שפרה זיו כותבת מצפת

1 דקות קריאה
  •  20/12/2021 12:32

האפור הקפוא הזה. השמיים הבוכיים. הצורך להתעטף שכבות שכבות בשביל לשרוד את הקור הצפתי... ברר... הנפש מתעטפת גם היא בדוק בלתי נשלט של עצבות.

קרא עוד  
1 דקות קריאה
  •  01/11/2021 13:39

הם לא בובות על חוטים, הילדים שלנו. הם לא נועדו לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו, הם הגיעו לכאן, בהשגחה מדוקדקת משמיים, בשביל שנעזור להם לגדול

קרא עוד  
1 דקות קריאה
  •  26/07/2021 00:51

לאורך ולרוחב ניבטים אנשים לא מוכרים בהבעה נינוחה של חופש. עם ישראל חי ומטייל ומגיע עד אלינו לעיר הנופש האולטימטיבית, צפת.

קרא עוד  
1 דקות קריאה
  •  12/07/2021 10:16

מתי נתחיל לראות מה שטוב בהם, באמת? מתי נראה את האור

קרא עוד  
1 דקות קריאה
  •  27/06/2021 23:51

ובכל זאת, החומר הזה מחלחל. גמרתם אותנו, גמרתם! אני סוגרת את הספר בטריקה. למה מוציאים כאלו דברים בדור החלוש שלנו? מה הם חושבים לעצמם!

קרא עוד  
1 דקות קריאה
  •  06/06/2021 17:42

לספר את הסיפור האמיתי של החיים.

קרא עוד  
1 דקות קריאה
  •  20/05/2021 22:11

80+ שנות וותק צפתי בתפילה במירון. שיחה של תפילה, אמונה ופשטות.

קרא עוד  
1 דקות קריאה
  •  04/05/2021 10:24

נמאס לי להילחם ברגשות הקשים. להכריח את עצמי לפעול, לפי הספר. להרגיש - מה שראוי. צריך משהו שיפזר עננים. שייכנס לתוך התוהו ובוהו של הנפש וירגיע, וינחם, ויזכיר שיש כאן רחמים. שהכול בסדר, בשליטה של אדון עולם אשר מלך, והוא אוהב ומרחם.

קרא עוד  
1 דקות קריאה
  •  21/03/2021 01:20

שפרה זיו מספרת על הרבה מגדלורים מפיצי אור שרק רוצים לעשות טוב. וגם, למה היא קונה בגדים רק בצפת.

קרא עוד  
1 דקות קריאה
  •  14/02/2021 23:35

בוקר פורימי במירון, ואסתר אחת עמוק בתוך הלב שמנסה להשמיע קול.

קרא עוד