מאפס לאלף: לידתו של סיפור


2 דקות קריאה
05 Jul
05Jul

לפני מספר חודשים קיבלתי מייל מריקי קפלן, "דסמנית" כמו שהיא מכונה.

ריקי קפלן, למי שלא מכירה, עוסקת בכתיבה שיווקית בפרט ובשיווק דיגיטלי בכלל במשך עשור וחצי, וקידום של עשרות אתרים בדיגיטל נזקף לזכותה.

ריקי הציעה לי לפרסם ב'שבי רגע' סיפור.

אבל לא סיפור רגיל, אלא יומן מסע.

חני, גיבורת הסיפור, חיה כמו רבות אחרות בצמצום כלכלי. היא מנסה לשרוד עם המשכורת האומללה שלה ומגלה שזאת משימה כמעט בלתי אפשרית.

ריקי קפלן, במומחיות, מתווכת לחני יועצת עסקית ומסדרת לשתיהן טיסה לבודפשט, שם הן מנסות לגלות איך חני יכולה להקים עסק משלה, ולהגיע מאפס לאלף הראשון. אחריו יבואו בע"ה עוד רבים אחרים.

מאפס לאלף זה גם השם של הסיפור אותו בחרה ריקי.

והנה מה שהיא עצמה כתבה עליו:

"הסגנון הוא סיפור מסע.

לא טרגדיות ולא מתח איום ונורא,

רק מקומות יפים לטייל בהם ותובנות עסקיות לשאוב מהם.

חני, גיבורת הסיפור שלנו, מתחילה את הסיפור עם מצוקה כלכלית ואמורה לחזור הביתה אחרי שכבר הרוויחה את הסכום הראשון כעצמאית,

בלי לשפוך הון על כל הדברים מסביב, אלה שאמורים להשקיע בהם רק אם העסק רווחי והבעלים שלו יודע למכור".

כשקיבלתי את הסיפור, חשבתי על כולנו, שעובדות לפעמים קשה כל כך, ומקבלות סכום שלא מספק את הצרכים המרובים.

חשבתי על בעלי עסקים שאני מכירה שהתחילו ברעש גדול והסתיימו בכאב לב.

ובעיקר הקסימה אותי היכולת להנגיש לנשים בעזרת סיפור דרך יציבה, בנויה ויעילה להרוויח בדרך שטובה להן.

למי מתאים הסיפור?

לכל מי שרוצה להרוויח עוד כסף מהצד, או בתור מקור פרנסה עיקרי.

למי הסיפור לא מתאים?

למי שיש לה די והותר, או שסדר היום שלה לא נותן לה להכניס עוד רגע של חשיבה על פרנסה נוספת (ואולי את זה בדיוק כדאי לשנות...).

אבל לפני הכל כמה מילים עם ריקי, על הסיפור, על עסקים, על כסף ועלינו.


טרגדיות: עסקים שנסגרים

איך נולד הסיפור, ריקי?

"בסיס הסיפור מנקר בי כבר הרבה שנים, וממש בוער לי לספר אותו. הוא נובע מהעבודה הרציפה שלי עם בעלות עסק מתחילות וגם ותיקות, ומההיכרות האישית עם הדרך הארוכה שהן נאלצות לעבור כדי להרוויח. 

מה גם שבעלי מתנדב בוועדת צדקה, וההתנדבות שלו חשפה אותנו לטרגדיות. אין לי שום מילה חליפית. אנשים הפסידו את כל הכסף שלהם בגלל עסק כושל, ניהול שגוי, וטעויות נפוצות מדי; אי פרסום, פרסום בעשרות אלפי שקלים בלי לדעת למכור, שריפת כסף על תפעול עסק שלא יכול להצליח, או סתם ככה להשקיע בלי להבין בהשקעות, כי מעולם לא ניהלו עסק. לפעמים התוצאה של ההתרסקות הכלכלית היתה גם התפרקות של הבית, התפרקות נפשית או מחלות פיזיות.

