ללא חשש שעטנז: מלכי ממוסקבה מצילה יהודים מאיסור

הראיון עם מלכי ארטובסקי נוצר בשיחת חוץ בין ירושלים למוסקבה.

הכל התחיל ממייל חביב שנשלח ל'שבי רגע': "אני בודקת שעטנז. מעניין אותך לשמוע?".

בטח שמעניין לשמוע! מכירות עוד אישה שבודקת שעטנז? אני לא.

מתברר שמלכי עושה את זה כבר ארבע שנים, ולמרות שהחלום שלה היה בכלל לעבוד בהייטק,

איכשהו היא מצאה את עצמה עובדת עם מיקרוסקופ ופורם…

היום היא נהנית מאד, אוהבת את האתגר, נהנית לפצח את החליפה שמולה, ולפעמים מוצאת את עצמה ברכבי שרד וחנויות יוקרה…

הכל בטיסה ישירה למוסקבה, תהדקו חגורות.

לימוד אינטנסיבי, אחריות גדולה

לפני הכל, מתי לאחרונה ראית את המשפחה שלך?

"לפני שנתיים וחצי, באשמת הקורונה. רוסיה לא מכניסה אנשים זרים, ואם היינו יוצאים לא היינו יכולים להיכנס בחזרה. עכשיו אפשר להיכנס עם 'הזמנה' מהקהילה, אבל המשפחה שלי חוששת להגיע בגלל הקורונה, ואנחנו לא רוצים לנסוע כי מפחדים מגילוי של קורונה ושרשראות של בידוד לכל המשפחה".

וואו. לא קל.

"מאד לא קל. מקווה שישתנה בקרוב".

איפה את גרה?

"במוסקבה, בשכונת מרינה רושצ'א. אנחנו בין שליחי חב"ד במקום, גרים בקהילה של מאות משפחות יהודיות, יש בתוכה ישראלים ואמריקאיים רובם שליחים וכמובן מקומיים, מתקרבים בכל מיני רמות. הגענו לפה ארבע שנים אחרי החתונה, ואנחנו פה כבר שבע וחצי שנים ב"ה".

איך הגעת למקצוע הנדיר הזה של בודקת שעטנז? את מכירה עוד נשים שעוסקות בזה?

"אתחיל מהסוף: אני מכירה רק עוד מישהי אחת שעובדת במקצוע הזה, בודקת שעטנז בבאר שבע. הייתי בעבר בקבוצה בדיגיטל של בודקי שעטנז, כולם גברים ואני האישה היחידה…

לפני חמש וחצי שנים הגיע לפה בודק שעטנז מהארץ, יהודי אמריקאי. בעלי פגש אותו, התלהב ואחר כך הציע לי ללמוד את המקצוע, שתהיה בדיקת שעטנז מקצועית במוסקבה. בעלי בעצמו מנהל מכון סת"ם, הוא מגיה מומחה של תפילין ומזוזות. בהתחלה ממש לא היה נשמע לי הכיוון, לא באופן אישי, וגם זה מקצוע מאד גברי, והדרך היחידה היא ללמוד את זה מגבר תקופה ארוכה. בסוף החלטתי לנסות".

במה עסקת לפני כן?

"בשנה הראשונה ברוסיה הייתי מורה, בתחילת השנה השניה ילדתי ומאז אני יושבת עם הילדים בבית. היו לי אז שלושה, ופה נולדו עוד ארבעה ב"ה".

ומסתבר שאת צריכה לעבוד יותר קשה מאישה פה בארץ. יותר לאפות, לבשל, ולהסתדר בעצמך, לא?

