פרק 11 / מישהו לדבר איתו


1 דקות קריאה
11 May
11May

תקציר:

אפרת מוצפת בתחושת אבל על התינוקת שאיבדה לפני ההריון. כשהיא משתפת את בעלה בתחושה שלה, השיחה מסתבכת ונוצר מתח רב ביניהם. היא נוסעת למיכל, אחותה, כדי לשתף אותה ולהתיעץ איתה. מיכל מקשיבה לה בתחילה, אבל באמצע השיחה היא מוסחת וכביכול מתנתקת מהשיחה. 


אני מגיעה לאמא. היא יושבת על הספה בבית של מיכל. תינוקת בוכה. אני מחפשת אותה. היא לא במיטה של אפרים. גם לא בעגלה שלו. אני מוצאת אותה על השולחן בבית של אבא ואמא. היא צורחת. היא פצפונת. היא התינוקת שלי. הפנים שלה אדומות מצרחות. אני מחבקת אותה. היא נהיית בצבע כחול. אני צועקת לאבא שצריך לקחת אותה לניתוח. אבא יושב על כסא בסלון. הוא כועס על אמא. הוא שואל למה תמיד יש רק עצבים בבית. אמא אומרת שהוא אף פעם לא מקשיב. אני מראה להם את התינוקת. היא בוכה ובוכה. גם אני בוכה. הדמעות שלי נופלות על הגופיה שלה. היא לובשת רק גופיה. אני פוחדת שקר לה. אני מחבקת אותה. כל הגוף שלי רועד. אבא ואמא רבים. היא יכולה למות, אני אומרת להם. היא צריכה מנתח יותר טוב. תעזרו לי למצוא מנתח טוב. אבא אומר שהוא לא יכול לחיות ככה בבית יותר. אמא אומרת שהוא חושב רק על עצמו. למה את בוכה? דובי שואל אותי. אני מראה לו את התינוקת. אני רוצה שהוא ייקח אותה. צריך לקחת אותה שוב לבית חולים. הם צריכים לעשות לה ניתוח חדש. התינוקת צורחת. אני מחבקת אותה. אני רוצה להאכיל אותה. דובי הולך למרפסת.

התינוקת עדיין בכתה. 

החדר חשוך. 

היא עצמה במיטה שלה. 

לילה עכשיו.

קפאה מתחת לשמיכה.

הבכי הפסיק.

התינוק של השכנים? התינוקת שלה? 

תחושת התינוקת עוד בזרועותיה.

לא יכול להיות שזה היה רק חלום.


דברים טובים עולים כסף.

המשך המאמר למנויות פרימיום בלבד, בתשלום של פחות מ - 4.50 למגזין חודשי מפנק!

רוצה גם להשקיע בעצמך?

ניתן להצטרף כאן. 



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.