בנוסף, רוב הנשים החרדיות מחפשות להכניס עוד כסף הביתה, למשפחה הברוכה שצריכה את זה, וזאת המטרה של הספר: מאפס כסף שמכניסים כעצמאית - להגיע לאלף הראשון".

למה רק עד האלף הראשון, למה לא למאה אלף הראשון…?

"אחרי האלף הראשון יש יועצות עסקיות נפלאות שעושות את העבודה. אבל לפני שמתחילים להרוויח כעצמאית, יש את השלב הראשוני. והוא לא פשוט ולא רווחי. נשים מסתובבות הרבה סביב הרעיון, בונות מגדלים פורחים באוויר וזורקות כסף לכל הכיוונים עד שהן נסגרות על עצמן. 'מאפס לאלף' נועד לשלב הבראשיתי הזה".

כשאני מתעניינת אצל ריקי מהיכן הרקע העסקי שלה, מתברר שהיא למדה מגוון עצום מבין הקורסים הקיימים בעברית, במשך השנים.

שמות כמו מט"י, מעוף, אלי שביט, איתן עזריה, נטלי ריי, ניר דובדבני, אבי עידן, עומר חפצי, עומרי כהן, המרכז הישראלי לשיווק, נעה דורון, מוטי סחראי, אדם טל, קוברה מרקטינג, אלון וולר, ערן שטרן, ועוד רבים….

בנוסף, ריקי חרשה עשרות ספרים עסקיים, ביניהם של דונלד טראמפ (כן, הידוע), נפוליון היל, רוברט שמין ועוד.

"לא שכל הזמן רק השקעתי כסף וזמן ברכישת קורסים ובלמידה שלהם, אלא זה תהליך של למידה ויישום תוך כדי".

אבל יותר מהכל, מה שמיוחד אצל ריקי, זה ההיכרות שלה עם השטח, החיבור שלה למציאות החיים החרדית, ובעיקר הנשית-חרדית.

"הכי חשוב זה לא להשאיר את הקב"ה מחוץ למשחק החיים, אלא להכניס אותו אלינו לחיים עצמם.  אני מאמינה שמי שרוצה לנהל עסק ולהרוויח, חייבת חיבור ישיר למקור השפע. להיות עצמאית זה להאמין "בחי עולמים וזורע", גם אם יש לך ריטיינרים קבועים (כלומר תשלום קבוע בתור נותנת שירות), וברור שלזה בעלת עסק אמורה לשאוף, בכל זאת בעלי עסקים מרגישים הרבה יותר את התלות שלהם בקב"ה".


תקיפי את עצמך ביזמיות

מהו הדבר הבסיסי והקריטי מבחינתך לבעלת עסק שרוצה לפרוח?

"אולי אני אפתיע אותך, אבל בעיני - הסביבה שלה. חשוב שתהיה לה סביבה כמותה. הרמב"ם אומר: "דרך ברייתו של אדם--להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו... ואם היו רעים וחטאים… יצא למערות... ולמדברות".

זאת אומרת שההשפעה הסביבתית כל כך משמעותית, שאם היא רעה - הרמב"ם ממליץ לצאת למערות ומדבריות!  על דרך זה אוכל להתבטא שחברה יזמית - מחיה את הרוח היזמית.

אם את רוצה להיות עצמאית ולפתוח עסק - את חייבת למצוא יזמיות ולדבר איתן. לשהות איתן. להבין מה כיוון החשיבה שלהן. הצעד של פתיחת עסק הוא לא רק דבר טכני של מסחר והתעסקות עם לקוחות, זה מיינדסט = תודעה שונה. שכירה חושבת איך להשיג מקסימום חופש וקידום בשכר, ובתמורה - נותנת שעות. לא עניינה אם העסק רווחי או לא, ולא העסק שלה אם העבודה שלה מפיקה יותר כסף לבעלים או פחות. 