"הפוך… במוסדות הלימוד יש ארוחת בוקר, ארוחת ביניים וארוחת צהריים לילדים, אני מבשלת רק ארוחת ערב, שבתות וימי ראשון שהם ימי חופש וחוץ מתלמידי החיידר כולם בבית. בנוסף, בגלל שמוסקבה היא עיר בירה וגם מתויירת מאד, יש כאן חנויות ומסעדות כשרות, רק מוצרים מהארץ הם נדירים ויקרים יותר. יש כאן עוזרות בית במחירים מצחיקים, וזאת עיר עם מושגים אירופאים, אני יכולה להזמין הביתה כל מוצר שאני רוצה, מוצרים קטנים כמו ירקות או ביצים, יגיעו תוך רבע שעה, דברים גדולים יותר תוך יום - יומיים. ובשביל בגדים לילדים אני לא יוצאת מהבית - מגיע שליח עם כל הדגמים שהזמנתי, והוא מחכה ליד הדלת עשרים דקות עד שנמדוד ונראה מה מתאים לנו… אבל, הילדים נמצאים כמעט כל הזמן בבית, יש כאן חורף רוסי על כל המשמעות, קר מאד, רק שלושה - ארבעה חודשים במשך השנה אפשר לצאת החוצה, ללכת לפארקים וכו'".

איך היה הלימוד של בדיקת השעטנז?

"למדתי את זה פה במשך יומיים כשהבודק הגיע לכאן, כל פעם שש - שבע שעות, וטסתי לארץ עוד פעמיים ולמדתי אצלו במשך עוד שבועיים באופן אינטנסיבי. צריך להבין שזאת אחריות מאד גדולה, מדובר על איסור דאורייתא, את צריכה לדעת את החומר על בוריו. מצד שני, את לא יכולה לנחש ולפסול בגדים רק בגלל חוסר ידיעה. את צריכה להכיר כל בגד ולדעת איפה עלול להיות שעטנז. יש מקומות שמפרקים את הכל ומחזירים את הבגד לא כמו שהם קיבלו אותו, זה גם לא תקין. החכמה היא לדעת טוב איפה יכול להיות, בלי לפרום הכל".

המעבדה של מלכי: המיקרוסקופ

"יש חנויות שבעיה אפילו למדוד בהם"

איפה באמת מצוי שעטנז?

"בחליפות של גברים זה מצוי. בדרך כלל יש בהן צמר, גם אם כתוב במפורש שהן לא מצמר, בדרך כלל יהיו בהן חוטי צמר - בכריות, בלבד של הצווארון, בקנבוס - בד עבה שמעמד את החליפה. אפילו בחליפות זולות שבדקתי היה צמר. פשתן מעמידים במקום שרוצים שיעמוד יפה - בצווארון, או לחיזוק - כמו בבית השחי, שם שמים סרט לחיזוק והרבה פעמים הוא מפשתן. היה לי מקרה נדיר שהביאו לי לבדוק ג'קט חיילים של הצבא הרוסי, וכל הפנים שלו היה פשתן. זה נדיר. בדרך כלל שמים מאד קצת כי זה חומר יקר, מערבבים אותו עם עוד חוטים וצריך מומחיות כדי לקלוט שזה פשתן. אבל שם זה היה נטו פשתן טהור בצבע פשתן, והבד של הז'קט עצמו היה צמר כך שמדובר בשעטנז גמור. בשונה ממקרים אחרים שבהם הפשתן נמצא בצווארון או בסרט ואז אפשר להוציא אותו ולתקן את הבגד, במקרה הזה זה היה בלתי אפשרי כי בשביל להוציא את הפשתן היה צריך לפרק את כל החליפה ולתפור אותה מחדש".

זה חומר יקר, יפה שככה משקיעים בחיילים…

"בהחלט… בבגדים מהעבר זה יותר מצוי, פעם לא היה תחליפים, לא היו חומרים סינטטיים, היום מערבבים עוד חומרים, אבל בחליפות יוקרתיות זה עדיין מצוי ברמה גבוהה, צריך לדעת את זה".

איפה עוד עלול להיות שעטנז?

