1 דקות קריאה
22 May
22May

תקציר: יוסקה וחנה ב'דיזיין'. עוברים על רשימת הקניות המתוכננת עבור ילדיהם. הם נזכרים ביום שבו הקרקע שרכש אביו של יוסקה עבורו הופשרה, מחירה קפץ במאות אחוזים והם נעשו עשירים. הרב גוטמן יעץ להם למכור את הקרקע ולשמור בסוד את הענין. הרב עזר ליוסקה לפתוח את עמותת "תורה מסיני" עבור התרומות וגייס עבורו שבעה חברי עמותה שאינם יודעים מי הוא הנדיב העומד מאחוריה. במקרה הצורך, יוסקה המציא שם בדוי לעצמו: פנחס יעקב שוורצברגר. יוסקה אומר לחנה כי הקלסר השחור המוחבא בביתם ובו הקבלות של התרומות, יהיה החפץ עמו יעמוד בפני בית דין של מעלה. יוסקה וחנה הגיעו אל אולם תצוגת המטבחים.

"אנחנו מתכוונים להחליף מטבח לאחד הילדים?" ברר יוסקה בגבות שיצרו גשר חסר מיתרים.

דאגתי להחליק את הגשר, דייקתי מיתר. "לא, אל תדאג", שחררתי צחוק מרגיע, "אני סתם נהנית להתבונן".

"בכבוד", הוא פרש את ידיו וחזר להשעינן על מקלו.

הסתובבנו בין תצוגות המטבח השונות. "מתאים למימי לקנות ארונות בצבע הזה", הצבעתי על ארונות פורניר בגוון ירוק טחוב, "היא אוהבת דברים לא סטנדרטים".

"מזל שאנחנו לא אנשים סטנדרטים, אחרת איך היינו מסתדרים איתה ועם עקיבא...?"

"אמת דיברת", אישרתי את דבריו וסקרתי כירת אינדוקציה רחבה. חמש להבות חשמליות, תשע רמות עוצמת חום, חיישן סיר וטיימר. לא יכולתי לעמוד בזה.

"יוסקה..." השתדלתי לבחור מיתר נכון לנימת קולי, דק ומתחנן. "אולי נקנה את הכירה הזו לבית? מה נשאר לי לתת לילדים בקורונה אם לא אוכל? אני מבשלת בכמות שמתאימה למוסד במגמת צמיחה, המקפיא עמוס עד מינוס מקום בקופסאות של שניצלים ועופות, מרקים ופשטידות שאני מניחה מאחורי הדלת לילדים שבאים לקחת-"

"זה בסדר, חנה", הפסיק אותי יוסקה בכף יד קמוטה שהורמה אל על, מזכירה תמרור עצור שהתבלה עם השנים, אך עדיין איתן דיו בכדי לאותת באופן ברור, "את לא צריכה להמשיך לתאר. אני מכיר אותך כמעט שישים שנה ומאז הקורונה שותף למה שאת עושה בכל שניה ביממה. נקנה כירה. בואי נרשום את הדגם".

קוד המוצר היה ארוך כמו המדרגות הנעות, ומסובך כשם משפחתנו הבדוי. צירופי אותיות לועזיות בשילוב מספרים לא היטיבו עם ראייתי. בדקתי ארבע פעמים שלא טעיתי בהעתקה.

"תראי אותם", לחש לי יוסקה. תרתי אחרי מבט עיניו בניסיון לקלוט למי הוא מתכוון. לצערנו עברנו את הגיל שבו אפשר להצביע בפשטות על מישהו, וכך להבין במי המדובר מבלי להסתבך יותר מדי.

יוסקה התמקד בזוג מבוגר שצעד מולנו כשהוא סוחב לפניו עגלת סופר עמוסה בפריטים.

"איך הם עלו את המדרגות הנעות?" המשיך יוסקה ללחוש לי. זאת לא הייתה ממש לחישה, משום שלחישות בטון מותאם נוהגות להתעוות עד שהן נקלטות במכשירי השמיעה שלי, "אולי נפנה אליהם, נגיש ביחד עצומה בשם אוכלוסיית הגמלאים בישראל".

"לא עלינו במדרגות", פנה אלינו המבוגר וגרם לשנינו להאדים כמו שיח עגבניות בשיא עונת הפריחה, "יש מעליות בימנו".

"סליחה ששמעתם אותנו..." התנצל יוסקה. יש לו מזל שהוא חובש מסיכה. אחרת הייתי מתקשה שלא לקטוף את פני העגבניה שלו עבור סלט הירקות שאני מתעתדת להכין מחר לארוחת הבוקר בצימר החלומי שלנו.

"אין שום בעיה", צחק האיש, "הכל בסדר. לא ידעתם שיש כאן מעליות?"

"לא", השיב יוסקה הלום, "לא ידענו. ועוד שאלנו ובררנו מול נציג שרות או איך שקוראים לו. רן או דן".

"המעליות ממוקמות בצידה השני של החנות ויש אליהן גישה רק מהחניון התת-קרקעי", הסביר הגמלאי בעוד הוא מנסה ליישר את מגדל הפיזה שעל עגלתו, "זה רחוק ולא נוח, אבל הבן שלנו איתנו, וכשנסיים נחזור לרכב והוא יבצע עבורנו את החשבון".

"אני לא מבין למה הנציג לא אמר לנו שום דבר", הניף יוסקה את מקלו, כאילו מנסה לחבוט בעובד שמנע מאיתנו מידע נצרך.

"לא כל העובדים אדיבים ואכפתיים מול הלקוחות", סיכם הקונה החביב שפגשנו, "קח בחשבון שחלקם לא אמורים להיות מטבע הדברים, בעלי מנת משכל גבוהה מדי..."

"תודה רבה לך", נפרד ממנו יוסקה וחזר לעמוד מול כיור עמוק שברז דק ומסוגנן בצבע ברונזה התעקל לעומתו. "צריך לדעת לסנן עובדים", הוא פסק ופתח את ידית הברז במין ציפיית שווא שמא בכל זאת ינבעו ממנו מים, "אי אפשר לזלזל באנשים גם אם הם קשישים מקומטים וכפופי גוו".

"גבך לא כפוף, ועם המסכה המטשטשת אתה נראה צעיר בן שבע עשרה".

"אל תאבדי קשר עם המציאות חנהלה, זה לא בריא..." הדהוד צחוקו חדר אל אוזניי, הצטלצל בהן.

"אם הוא רק היה יודע מי אתה..." נאנחתי בהטעמה.

"זהו בדיוק המזל שלנו", הרצינו פניו. תמיהה התנוססה עליהן, תהתה לגבי משאלתי הילדותית.


לתגובות:leedhorachel@gmail.com




שגית בלסון, המומחית לכושר בדיגיטל, עם מאות המלצות (!!!) מנשים שכבר עברו את הקורס שלה וראו שינוי בתחושה ובמראה,

מציעה קורס מזורז שיתן לך כלים ביד זמינים, שימושיים, שיעזרו לך לעשות את הצעד הראשון בדרך לשינוי אמיתי - כמו שאת חולמת.

תוכלי לקבל טעימה ממה שהיא מציעה - בחינם בלחיצה פה.

חסום לך? שלחי מייל ל: kosher@sagitbelson.com

כרגע הקורס המזורז של שגית עם 15 ש"ח הנחה לקוראות שבי רגע, במקום 129 ש"ח - 114 ש"ח,

קוד קופון: שבי רגע

בלחיצה פה תגיעי לקורס המזורז

לכי על זה : ) 



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.