בעלת עסק, לעומת זאת, מרגישה בכיס אם השעות שלה הפיקו יותר כסף או פחות. וזה מאוד-מאוד-מאוד משנה לה אם תוכל להפיק יותר מכל שעת עבודה. עצמאי שמתלונן שהמדינה צריכה לעזור לו ולתת לו דמי אבטלה כמו לשכיר - הוא אחד שהמיינדסט שלו נשאר של שכיר. הוא לא שינה את העיקר. את התודעה. גם אם אישה מוצאת את עצמה עובדת במה שהיא שונאת לעשות - גם זה מיינדסט של שכיר שנכנע לתכתיב של הבוס, ולא אחד שמאמין בחי העולמים וזורע".

למה בכלל לפתוח עסק? למה לא להישאר בעבודה המוכרת שלי. לא פשוט להתחיל מאפס…

"לדעתי, נקודה ראשונה היא להבין שהעבודה, הפרנסה, היא השתדלות. לא יותר מזה. ולכן זו טעות לעבוד בצורה שקורעת את עצמי, לא מתאימה ליכולות שלי, לכוחות שלי, ולאישיות שלי. אם העבודה היא רק השתדלות, אנחנו צריכות לעבוד באופן שמנצל את הכלים שהקב"ה נטע בנו. העסק אמור לתת לנו הנאה והנעה. לא ייתכן שנעביר את כל החיים שלנו בעבודה, ונסבול תוך כדי. במיוחד אנחנו כנשים, צריכות שהעבודה תיתן לנו סיפוק. שנגיע הביתה עם כוח וחשק להיות בבית, המוקד המרכזי של החיים שלנו. אם מישהי חוזרת הביתה סחוטה וחסרת כוחות בגלל העבודה - משהו לא נכון שם. משהו לא מדויק".

זה רלוונטי לכל אחת?

"נקודת המוצא שלי היא, שהקב"ה שלח אותנו לעולם עם היכולת להתפרנס בצורה שמתאימה לנו. בדיוק כמו שהוא נתן לנו פה לאכול ולדבר, ככה כל אחד ואחת מאיתנו קיבלו סל של כישורים ייחודיים, אם זה כישורים של ניתוח, הבנה, תפיסה, יכולת למידה וקליטה, ואם זה כישורים טכניים של אמנות כמו צילום ועיצוב לסוגיו, כושר גופני או יכולת נרכשת של שיווק ומכירות. 

וגם אחרי שנמצא תחומי עניין בולטים, לא כל אחת לדוגמה, מתאימה להיות עצמאית. יש אחת שמתאים לה להיות שכירה ויש מי שמתאימה להיות עצמאית".


למכור כמו אישה

העולם העסקי מותאם בכלל לנשים?

"בהחלט. אני חושבת שלגברים ולנשים יש דרכים שונות, ואם אנחנו נפעל בדרך שמתאימה לנו, נעשה את זה בצורה מיטבית ובכיף. ראשית, לגברים יש קונפליקט מובנה של החשש מביטול תורה. המתח הזה בין פיתוח העסק לבין החיוב ללמוד, מייצר קונפליקט תמידי. אצל נשים זה הרבה יותר קל. אנחנו יכולות ליצור וליהנות בעסק שלנו בלי נקיפות מצפון, ולשאוב ממנו כוח לעבודה הסיזיפית והבלתי נגמרת בבית.

בנוסף, חשוב לפעול בדרך נשית. קראתי לפני עשרים שנה ספר מדהים, לא זוכרת את שמו, אלא את רוח הדברים, ואחד מהעקרונות הבולטים שם היה שאישה אין דרכה ללחום, לכן העוצמה שלה נובעת מרוך ונועם. לאישה יש רכות, שמחה, רוגע פנימי. השם לא רוצה מאיתנו מאבקים עם היצר כמו הגבר. אישה נאה, בית נאה, טיפוח הילדים, הדברים האלה טבועים בתוכנו, ולא משנה כמה יתהפך העולם ונשקיע בעבודה. לכן, אנחנו יכולות וצריכות לנהל עסקים בדרך נשית, אנושית יותר. רבות מאיתנו נרתעות מעולם השיווק, בגלל שדרך השיווק המקובלת בעולם מתבססת על העולם הגברי, הנלחם, שמוכר בגרון ניחר בבסטה וצועק את עצמו. אנחנו יכולות  לשווק בגובה העיניים, להציע לאנשים בצורה אמיתית את מה שאנחנו מוכרות, מי שמתאים לו שיקנה, ומי שלא מתאים לו - שלא יקנה. 

