טובה מדי? תאוריית התפקיד/ שרה רוטנר


1 דקות קריאה
19 Jul
19Jul

"אני חייבת חייבת חייבת שתעזרי לי". זאת זהבי עם הפתיח המוכר כל כך, השנוא כל כך. היא חייבת שאעזור לה, כאילו אין לי חיים משלי.
גל של עצבנות עולה בי, אני חונקת אותו בכוח.
"מה קרה?" מכריחה את עצמי להתעניין בנחמדות.
"הבוסית הפילה עלי תיק מהיום למחר. אני לא אגמור כאן בשלוש, וגם לא בארבע. אני לא מאמינה, אין לי רגע אחד להתארגן והיא בטוחה שאצליח להישאר כאן עד שמונה". קולה של אחותי יללני. המוח שלי מעניק לדברים תרגום חופשי. מישהו צריך לאסוף את בנצי, מיכל יעל ואלישבע של זהבי. מישהו צריך לקבל גם את שלושת הבנים כשישובו בשש. המישהו הזה נבחר, אחר כבוד, להיות אני.
*
"חיה'לה?" זו השוויגער שלי, חמה ומתונה כרגיל.
חיה'לה שבתוכי חונקת נשיפה. השוויגער שלי לא מצלצלת באמצע שבוע להודיע שהיא הזמינה לי בייגל והשליח בדרך, היא...
"חיה'לה אני מארגנת מסיבה לכלה החדשה של טובי". טובי היא אחותו הבכורה של בעלי ובעוד שלנו אין עדיין ילדים, היא כבר מחתנת את שלה. "...ביום שלישי אצלי בבית", כנראה פספסתי משהו בשעה שחשבתי על טובי, כעת אני מתמקדת בהאזנה. "את תהיי אחראית על המנה האחרונה. אף אחד לא מוותר על קינוח שהוכן בידי הזהב שלך...", השוויגער שלי מפרגנת כמו תמיד. צוחקת. אוהבת. אני לא מצליחה לצחוק כעת. בצהרים מחכה לי שהות אצל זהבי ומחר יש לי עצמי יום עמוס בעבודה, מתי אצליח להכין קינוח שהוכן בידי הזהב שלי? ידי הזהב שלי אינן מסתפקות בעוגה כושית, כידוע, הן צריכות להכין ארטיק מגנום בייתי, לא פחות.
אני סותמת לקבס שעולה בי את הפה, מודה לחמותי על ההזמנה ומבטלת את תודתה למה אחרונה. אין מה להודות לי, בשמחה. ממש בשמחה.
*
"חיוש", הבאה בתור היא דווקא שלומית, אחותי הקטנה. "מחר יש את השבע ברכות שסבתא עושה לבכור של דוד חיים. היא ביקשה שנערוך את השולחן והדגישה שהיא רוצה אותך איתנו. את יודעת, כולם סומכים על ידי הזהב שלך", צחוקה של אחותי נשמע מהקו. היא רק רוצה לסכם שעה וזמן ומקום מפגש. מספרת לי מהם צבעי העריכה ושואלת איזה צבע ראנר כדאי לה לבחור, ורגע, אולי בכלל אבוא מוקדם יותר וניכנס יחד לחנות החד פעמי?
כשאני מסיימת את השיחה הזאת הדם שלי תוסס. כמעט עולה לי לראש.
היד שלי מעניקה לחיצה חזקה וארוכה למקש ה'ניתוק'. העיניים שלי בוהות במסך הפלאפון שמחשיך במהירות והנשימות שלי שטוחות.
זהו להיום.
נמאס לי.
לא רוצה לשמוע עוד בקשה אחת נוספת.
אבל למה,
למען ה', למה למה למה, תמיד פונים אלי? איך קורה שכל בקשות העזרה מתנקזות בסופו של דבר לטלפון שלי? למה כולם בטוחים כל כך שאם אני זוג צעיר אין לי בעיה לעזור בכל מקום, להכין כל דבר ולהתפנות לכל משאלה?
ולמה, וזה הכי בוער לי, למה מרבקי, גיסתי שנישאה שבועיים אחרי בדיוק, איש אינו מבקש את כל הבקשות האלו? למה רק הכתפיים שלי נראות לכולם ריקניות ומשתוקקות למשא?