"הכי חשוב זה לגלות איפה יש פשתן, צמר מצוי בהרבה בגדים, אבל הפשתן יותר נדיר, ולכן חשוב לדעת איפה הוא נמצא. במכנסיים של חליפות גם יכול להיות, אבל יותר נדיר מהג'קט עצמו. בריפוד של כיסאות, בספות, למרות ששוב, היום פחות מצוי, כי יש תחליפים זולים יותר. אבל אם מישהו קונה רהיט ישן, יד שניה, שלא ייצרו בשנים האחרונות, יש סיכוי לשעטנז. חשוב לי לומר שבמקום שיש בו חשש גדול לשעטנז אסור אפילו למדוד. יש פה כמה חנויות שראינו שיש בהם שעטנז, ואנחנו אומרים לאנשים לא להיכנס לשם בכלל, עצם המדידה היא בעיה".

מה עם בגדי צמר?

"בבגדי צמר הפשתן יכול להיות בעיקר בקישוטים ובתוספות על הבגד. בפעמים נדירות הבד עצמו מעורב מצמר ופשתן או שהתפירות מפשתן, אבל זה נדיר מאוד. חשוב לי לומר שאני לא רב ולא פוסקת, שכל אחת תשאל את הרב שלה מה צריך לבדוק, אני יכולה לספר רק מה אני רואה בבדיקות שלי".

בד פשתן שמלכי הוציאה מתוך צווארון של חליפה מצמר

מה הסיכוי שיהיה בכובעים חורפיים זולים פשתן?

"לדעתי נמוך מאד, ושוב זאת לא תשובה הלכתית, אפשר גם להסתכל בעיניים אם זה נראה צמר, ואם מזהים פשתן. לפשתן יש צבע חום בהיר, והוא בד גס, הוא כמובן יכול גם להגיע צבוע. יש גם את הסיפור המפורסם שרץ במייל לפני כמה שנים על מישהי שסיפרה שהזמינה בגד בנקסט, והילדה שלה הקיאה יחד עם הבגד כמה פעמים אבל בסוף התברר שהיא לא ידעה אנגלית טובה, והיא קראה את המילה lining שפירושה 'בטנה' וחשבה שמדובר על linen שפירושה 'פשתן'..."

זה עדיין רץ במיילים, קיבלתי את זה לפני חודשיים במייל… כמה פעמים מצאת שעטנז בבגדים?

"המון פעמים. יש פה קהילה עשירה של מקומיים, והם קונים חליפות יקרות שמאד מצוי בהן שעטנז. מישהו פה מצא מעיל של 'הוגו בוס' בסייל והוא שמח על המציאה, אבל כשבעלי ראה אותו, הוא אמר לו שכדאי לבדוק, כי מצוי בחליפות שלהם שעטנז. בדקתי לו ובאמת כל הצווארון היה פשתן…"

אחרי שגילית שעטנז יש מה לעשות עם הבגד?

"כן, בדרך כלל אפשר להוציא ולסגור, אבל תלוי בבגד. אם זה בצווארון זה פשוט, אני פורמת את הלבד, מוציאה את החלק עם הפשתן, מעבירה לתופרת ששמה חלק חדש ללא פשתן ואני בודקת שוב אחריה. במקרים מסובכים הפשתן מודבק לבד של הג'קט עצמו וכשמנסים להוציא אותו זה עלול לפרום את החליפה עצמה. זה שעות של עבודה, גם לפרום ולהוציא את כל הפשתן, וגם להשאיר את החליפה שלימה, ומדובר על חליפות שעלו הון! זאת עבודת נמלים".

אנשים משלמים לך יותר על עבודה כזאת?

"כן וודאי, אני אומרת מחיר משוער ומודיעה מראש שאני אפתח ואראה מה צריך לעשות, ולפי זה אני אתמחר את התיקון".

ספרי על מקרה מעניין מהעבודה שלך.