אני קוראת לדרך המכירה הלוחמנית 'דבק מגע', זאת שיטת המכירות שבה ידביקו לך את המוצר בכל מקרה. מוכרים בכוח. כשאני מנחה בעלות עסק בתוכנית הכתיבה השיווקית, יש שני מצבים קיצוניים: או שהן ממש נרתעות מלמכור, או מוכרות בשיא הדורסנות, כי הרגילו אותן שככה מוכרים. זה רק בגלל שנתקלנו בשיטת המכירות הגברית, האגרסיבית. איך אישה מוכרת לילד שלה את כל הפרוסה בארוחת ערב? בהליך טבעי, נשי, בלי צעקות… אנחנו מסבירות, מפרטות, מציגות את התועלת שבדבר. את זה אנחנו צריכות לקחת איתנו לעבודה שלנו".

אפשר לראות שעולם השיווק בכלל נהיה פחות מלחמתי בשנים האחרונות.

"בהחלט. מדהים לראות שגם העולם עובר תהפוכות כאלו, פתאום מדברים על אותנטיות, שליחות בעסק, תשוקה, מדברים הרבה על החיבור בין השליחות לעסק. אולי זה חלק מההתקדמות לקראת עולם מתוקן יותר…"

מאיפה את הגעת לתובנות ולידע העסקי העצום שלך?

"השקעתי במצטבר 36,000 ש"ח על קורסים מקצועיים; ניהול עסק, מכירות ובעיקר - שיווק. וכמובן המון שבועות וחודשים של ביצוע מה שלמדתי, וצבירת הניסיון האישי שלי. עברתי לא מעט קשיים בתחילת הדרך, כולל הוצאה לפועל... התמודדתי עם הלוואות מהבנקים ולמדתי בדרך הקשה. בוער לי לעזור לעוד נשים לחסוך את הדרך המפרכת הזאת. אני רואה נשים צעירות עובדות מצאת החמה עד צאת הנשמה, הבעל רץ בין כוללים ועובד בעבודות מזדמנות בין לבין, הילדים נולדים וגדלים, יש תינוקות וקטנטנים, ואת המעט שחוסכים משקיעים בצורה לא חכמה והרבה פעמים הכסף יורד לטמיון. לצערנו הרב גם לא מלמדים את זה בסמינרים, איך להתפרנס בצורה נכונה ויציבה. וזו נקודה שכואבת לי, למה את הדבר הבסיסי הזה של ניהול כלכלי נכון והקמת עסק, לא מלמדים". 

היום כבר יש שינוי. כן מתחילים לתת בסיס בתחום בלימודי המגמות.

"נכון, היום יש זרעים ראשוניים, אבל מעט מדי ומאוחר מדי… הבעיה הגדולה היא שמי שמלמד במגמות אלה שכירות… כולל המנהלות. בלתי אפשרי לקחת שכירה ולתת לה ללמד חומר שעצמאיות יודעות מעצמן. אם אני אעביר את החומר, או שכירה תעביר אותו, זה שמיים וארץ. אני מחוברת למה שאני מדברת, ואישה שכל החיים הייתה שכירה, יכולה רק לקחת מצגות ודפים כתובים, היא לא יכולה להעביר את העיקר, את רוח הדברים".

מה את עושה בפועל היום?

"אני היום עוסקת בשיווק דיגיטלי בפועל ובמנטורינג לכתיבה שיווקית במסגרת המחלקה הדיגיטלית של יעל פיינגולד, האוטוריטה לכל מי שרוצה לפרוץ במקסימום מבחינה עסקית, במסגרת המותרת והמוכרת.