תאוריית התפקיד
במונחי הפסיכודרמה, דפוס התנהגות שחוזר על עצמו נקרא: "תפקיד".
כאשר אנחנו מדברות על מקום קשה שאינו מוצא חן בעיננו ואנחנו רוצות לשנות כדאי לנסות להבין מה מניע אותנו להיות שם. כלומר, בדקי איזה תפקיד את מגלמת בחייך, מה מניע אותך לענות תמיד 'כן', למען הדוגמא, ומה את משיגה מכך?
כאשר מתבוננים בדברים חשוב מאוד לתת כותרת להתנהגות ולזהות איזה תפקיד את משחקת. אם נסתכל על הדוגמא, חיה'לה משמשת בה בתפקיד ה"מרצה".
כדי להבין מה מניע אותך להיכנס למשבצת בה את נמצאת תוכלי להיעזר בתרגיל הבא: שימי מולך כיסא ודמייני שעל כיסא זה יושב החלק המרצה שלך. זו לא את. זהו תפקיד שבחרת ללא מודע לשחק.
כעת ערכי שיחה בינך לבין החלק המרצה. את השיחה ניתן לבצע בעל פה, כאשר בזמן שאת משחקת בתפקיד 'עצמך' את יושבת על הכיסא שלך וכאשר את משוחחת בתור 'המרצה' את עוברת לכיסא השני, ואפשר גם לבצע בכתב, תוך החלפת צבעי העטים. למשל את הדברים של עצמך את כותבת בעט כחול, ואת דברי 'התפקיד' בעט אדום.
נסי לשאול את התפקיד שלך את השאלות הבאות:
היכן אתה מופיע בעיקר? מול מי? באיזה מקום?
מתי אתה הכי חזק? מתי אתה הכי חלש?
מול מי אתה חזק? מול מי אתה חלש? (היום ובעבר בהיותך ילדה)
נסה להיזכר באירוע שתפסת בו מקום משמעותי וספר לי עליו
מדוע אתה נוכח? מה אתה רוצה לתת לי? כלומר, מה אתה חושב שאני מרוויחה מזה שאני מרצה את כולם? (למשל: מקבלת אהבה / אישורים להיות טובה).

עכשיו תשאלי את עצמך: האם זו אמת? האם אני אכן מקבלת יותר אהבה בשל התפקיד שלי? האם ללא התפקיד אפסיד אהבה? ושאלת השאלות: האם יש דרך יעילה יותר להשיג את הרווחים האלה? דרך אחרת לא חייבת לגרום לאנשים אחרים להביע את מה שאני רוצה לשמוע, היא יכולה לבוא גם מעצמי. אני יכולה לאשר לעצמי שאני בסדר וראויה לאהבה גם כאשר אני אומרת לא.

לאחר שהבירור מסתיים, נסי לחשוב איך תראי ללא התפקיד הזה? במקרה שבדוגמא - תפקיד המרצה. האם יש תפקידים/ דפוסים שאת רואה בעצמך ואוהבת? מהם? האם לתפקידים האלה יש מקום להתרחבות (על חשבון צמצום התפקידים שאינן מועילים)? איזה תפקיד את רוצה לשחק במקום זה שאינו מועיל לך? איך תראה התמונה כשתשחקי את התפקיד האחר? תארי לעצמך את התמונה לפרטי פרטים מתוך התייחסות לתשובות שענית על שאלה 1 ו- 2. כאשר את עומדת מול האנשים שתפקיד המרצה בא אצלם לידי ביטוי מוגבר או נוכחת באותן סיטואציות בהן החלק המרצה תפס עד היום מקום גדול, איך תראה התמונה אם תחליפי תפקיד – במקום להיות מרצה תהיי אסרטיבית אך נחמדה?

בעין מקצועית

בפסיכודרמה אנחנו מדברים הרבה על תפקידים פסיכודרמטיים המבטאים מימד פסיכולוגי של 'האני', כך למשל נוכל לראות את הציניקן, הקורבן, המרצה, המנותק, המורד, הנסיכה, האינטלקטואל, הילד הניצחי, האמא הניצחית, התלותי, הדאגנית ועוד. התפקידים הפסיכודרמטיים מושפעים מהזיכרונות שלנו, מהציפיות מן העתיד, מהתקוות ומהפחדים. ישנם תפקידים שסיגלנו לעצמינו במודע או בתת מודע, וישנם תפקידים שהסביבה 'הלבישה' עלינו.

התבוננות בתפקיד מסוים אותו אנחנו תופסים, מאפשרת לנו להעלות אותו מן התת מודע אל המודע כדי שנוכל לשנותו. הטיפול מאפשר לנו להרחיב ולהעמיק את רפרטואר התפקידים שלנו. לפי מורנו, (מייסד הפסיכודרמה) המטרה בתרגיל מן הסוג שהבאנו היא להגמיש להרחיב ולהעמיק את רפרטואר התפקידים שלנו.

התרגיל שערכנו בשעת השיחה בין ה'אני' לתפקיד, נקרא ריאיון דרמטי. בראיון כזה אנחנו מתארים את השפעת התפקיד שכדאי לשנותו בחיי היום-יום במגוון מערכות יחסים ומצבים שונים. שאלות ההבהרה וההרחבה באות כדי לבחון בפירוט את השפעת התפקיד בממדים התנהגותיים, רגשיים, ובין-אישיים.

לאחר מכן אנו משתמשים בשאלות לבחינת הפסדים ורווחים של התפקיד. לדוגמה, אנחנו יכולים לשאול איך התפקיד מופיע בבית, בבית הספר ובעבודה? האם ישנן דרכים שבהן אפשרת לתפקיד, במתכוון או שלא, להשתלט על חייך? האם היו אנשים או מצבים שעזרו לך לשמור על נוכחות התפקיד בחייך? מה יכולים להיות הרווחים האפשריים עבורך מקיומם של התפקידים? כל השאלות הללו מעלים את המצב מן התת מודע אל המודע וכבר אמרו חכמינו שידיעת המחלה היא חצי רפואה.

לליווי אישי לנשים ונערות: שרה רוטנר 0533195816 sara05331@gmail.com

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.