"משהו מעניין שהיה לי לפני כמה שנים. הגיע אלי אדם עשיר מאד ומפורסם, והביא לי שבע חליפות לבדיקה, כולן יוקרתיות ומעניינות. אחת מהן הייתה מורכבת מהרבה צבעים ובדים בעובי שונה. אגב, חליפה מסוג כזה שמורכבת מבדים שונים כבר מעוררת חשד, ובאמת על התווית היה כתוב במפורש שיש בה פשתן וצמר, הוא פשוט לא בדק. בחמש מתוך שבע החליפות מצאנו שעטנז.

אחרי מספר שבועות הוא מתקשר אלי שהוא הזמין בחנות יוקרתית מאד במוסקבה חליפה בהזמנה אישית, והוא רוצה שאני אגיע לחנות עם המיקרוסקופ ואבדוק שם את הבסיס של החליפה. זה היה יום שחזרתי מהארץ, הייתי מותשת, אבל זה סוג אנשים שלא רגילים לשמוע לא… אנשים ברמה הזאת רגילים שכולם עומדים לרשותם בכל זמן, ככה שלא היו לי מדי הרבה ברירות... 

אחרי כמה שעות עצר בכניסה לבית שלי רכב שרד, ומתוכו יוצא שומר הראש של אותו עשיר. הוא פתח לי את הדלת וסגר אחרי. אני אישה פשוטה, כל הגינונים האלו היו משעשעים מבחינתי. הגענו לחנות במרכז מוסקבה, אזור של חנויות יוקרה שכף רגלי לא דורכת בו, והרכב נעצר ליד חנות של מיליונרים. נכנסתי, שם כבר חיכה לי צוות של אנשים, הם לא ידעו מה אני אמורה לעשות. הסברתי להם ברוסית מה אני אמורה לבדוק, שאני צריכה כיסא, שולחן, ושקע למיקרוסקופ. כולם עמדו והסתכלו בדחילו ורחימו לראות מה אני עושה וחיכו לפסק הדין שלי… החליפה הייתה בסדר וכולם נשמו לרווחה… נזכרתי אז בפסוק: "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה'..." כל המעמד מאד ריגש אותי, שבחנות אולי הכי יוקרתית במוסקבה עומדים צוות של אנשים שרגילים לשרת עשירי על, ומחכים לאישה יהודיה פשוטה עם מיקרוסקופ, כדי לעזור ליהודי אחר לקיים מצוות שמירה משעטנז בהידור".

יערם? לא יערם? שלג אמיתי ברוסיה...

"כל חליפה היא חידה"

כמה מצוי שעטנז בספות? בשטיחים?

"בספות של היום לא מצוי, בדרך כלל הן עשויות מספוג. בשטיחים יקרים יכול להיות, לפעמים ברשת שעליה תופרים את השטיח עלול להיות שעטנז, בשטיחים זולים אני לא יודעת. בעניבות יקרות גם אפשרי".

כמה לוקחים לבדיקת שעטנז?

"לא יודעת מה מקובל בכל מקום. אני לוקחת לחליפה ברובלים סכום של בערך חמישים ש"ח. אבל אני עובדת מדי פעם, אין פה כמות של בגדים לבדיקה. מי שרוצה לעבוד בזה בארץ, ממליצה לבדוק האם יש צורך באזור המגורים שלה".

לפי התיאור שלך שווה לבדוק באזור של עשירים שקונים הרבה… כמה את בודקת בשעה?

"שלוש חליפות בשעה כולל תפירה של הבטנה, מאז שצברתי ניסיון כמובן. אם יש תיקונים רציניים זה יותר זמן, אבל גם משלמים בהתאם".

בתור ילדה או נערה אהבת לתפור?

"לא, זה ממש לא היה קשור אלי. בתור בחורה תכננתי לעסוק במחשבים ולגור בארץ, ומצאתי את עצמי לומדת הוראה, גרה במוסקבה, ועובדת בתיקון שעטנז… הקב"ה מגלגל אותנו למקום שלנו".

