פרק 13: חוויה מפוקפקת


1 דקות קריאה
21 Nov
21Nov

תקציר:
יוסקה מארגן תוכנית לטיול הבריחה. חנה חוטפת רגליים קרות. יוסקה מגלה פן נוסף בטיול: הוא חש שלא קיים את הבטחתו לחנה לצאת אתה כפי שהיה בראשית נישואיהם לפני שסיפר לה את חוסר חיבתו לטיולים. כעת הוא רוצה למלא את הבטחתו באופן המושלם ביותר לרגל יום הנישואין השישים שלהם שיחול בעוד כחצי שנה.
חנה נזכרת בשנים שבהן רצתה לצאת לטייל ויוסקה לא היה מעוניין.


הקיאק המתין לנו על גדות הירדן. חרטומו הצבוע בגוון לימון זורח פנה לכיווננו, קרא לנו לבוא מבין צמחיית הנהר.

התקדמנו לעברו צעד אחר צעד, האדמה הייתה בוצית וחלקלקה. יוסקה שלח את מקלו קדימה, תקע אותו כיתד ארעי ופסע פסיעה נוספת.
בוץ כיסה את עקבי הסנדלים הוורודים שלי ומילא את החלל שבין כפות רגליי לסוליות הבהירות בשכבה דביקה ודוחה.

כולם הסתכלו עלינו.

"אולי במקום לצפות בנו כאילו היינו זוג שוורים מהאחו הסמוך, פשוט תתגייסו לעזור לנו?" הצלפתי בהם מוסר ותוכחת.

מתוך קבוצת האנשים התנער בחור שרירי ושזוף והושיט ליוסקה את ידו. 

"בטח, בכיף! בוא אדוני".

ירדתי בעקבותיהם תוך כדי חיפוש אחר דבר מה להיאחז בו ללא הצלחה.

"גם את צריכה עזרה, גברת?" צרחה מישהי עם רעמת שיער משתפלת כשל שיח גרניום שופע. ידעתי שלא יהיה זה חכם לסרב, אך אי אפשר לומר שנהניתי מהסיטואציה.

זרוע עטורת צמידי בד דהויים השתלבה בזרועי. "כל הכבוד לכם, הלוואי על הסבא והסבתא שלי!"

השלמנו בבטחה את המדרון התלול וכעת ניצבנו בסמוך לקיאק. שפירית שקופת כנפיים נחה עליו ובהתה בנו בשלווה. קיוויתי שלא תבחין ביוסקה. הוא בדק את הדופן המנופחת של הקיאק ומדד את רוחבה באמצעות המקל. 

"איך אנחנו אמורים להשתחל פנימה?"

"אתה מרים רגל אחת", הדגמתי, "מכניס לקיאק ואז מעביר את הרגל השנ-" 

אופס, כמעט החלקתי. הבחורה אחזה בי בחוזקה והדפה אותי בעדינות החלטית אל פנים המושב.

"עכשיו תורך", זירזתי אותו ברמיזה, משום שהוא עדיין מישש את הקיאק בעזרת המקל כעיוור המגשש את דרכו באפילה.

היסוס הסתמן על פניו. "אני לא בטוח שאני יכול לעשות את זה", הסתפק קולו העמוק.

"אל תתייאש אדוני, עוד מאמץ קטן, ואתה עף על הירדן", הרגיע אותו השזוף כשהוא מכוון אותו באופן זהיר.

לאחר רגעי מתח ארוכים היה יוסקה ישוב בקדמת הקיאק כשגבו מכוון אלי.

"עשינו את זה!" הוא הכריז בתרועת ניצחון.

משוטים כבדים הושלכו לעברנו, דחיפה הגונה והקיאק יצא לדרך.

בבת אחת הוצפה הקרקעית במים קפואים. הקיאק טס עליהם במהירות אדירה, קיפצץ ככדור, הטלטל כחציר.

רוח פראית חטפה את הקסקט של יוסקה, התעללה בפאתי המתולתלת. 

ניסיתי בכל כוחי להתייצב, לשמור על גב זקוף ושיווי משקל מאוזן, אך---


"יוסקההה!" צרחתי בפאניקה, "עשינו טעות! טעות!!!"

"מה מצחיק אותך?" הסתקרן יוסקה מעם מסך המחשב.

"אותי?" כתפיי רטטו. "פשוט דמיינתי איך שנינו מבצעים רפטינג סוער על נהר הירדן".

"אני מקווה שאת לא מתכננת משהו בסגנון הזה", הוא הזהיר בגיחוך.

"ודאי, ודאי", הרגעתי אותו, ואז השתתקתי.

כריות אצבעותיו תופפו על המקלדת. "אני לא יודע אם אני צודק", התיפוף פסק. "אבל את לא נראית שמחה".

לחלוחית התעבתה בעיניי, נלחמה בפצעים שנפתחו מחדש, טפטפה מזור. 

"זה משום שכל כך הרבה שנים אני מתמודדת עם ההימנעות שלך מיציאות. אפשר לומר שלמדתי לחיות אותה ואותך ופתאום אתה בא עם ההזמנה הזו של הטיול..." בררתי את מילותיי בקפידה, סיננתי חול, זיקקתי אמת ברורה ויפה. "זה מרגש אותי".

"יופי" התרווח יוסקה לאחור בתנועה לאה. "אבל עכשיו תצטרכי לעזור לי, כי לפי מה שאני רואה במסמך שלפניי, מחכה לנו עבודה רבה".

"בסדר" נענעתי בראשי. "נעשה זה".

"באמת? את בטוחה?!" התחבושת במצחו התקפלה קמעה.

"כן, כלומר, אני מקווה... האמת היא שאני לא מרוכזת כרגע לעבוד על תוכנית. אני אהמ... צריכה לעכל", הודיתי באשמה. קמתי מהכסא. "נחזור לזה עוד מעט, יוסקה? רוצה בינתיים משהו לשתות?"

"לא. אולי עוד מעט". גוון של אכזבה נשזר בדבריו. "את יודעת..." התגבשו  מחשבותיו בקול, "קיימת טענה שאנשים מבוגרים, זאת אומרת זקנים, מתכחשים אל תהליך הזיקנה שלהם ואף נוקטים בפעולות שאינן תואמות את גילם ומצבם הפיזי".

"אני לא מסכימה עם זה", התנגדתי, בעודי פוסעת אל כיוון היציאה מחדר העבודה, "זיקנה והכחשה אינן יוצרות אקסיומה. מי שכל ימיו התחמק מהמציאות ובחר לחיות בהכחשה, אין שום סיבה שלקראת הגיל השלישי יאמץ לעצמו דפוס התנהגות אחר. לעומת זאת, אדם שבמשך חייו התעמת עם העובדות ולא ברח מהן גם כאשר לא היה קל, הזיקנה תבוא אל פתחו כשזרועותיו פרושות לקראתה, ביראה ובאהבה".

"אוהו", השתאה יוסקה ולחץ על כפתור כיבוי המחשב. "דברים כדורבנות. רואים שאת אמא של פסיכולוגית".

"זו בכלל לא מחמאה", התמרדתי. והלכתי להכין לנו לימונדה צוננת.


לתגובות: leedhorachel@gmail.com

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.