לקום מחר בבוקר (בצורה שפויה): לעצות שלכן

איך צולחים את הבוקר בשלום?

עד שהם מתהפכים - מראים אות חיים - קמים - נוטלים - מתלבשים או מולבשים - מצחצחים - ננעלים - מסתדרים - מסדרים (במצב האופטימי) -  אוכלים - שותים - מתכתפים----

לא פלא שנשאר/ת אחריהם אמא או אבא מרוטים.

איך הופכים את הבוקר לחוויה נעימה?

איך מצליחים לגרום להם לקום מהר יותר? לזוז מהר יותר?

איך מצליחים לתקתק את הכל, ובעיקר אותם ואיתם בקצב מהיר ועירני, אבל לא מעיק ולוחץ מדי?

איך מצליחים לשגר אותם, סליחה על הביטוי, במהירות, עם הזמן המועט שתמיד חסר לנו בבוקר - אבל גם עם חיוך, וטעם של בית?

כולנו מחכות לעצות שלכן: פרקטיקה/ תאוריות/ רעיונות/ מחשבות/ עצות מעשיות - כולן יתקבלו בברכה.

שיהיה בוקר טוב!

תוכלי להגיב פה למטה, או לשלוח ל: shvirega@gmail.com