אבל נשמע שהיום את נהנית.

"היום זה כבר אתגר בשבילי, זה כבר כיף. כל חליפה היא חידה שאני הולכת לפצח. זה אתגר בשבילי לראות אם אני אצליח למצוא ותוך כמה זמן. לפעמים יש גם הפתעות. הייתה אצלי חליפה מחברה מסוימת שבדרך כלל יש בה שעטנז. בדקתי אותה והתברר שאין. בדקתי שוב ושוב ולא היה. החזרתי ללקוח. אחרי כמה שבועות הגיעה אלי עוד חליפה מאותה חברה והיה בה שעטנז. נבהלתי שאת הקודמת לא בדקתי טוב וביקשנו מאותו אדם שיביא לבדיקה חוזרת, אבל באמת לא היה. ואז גיליתי שיש להם שני קווי יצור, בקו אחד יש, ובקו השני לא".

יפה לשמוע את האחריות שלך.

"זה סוג של אתגר. אחרי הקשיים של הפעמים הראשונות שיש בהם הרבה תסכול, מתחילים ליהנות".

מה את עושה תוך כדי עבודה? שומעת מוזיקה? הרצאות?

"לא. אני חייבת להיות לגמרי מרוכזת".

דובות חורף מתוקות בחורף הרוסי

לא מרגישים ברוחות מלחמה

אגב, אם כבר מדברים עם מישהי מרוסיה… המתח בין רוסיה לאוקראינה נוגע אליכם?

"לא, ממש לא, ולפי מה שהבנתי גם בערים הגדולות באוקראינה אין מתח רציני. בערי הגבול עם רוסיה יש. דונייצק, כמו ששמעתי, נהרסה לחלוטין מההפצצות הרוסיות".

הפצצות? לא שומעים על זה פה.

"כבר שבע שנים שקיימת מתיחות. מספר שנים שאין טיסות ישירות בין רוסיה לאוקראינה. היה מחנה לילדי השליחים בדנייפר, באוקראינה, והילדים שלי לא השתתפו כי כדי להגיע צריך לטוס דרך מדינה נוספת, או לנסוע ברכבת עד מקום מסוים שקרוב לגבול, ואז לחצות את הגבול רגלית כמו לפני מאתיים שנה".

באופן כללי טוב ליהודים ברוסיה?

"אני לא מספיק מעורה ברוסיה, אני גרה בחממה של קהילה יהודית. אבל מקומיים שלמדו בבתי ספר גויים מספרים על אנטישמיות ברורה, בערי הספר בצורה בולטת, במוסקבה זה בכסות יותר עדינה ואלגנטית. באופן כללי החיים תחת פוטין נוחים ליהודים, למרות שיש גם סיפורים לא נעימים כמו שליחים שגורשו לארץ כי נחשדו בחתרנות תחת הממשל".

בסוף הראיון מספרת לי מלכי על דבר נוסף שהיא עושה, שגם הוא לא אופייני לנשים: "בנוסף לבדיקות שעטנז אני גם עושה הגהת מחשב של דברי סת"ם למכון של בעלי. התחלתי לעבוד בזה בתור בחורה אצל אבא שלי, היום אחותי עושה את זה. בשונה מבדיקת שעטנז אני מכירה עוד נשים בארץ שעושות את זה, אותי בעצמי אישה לימדה את המקצוע. לפי מה ששמעתי בפעם האחרונה - מקובל לתת בארץ חמש שקל למזוזה כשהבדיקה לוקחת בערך דקה, ולתפילין, שהבדיקה לוקחת כעשר דקות לבדיקה, נותנים עשרים שקל".

גם את אוהבת את המקצוע שלך? (גם אם הוא פחות אקזוטי...)

ספרי לנו עליו : )

כתבי ל: shvirega@gmail.com

ועוד נשים יקבלו השראה ממך!

עדיין לא רשומה לשבי רגע? תוכלי לעשות את זה בקלות פה.