פרק 9: הארמון


1 דקות קריאה
12 Sep
12Sep

תקציר: יוסף וחנה, לא יצאו מביתם מזה חמישה חודשים עקב הקורונה והנחיית ילדיהם הדאוגים.
חנה רוצה לברוח מהבית. יוסף אינו משתף פעולה.
יוסף נפל ופתח את מצחו. הוא מעדיף שאלקנה, הבן הגדול, ילווה אותו למיון ואילו חנה תישאר בבית. אלקנה מעדכן את חנה שישנו סיכוי שיוסף ישאר למעקב עד הבוקר. היא מחליטה לבוא למיון.



זה ברור שאני הולכת ליוסקה.

אני מוכרחה לבדוק שמטפלים בו טוב, לראות אותו.

סיפורים על התמוטטות פתאומית לאחר נפילה, חזרו אלי והעלו בי חרדה מצמיתה ואכזרית. זה בדיוק מה שקרה לאשתו של קלמן הורביץ. היא נפלה בבית כשהתכופפה לחפש את הנעל שלה, חטפה מכה בראש, אמרה שיעבור לה ובבוקר לא התעוררה.

משהו עצר אותי מלקום, לשוב לנעול את הסנדלים האלגנטיים, (לא אותם, אולי את סנדלי הזהב האורתופדיים שנסגרים באבזם גדול אליפטי. הם נוחים יותר.) לארוז תיק עם מברשת ומשחת שיניים, בגד להחלפה ומטען לפלאפון ולהצטרף אליו.

דלת ביתי פתוחה בפניי, כל מונית תעצור לי ברצון – ובכל זאת, נשארתי לשבת על הספה.

יוסקה לא רוצה. הוא מעדיף שאשאר בבית. הדאגה לשלומי מורה לו לעמוד על כך שאלקנה יתלווה אליו ולא אני. מניעיו מגיעים מטוב לב, מאכפתיות כנה.

מהיום בו ראיתי אותו לראשונה, גבה קומה ושחור שיער ומבע עיניו רציני ועמוק, השתדלתי בכל מאודי להיות אישה כשרה.

אמת, הייתי המומה לגלות שהוא איננו חובב טבע, שטיולי שטח שנואים עליו ושצמחיה מכל סוג שהוא, אמורה להישאר מחוץ לתחום. "אין צורך להכניס את הג'ונגל הביתה", הוא התבטא במלוא הרצינות.

סלידתו מבעלי חיים לא הותירה פתח ולו לגידול דגי זהב או צמד תוכונים שקטים, שלא לדבר על ארנבים רכים ושופעי פרווה.

יכולתי לגרור אותו בכוח, לנגן על מצפונו באמצעות דיבור על צרכים ורגשות, או לחילופין – לוותר על דברים להם כמהתי ואהבתי לחלום.

היו אלה שתי אופציות לבחירה, שנעו בין הגרוע לגרוע יותר. בחרתי לזנוח את שתיהן, למצוא אחרת שלישית שתגשר בין העמק שנכרה ביננו, תביא לנו אדמה וחריש.

בשיעורי המולדת בבית הספר מצאתי את הביטוי לאהבה שפיעמה בי אל המרחבים היפיפיים שיצר הבורא. היו אלה זמנים אחרים, בהם יכולנו לצאת לקטוף שיבולים דשנות וכלניות אדומות באין מפריע, מבלי להסתכן בהתקלות עם פקח זועם מטעם רשות הטבע.

במרפסת הקומפקטית שהסתעפה מאחורי חדר הכביסה, הפרחתי כאוות נפשי: רקפות, קקטוסים ועגבניות שרי מושלמות.

לפעמים בלילות, עת שמעתי גור חתולים טועה מיילל מרעב, הייתי יוצאת בשקט להניח לו קערית חלב.

עם השנים עשה גם יוסקה צעדים משלו: עציצים בתוך הבית לא היו לנו, אך מדי יום שישי הוא היה הולך ל"פינה של משה" וקונה זר פרחים ססגוני לכבוד שבת.

זהו הארמון הפרטי שלנו: יוסקה המלך.

אני המלכה.

כך צימחנו ארץ, בנינו עולם.

נשארתי על הספה. דאוגה, מתפללת. לא יוצאת. מעיפה מבט בלתי רצוני אל החלון, בתקווה חסרת הגיון.

*

"חנהלה?"

"הו, יוסקה – חיכיתי לשמוע ממך!"

"את נשמעת כמו אישה דאוגה על דברים של מה בכך".

"אתה לא דבר של מה בכך".

"אני איש זקן שנזכר לפתוח את המצח בגיל גבורות".

צחקתי. "איך אתה מרגיש?"

"אני מרגיש בסדר גמור. קיבל אותי במיון דוקטור מאוד חביב. הוא שאל אותי כל מיני שאלות ואחר כך הלך. בסוף התברר שהוא בכלל סטודנט. דיברנו קצת, קוראים לו רועי והוא בסך הכל בן עשרים ושש".

"ממש ילד!" התפעלתי.

"בהחלט ילד, אבל ילד חכם. אחר כך הגיע פרופסור, עם פרצוף של סטאלין וחריץ עמוק בין הגבות. גם הוא שאל שאלות. למה לא נזהרתי ולמה יש לנו שטיח בסלון והאם אני חושב שזה מצחיק לנפול, כי מנפילה כזו אדם בגילי עלול למות".

"שהשם ישמור! איך הוא מדבר? צריך לפטר אותו".

"בדיוק. צריך לפטר. ואז הוא תפר אותי. די בגסות, הייתי אומר".

"וזה כאב?"

"קצת. לא נורא". הצטמררתי.

"ועכשיו אני נשאר פה למעקב עד הבוקר. עשיתי סי.טי. והוא יצא תקין. עוד מעט חדוה תבוא להיות אתי עד הבוקר. בדרך היא תעצור אצלך ותשאיר לך פשטידת בצל מאחורי הדלת".

"חמודה שהיא".

"חמודה מאוד. את שומעת, חנהלה? אלקנה לידי ואני רוצה לומר לך-" שרירי גופי נדרכים. האזכור של אלקנה מרמז לי שיוסקה הולך לומר לי איזשהו סוד שהבן הגדול שלנו לא אמור לדעת עליו.

"בעניין ההצעה שלך..."

הזדקפתי. "הצעה?"

"ההצעה שלך. את יודעת. ההצעה בהא הידיעה".

"אני לא יודעת על מה אתה מדבר".

"מה שאמרת שאני צריך ואחר כך אמרת שזאת את".

ניסיתי לפענח את הקוד. "אני לא מבינה".

"דיברנו על זה עם הסלט".

פעמון צלצל במוחי. "אהה!!! אתה מתכוון לבריח---"

"בדיוק, בדיוק. אז חשבתי על זה עוד פעם והחלטתי שאת צודקת. תתחילי לתכנן מה ואיך וכשאגיע מחר, נדבר".

"טוב".

"תלכי לישון, חנהלה".

"טוב".

"ותטעמי מהפשטידה".

"טוב".

"ותקחי כדור שינה, זה יעזור לך להירדם".

"נראה".

"תקחי".

"טוב".

"לילה טוב"...

לתגובות: leedhorachel@gmail.com

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.