"שלום, קוראים לי אסתי, ורציתי מאוד להציף נושא שמציק לי תקופה ארוכה.
אנשים, תחשבו שניה לפני שאתם מדברים!
מנקודת מבטי: אני ממתינה לילדים כמה שנים, ומקבלת לפעמים תגובות רגישות ולא נעימות.
אני אתן כמה דוגמאות כואבות שנובעות אך ורק מחוסר חשיבה.
יושבות כמה נשים ביחד, מיד יש כאלו ששואלות: 'כמה ילדים יש לך?' 'למה חיפשת את הילדים בפורים?' 'מה את עושה איתם עכשיו?'
בבקשה, תחשבי שניה - מי אמר לך שיש?
ויש גם יותר כואב מזה:
אני מספרת לחברה שהשגתי הישג מסוים שגם היא רצתה להשיג, ואז היא יכולה לומר: 'טוב, אני עם שלושה ילדים'....
עוד? לא חסר.
אני ממלאה טופס לעבודה ומגלה שלמי שיש ילדים יש זכויות יתר, חברה שעומדת ליד: 'נו אז הגיע הזמן...'
לקוחה שהזמינה ממני עבודה, וביקשה לדחות תשלום: 'כשיהיו לך ילדים תביני מה זה הוצאות'... (לידיעתך, יש הוצאות שאת לא מדמיינת, וטוב שלא).
והכי גרוע אלו ששואלות באופן ישיר: "מה הבעיה שלך? את יודעת היום יש תשובות ופתרונות להכל..."
אני לא חושבת שזה קורה רק לזוגות שמצפים לילדים.
זה קורה גם בעוד עשרות נושאים, לדוגמה רווקות.
פוגשים רווקה, ומיד כל אחת יודעת לנתח את המצב שלה, מה כדאי לה לעשות, מה נכון לה, איך היא צריכה לנהוג: "הגיע הזמן"/ "את סתם ישנה בעמידה"/ "יותר מידי טוב לך בחיים" ועוד המון מילים, עצות ורעיונות שאנשים רצים לחלוק והרבה פעמים - לדרוך על פצעים מדממים.
זה יכול להיות אפילו בשאלות עדינות יותר, כמו למשל: "כמה את מרוויחה", או : "העסק מרוויח?" כל אלו יכולים לפעמים לדרוך על נקודות רגישות ולא נעימות.
בבקשה תחשבי רק רגע לפני שאת מדברת!"
רוצה להגיב לאסתי? תוכלי לעשות זאת כאן למטה.
יש לך גם משהו לומר?
רוצה לעורר נושא מסוים?
כתבי ל: shvirega@gmail.com