חירות מהה(א)גדות/ גיטי פורגס


1 דקות קריאה
18 Mar
18Mar

'חופש', 'שחרור', הן מילים טעונות עבורי. 

הילדה שבתוכי תמיד רצתה לעוף לירח, אבל בפועל הייתה קשובה בקפדנות למה שאומרים לה לעשות או מצפים ממנה...

תמיד חשבתי ש'חופש, חירות, ושחרור' הן מילים של פנטזיה/ סיפורי ניסים ואגדות... 

כילדה - טובה - בלגיה, חייתי חיים מוקפדים של ילדה אירופאית מחונכת שעושה בדיוק מה שאומרים לה לעשות. 

חס וחלילה לא לחרוג, להיות התלמידה המצטיינת שתמיד ימחאו לה כפיים. 

במחשבה של הילדה הזאת היא תמיד חייבת.

תמיד יש איזשהו כלל/ גבול/ מגבלה חיצונית שכובלת אותה.

חופש? שחרור? לא מוכר. אולי בחופשה משפחתית. 

אבל גם בתוך החופשה הילדה מצליחה להכניס כללים של איך מתאים ומקובל, ובאיזו שעה יוצאים לטייל, מה לובשים ואיך משפחות אחרות נוהגות. תמיד יש השוואה לחברות, לאחרים, מה "שכולם עושים". 

הילדה מתבגרת, מתחתנת, עם אותו מודל בראש... 

מה מקובל ללבוש, איזה ביגוד בסטייל, כמה פאות כולן קונות ועוד...


דברים טובים עולים כסף.

המשך המאמר למנויות פרימיום בלבד, בתשלום של פחות מ - 4.50 למגזין חודשי מפנק!

רוצה גם להשקיע בעצמך?

ניתן להצטרף כאן.  



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.