עד לפני שנתיים פעלתי לבד, ומאחורי הקלעים, ואז פגשתי את יעל פיינגולד והתרשמתי מהידע ומהניסיון שלה בתחומי השיווק והפיתוח העסקי. הבנתי שיש לנו אג'נדה דומה, ומאוד התחברתי למוטו שמדבר בעיקר על ליישם. לראות תוצאות של כסף בכיס כתוצאה מהשיווק, לא רק 'חשיפה', שהיא המילה האהובה על משרדי פרסום.

מאז חברנו, ונכון להיום אני מנהלת את המחלקה הדיגיטלית תחת המרכז למצוינות עסקית של יעל פיינגולד.

מה שאנחנו עושות בפועל זה ללוות יחד בתוכנית שמלמדת בעלות עסק לכתוב מילים שימכרו בשבילן, בדגש על יישום, פידבק והטמעה.

עסקים גדולים ומבוססים יותר, שהגיעו למצב שהם רוצים לתת למישהו אחר את המפתחות של השיווק - אנחנו מקימות את מערך השיווק בשמם ומובילות אותם קדימה".



לעשות את זה נכון

לריקי חשוב להעביר דבר אחד בסיסי: לא צריך הון כדי לפתוח עסק. יתרה מזאת, לקיחה של הלוואות גדולות, רק מגדילה את הסיכון העסקי.

"חשוב לי להעביר שאפשר להתפרנס בצורה כשרה למהדרין גם בלי להשקיע הון. היום, מי שלוקח הלוואה גדולה, ברוב המקרים, זה מסתיים בכישלון. מבחינת הסטטיסטיקה, 90% מהעסקים שמתחילים עם הלוואה גדולה נכשלים!

נכון שבדורות קודמים לקחו הלוואה, קנו סחורה, והלכו ליריד בלייפציג למכור אותה. היום זה לא כל כך פשוט. העסק מתחיל בגרעון משמעותי. עד שאת לומדת לנהל את העסק, למכור, להבין מי הלקוחות שלך, את כבר במינוס אדיר".

לכאורה, אם אין אפשרות לקחת הלוואה, את סותמת את הגולל על הרבה עסקים...

"לא. אפשר להתחיל בקטן. לפתוח חנות פיזית, לדוגמה, זה עסק למתקדמים. רק אחרי שהצלחת להכניס כסף, הבנת איך הולכות המכירות, מה נדרש ממך, מי הלקוחות שלך ומה הם רוצים, את יכולה לעבור לשלב משמעותי יותר. בחנות, עוד לפני שאמרת 'מודה אני' בבוקר, את כבר צריכה לשלם המון.

מישהי שהכרתי החליטה לפתוח עסק לניקוי יבש. היא עשתה את זה בצורה מאד זהירה, ולמעשה החליטה להיות מתווכת בין אנשים לבין סוכנות ניקוי יבש גדולה. היא תלתה שלט גדול מחלון הבית שלה על הבניין, ומצאה את עצמה משלמת מס שילוט לעירייה. למה? כי שילוט שפונה לרחוב, גם אם הוא מחלון הבית שלך - עולה כסף. היו עוד כמה הוצאות בלתי צפויות כאלה בדרך שגרמו לה להיכנס לגירעון ולבסוף לסגור את העסק.

ההוצאות הקבועות יכולות לפעמים לחנוק את בעל העסק; השכירות, הפרסום, הארנונה, אלו דברים שתמיד ירדו מהעסק, לא משנה אם מכרת או לא, וברגע שאין מספיק רווח, העסק כבר בסיכון. זה אגב מה שקרה בקורונה, לאלפי העסקים שסגרו ואלפים שעוד יסגרו. מספר חודשים בלי רווח ועם הוצאות כמו שכירות שיורדות בכל מקרה, חונקות עסק.

חנות פיזית הוא עסק שצריך הרבה ריפוד: סבלנות עד לצבירת המוניטין ומאגרים כספיים מהצד עד לכיסוי ההשקעה. וגם צריך ריפוד לתקופות שונות שבהן המכירות בעסק יורדות. גם יום של שלג הורס מכירות. בנוסף, נדרש שיווק משתנה וגמיש, כמו שראינו עכשיו בקורונה, מי שהצליח להגמיש את העסק, כמו לעבור לקטלוגים דיגיטליים ולבצע שירותי משלוחים - שרד. מי שלא - לא".


