1 דקות קריאה
22 Dec
22Dec

שלום לכולן,

אני רוצה לשתף באנקדוטה מעניינת: אמא שלי נכנסה לחנות מוצרי תינוקות, היא רצתה מעמד לכוס שמתחברת לעגלה. המוכר הראה לה כמה דגמים, המחיר היה בין 30-70 ש"ח.

על דלפק המוכר היתה כוס נוספת והמחיר שלה היה 140 ש"ח, למה?המוכר אמר: "מול זה עוצר העולם את נשימתו. זאת כוס של בוגבו..."

יש כאן שתי נקודות שאני רוצה להעלות: הראשונה - מותגים. 

בדרך כלל נהיה נגדם. אנחנו לא רוצות מחיר כפול או משולש בגלל פס אדום או שלושה פסים לבנים. אנחנו מעדיפות לקנות בדרך כלל ביסלי של חברה בלתי מוכרת, מאשר של אסם שעולה פי שניים רק בגלל השם.

מה קרה כשהגענו לעגלות תינוק? למה שם המותג מסנוור לנו את העיניים? 

הנקודה השנייה היא הסתפקות במועט. איך זוג צעיר שחולם על דירה משלו, שגר בצפיפות (הרבה פעמים ביחידה בלתי אנושית כמעט...), ומשתדל לחסוך, מוציא אלפי שקלים על עגלת בוגבו? (או שכולם קונים יד שניה?)

וזה עוד בלי לגעת בנושאים כמו גאווה, התנשאות, דימוי עצמי ועוד...

ויותר מזה, איך ולמה אישה בת 30+ בלידה ה 6+ רוכשת בוגבו?

לא היינו אמורות להשאיר בגיל ההתבגרות, ואפילו קצת אחריו את הרצון להרשים את כולם על ידי צעצועים חיצוניים?

יש לך זכות להיאנח על ההוצאות לאחר שקנית בוגבו? 

רק תעזרו לי להבין.

חייבת לסיים בנימה חיובית.

שיתפתי את אמא שלי במחשבות האלו והיא אמרה לי משהו חכם.

לכולנו יש רגעים של קשיים באמהות, אין ספק שזאת העבודה הכי תובענית ודורשת בעולם, כל אחת בנקודות הרגישות שלה.

כשהילדים נראים יפה וטוב זה עושה חשק, נותן כח להמשיך הלאה (בואו נודה בזה למרות שאנחנו מרגישות קצת קטנות עכשיו).

אולי זאת הסיבה שהבוגבו נכנסה כל כך לחיינו? כדי שיהיה לנו חשק וכח? כדי שנחוש קצת משהו ממשחקי הבובה בעגלה?

מה אתן אומרות?

יהודית



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.