רגע מצפת
שפרה זיו כותבת מצפת
ההזדקנות הפנימית עלתה לי כל כך לראש, שהחלטתי לצאת מהבית, לברוח ויהי מה. זה לא היה חכם לבריאותי הפיזית, אך לזו הנפשית - כן.
קרא עוד
האפור הקפוא הזה. השמיים הבוכיים. הצורך להתעטף שכבות שכבות בשביל לשרוד את הקור הצפתי... ברר... הנפש מתעטפת גם היא בדוק בלתי נשלט של עצבות.
קרא עוד
כמו ששתי אלו התאחדו להן בצפת, כל כך שונות - אבל בעומק שייכות ומשלימות, כך גם כל עם ישראל יתאחד מהרה. וכשזה יקרה, זה יהיה הכי טבעי בעולם.
קרא עוד
הם לא בובות על חוטים, הילדים שלנו. הם לא נועדו לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו, הם הגיעו לכאן, בהשגחה מדוקדקת משמיים, בשביל שנעזור להם לגדול
קרא עוד
מתבוננת בהן, ילדות קטנות של ג' בחדוות עשייה, מתבוננת באדמה שלנו, הקדושה באמת, שאין לנו מושג איך ומה, אך אנחנו מאמינות באמונה שלמה שאכן זה כך, היא אחרת.
קרא עוד
סביבי משפחות-משפחות באהבת ישראל מתפרצת עוזבות את הבתים ונכנסות לפסולת גורן ויקב בצפיפות צוהלת, סוכה ליד סוכה.
קרא עוד
בוא אלול, תתיישב. נתחיל לדבר עליי ועלייך. אתה כל כך נפלא, מתנה משמיים. חודש שלם רצוף אהבה. אבל למה לעיתים אני מרגישה שאתה בא לטרוף אותי? מה יהיה?
קרא עוד
לאורך ולרוחב ניבטים אנשים לא מוכרים בהבעה נינוחה של חופש. עם ישראל חי ומטייל ומגיע עד אלינו לעיר הנופש האולטימטיבית, צפת.
קרא עוד