להשמיע את הקול שלך

מה עוד חשוב בעסק?

"ליהנות. מאד חשוב ליהנות ממה שאת עושה. לפעמים בעלי עסק פותחים אותו בגלל חלום גדול, אבל אז, בשלב מסוים, הם מפסיקים ליהנות, כי הם כורעים תחת העומס של המטלות השוטפות וההכרחיות לתפעול העסק, אבל לא קשורות לדברים שבגללם פתחו את העסק... יש גם את אלה שמסויטות מהצורך לייצר שיווק בלי הפסקה, ומרגישות שזה לא מתאים להם, ומוציא את כל הטעם".

תמיד יש את האופציה שתכניסי אשת שיווק, לדוגמה.

"אני אענה לך בכנות, ואולי אני קצת יורה לעצמי ברגליים… כי זה בדיוק התחום שלי. אבל, אין תחליף לבעלת עסק שיודעת לשווק את עצמה, שמביאה את הקול האותנטי שלה בתהליך השיווק. אני תמיד אומרת לבעלות עסק: אני לא רוצה להיות הקביים שלכן, מעדיפה לתת שירות של בניית תשתיות דיגיטליות לעסק, אבל לא מחליפה אתכן. אני מעודדת נשות עסקים להשמיע את הקול הייחודי שלהן ולשווק באמת. בצורה שמשקפת אותן. 

כשלוקחים איש שיווק, טוב ככל שיהיה, מאבדים משהו בקול האישי של בעל העסק, וזה הפסד גדול. כי בעל העסק יודע לדייק ולספר מה אצלו הכי טוב, וזה מה שימשוך אליו לקוחות.

אני רוצה לקנות רהיט. למה שאני אקנה דווקא בחנות שלך? אני חייבת לדעת מה מיוחד אצלך. בחנות אחת העיקר הוא כסאות שמחזיקים שנים ארוכות, ואצל השניה כסאות עם טאצ' איטלקי מיוחד. ואני צריכה להחליט מה יותר חשוב לי: איכות או עיצוב. לכל אחד חשוב משהו אחר. אמרה לי פעם מישהי שהיא שונאת את פינת האוכל שלה בסלון. לצערה היא היא מחזיקה מעמד מדי טוב… יש לה אותה 20 שנה והיא לא מראה שום סימני התיישנות. מבחינתה זה חיסרון... היא מעדיפה משהו מתכלה שתוכל להחליף לעיתים קרובות... 

המרכיבים הפשוטים שמאפיינים את העסק שלך הם אלה שיגרמו ללקוחות לבוא דווקא אלייך ולא למישהו אחר. אם את מביאה את האמת שלך בתהליך השיווק ומשמיעה את הקול הייחודי שלך. את נותנת לאנשים סיבה לקנות דווקא ממך. 

באופן כללי אני מאמינה שדווקא בימינו חשוב שכל אחת תמצא את הייחודיות שלה.

פגשתי לפני זמן מה מכרה ותיקה בגאולה, והיא אמרה לי משפט מזעזע: "אני מרגישה כמו בורג קטן שאם הוא יפול אף אחד לא ישים לב, יש עוד אלף כמוהו". זה צבט לי במקום כל כך פנימי, היא באמת לא ידעה למה היא קמה בבוקר, ומה המשמעות של מה שהיא עושה".

אבל לא חייב להיות שהתשובה לכך טמונה דווקא בתחום העיסוק. יש המון נשים שעובדות בעבודה שאין בה מיצוי או סיפוק, אותו הן מרגישות בבית.

"אדרבא, מי שטוב לה בעבודה, גם אם אין לה סיפוק מיוחד ממנה או משמעות גדולה בעשייה, ואותם היא מוצאת בבית - זה מצויין! אבל, אם היא לא נהנית בעבודה, יש לה בעיה עם חובת ההשתדלות! לסבול בעבודה באופן יומיומי - זאת אומרת לחשוב שכביכול ה' צריך שאני אקרע כדי לפרנס את המשפחה שלי. אם אני מגיעה הביתה, ויש לי חשק ומצב רוח לילדים ולבית, זה מצוין, אבל אם העבודה לוקחת ממני כח, סוחטת אותי, וגורמת לי להיות אישה מרוקנת כלפי עצמי והסביבה, היא לא ממלאת את הייעוד שלה.

אני אישית, הייתי כמו רבות וטובות אחרות מורה בתחילת הדרך. זאת נחשבת לעבודה שמורה ומעולה מבחינה רוחנית, לי אישית היא לא הייתה טובה. כי הייתי מגיעה גמורה לבית ולילדים. ידעתי שלא ייתכן שזה מה שהקב"ה דורש ממני.

אני חושבת שלכל אחת מאיתנו יש איזה קול פנימי שמנווט אותה, ועוזר לה להבין אם היא בכיוון הנכון או לא, אנחנו רק צריכות להקשיב, ולשמוע אותו.

החזו"א אומר על האמונה שהיא מגיעה לבעל נפש מתי ש: "שעתו שעת השקט, חופשי מרעבון תאווני…" צריך למצוא רגע של שקט, כדי למצוא את הקול הפנימי. רבי נחמן מברסלב אומר שהקול הפנימי שיש לאדם זה בחינה של רוח הקודש, כלומר, הקשבה לקול הפנימי שלי יכולה לתת לי כיוון על מה שנדרש ונצרך ממני".

אני חושבת שיש נשים שעלולות לקרוא את הכתבה הזאת ולהתקומם… אנחנו הולכות במסירות נפש לעבוד במשרד/בהוראה/ בהייטק, מוסרות את החיים שלנו בשביל להביא פרנסה, ובסוף אולי מתברר שאנחנו לא ממלאות מטרת חיינו...

"אני חלילה לא באה להכריע בשביל אחרות מה לעשות בפועל, אבל כן, מאד חשוב להתחבר להרגשה הפנימית שלנו. לבדוק אם העבודה נותנת או לוקחת ממני כוח.  

לפעמים ייתכן שהעבודה בכלליות טובה לי, אבל בתוכה יש חלקים שצריכים שינוי. אני בעבר הייתי מבצעת את כל מה שקשור בעסק שלי, עד שהבנתי שיש חלקים בעסק שאני יכולה לתת לאחרים שיעשו לי, ולהשאיר לעצמי את העיקר שאותו אני אוהבת לעשות ומחוברת אליו".

שאלה קצת חצופה.. תרגישי בנוח לא לענות: את מתפרנסת היום ברווח?

"אני ברוך השם מתפרנסת יפה היום, מודה על העבר וההווה ומתפללת על העתיד. בודקת כל הזמן אם אני נהנית ממה שאני עושה ואם זה נותן לי כוח לשעות שאני בבית או שזה סוחט לי את הכוחות על חשבון העיקר. תודה להשם, הגעתי למצב שאני מסננת לקוחות שאני לא מעוניינת לעבוד איתם, בלי שארגיש החמצה כלשהי. אני עובדת רק עם מי שנחמד לי לעבוד איתה. בעיני - זה הקריטריון לעבודה שהיא השתדלות לפרנסה. כי אם זאת השתדלות - אין טעם שאגרום הרגשה רעה לעצמי. הפרנסה תגיע בכל מקרה".


כדי שהסיפור יהיה אפקטיבי, ויעזור לנו להגיע לאלף משלנו… ריקי תצרף לכל פרק דף תרגול אישי, שמיועד עבור כל אחת שחולמת להרוויח יותר.

מוזמנת לתרגל, ולהגיע ל(הרבה) אלפים משלך בע"ה!

ולקראת סיום, לריקי יש הערה אזהרה משלה...

"אם תכננת לקרוא את הסיפור בשבת אחר הצהריים - חפשי חומר קריאה אחר. 

הסיפור הזה נועד בשביל ללמוד וליישם. לקרוא ולקיים. 

אם לא? בכנות, חבל על זמנך.

אז בואי נתחיל".  



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.