לא מבינה אותה! טכניקת המראה/ שרה רוטנר


1 דקות קריאה
15 Aug
15Aug

שוב נטלה רבקי את הארנק ושוב הוצרו עיני בחשדנות. "לאן?", ניסיתי להישמע חביבה ומתעניינת וידעתי שאני נשמעת בדיוק הפוך מזה. חוקר משטרתי בטיפול בתיק פלילי. בראבו אמא, התחלה כל כך טובה...

רבקי הגיבה בדיוק כמו שצפיתי. היא התקפדה, שלפה קוצים ואמרה: "כמה קניות אמא", לאחר שניונת הוסיפה: "מהכסף שלי, אל תדאגי".

לכי תסבירי לה שהכסף שלה הוא המדאיג ביותר...

הייתי צריכה לעשות משהו, עכשיו והרגע אבל גוש עלה לי בגרון וחרדה אכלה את הלב. אסור לי לומר משהו. אני חייבת לומר משהו. אסור. חובה.

"בָּיוּש, אמא", היא חתכה בשבילי ויצאה.

בָּיוּש, לא מספיק רחובי הוא ה'ביי' צריך להוסיף לו זנב וסיומת.

כל הערב הייתי על קוצים. מסכנים הקטנים, לא הצליחו להבין למה במקום לשבת איתם ולהרכיב פאזל, אמא עצבנית וקצרת רוח. השכבתי אותם מוקדם (עדיף לישון מלספוג את חיצי...), והלכתי לקרצף את הכלים. הם ספגו את זעמי, משיבים לו בנצנוץ בוהק. הידיים שלי עבדו על אוטומט. מתי כל זה התחיל? מתי החלה הגברת שלי להיות עצמאית, לבקש תקציב שנתי לבגדים שלה ולרכוש אותם לפי שיקול דעתה? רק לפני שנתיים הרי, עוד צעדנו לנו ברחובות, תרות אחר הבגד שימצא חן בעיני שתינו ומסיימות בכוס שתיה טרייה במיצי אורי. איפה אנחנו והיכן הציור הפסטורלי הזה? כעת יוצאת רבקי לבד וחוזרת הביתה עם כל היצירות הכי הזויות שבעולם. נעלי אדידס לבנות, שרשרת קולר, תיק קיפלינג (זה צבע 'ליקוי חמה', אמא, באמת...), שעון טומי, ועל כולם קוקו בגובה הפוני.

בא לי להקיא.

והכי גרוע שאין לי אפילו דברים ממשיים להתווכח עליהם. היא אלופה רבקי שלי, בללכת על החבל הכי דק שיש ולא לקרוע אותו. החצאית באורך אפשרי אך סנטימטר לא יותר, את כל המותגים שלה, אילו שהיא שמה עליהם מאות שקלים, היא קונה מהכסף שלה, ושלל מוצריה לא עוברים בבירור על אף הלכה, רק המראה הסופי שלה כל כך לא מתאים. כל כך לא 'אידישקייט'...

הדלת נפתחת. היא חוזרת. אני מרגישה את המתח מטפס לי בגרון. "שלום", אני מנסה להישמע מתגעגעת, יוצאת מקרקרת כצפרדע.

"שלום אמא", היא מנסה בבירור להתחמק. שקית אטומה סוגרת את הקנייה האחרונה. מסתירה ממני.

"מה קנית?" אני שואלת. היא נאנחת. "מה, לא תראי לי?" אני מנסה להיות קלילה. "את לא תאהבי את זה, אמא, חבל על הלב שלך", היא אומרת בכנות אבל ילדה טובה. פותחת את השקית ומוציאה קופסא. ראשון מציצה אלי מדבקת המחיר. שבע מאות חמישים ושלוש. מה?? שבע מאות חמישים ושלוש, איזה מן מספר זה, מה היא קנתה שם, נדוניה? אני חוטפת אגרוף אל תוך הבטן. "זה מותג אמא", היא מסבירה. פיה קפוץ אבל בעיניה אורות. "שעון", היא פותחת, מוציאה חפץ עגול בקוטר בית. "שעון שמש", המילים בורחות לי מהפה לפני שאני מספיקה לחשוב. "שעון מה?" היא פותחת עיניים, באמת לא מצליחה להבין מה רוצה ממנה אמא שלה הפעם.

"הגודל", אני ממלמלת, "כמו שעון שמש... ולמה הוא עולה כל כך יקר, מה הוא עשוי זהב?"

"הוא מותג אמא. מותג", נאנחת הגדולה שלי, אורזת את הקופסא וטורקת מאחוריה את דלת החדר. רגע עולה משם שקט. ברגע הבא אני שומעת אותה מפטפטת בטלפון. אני יודעת, אל המקום שלא הצלחתי להיכנס חודרת עכשיו טלי בקול מתפעל.

מה יהיה? מתי תבין רבקי שזה לא הכסף, זאת האמירה? בלתי אפשרית המתבגרת הזאת. בלתי אפשרית.


טכניקת המראה

מזדהה? גם את נתקלת בילד הזה, המהלך על החבל הקל, לא קורע, לא נופל אבל מאתגר, כל כך מאתגר?

כדי לעזור לילד ולנו עלינו להבין טוב יותר ולעומק את הסיטואציה ולשם כך מומלץ להשתמש בטכניקת המראה. אמנם באופן רגיל טכניקה זו יעילה יותר כאשר היא נעשית בקבוצה או מול מטפל, אך ניתן להפיק ממנה תועלת גם כאשר עורכים אותה לבד.

מה המיוחדות שבטכניקה? טכניקת המראה היא טכניקת שיקוף בעלת חשיבות ומשמעות מאחר והיא מאפשרת לנו להסתכל 'מרחוק' על תהליך, על סיטואציה או על התנהגות מסוימת.

הטכניקה מתבצעת בעזרת שימוש בנעליהם של אנשים אחרים לגמרי מה שמאפשר לעורך התרגיל לצאת מן הסצנה ולהתבונן בה לגמרי מבחוץ. פעמים רבות טכניקה זו מביאה לתובנות חשובות.

איך משתמשים בטכניקה? נסי לדמיין את מפגשה של רבקי עם יועצת בית הספר, או דמות משמעותית אחרת.

צרי חדר נעים, הציבי שני כסאות זה מול זה. על כיסא אחד הניחי פתק בו תכתבי את שם ביתך ועל הכיסא השני הניחי פתק עם שם המייעצת או הדמות הקרובה שביתך הולכת אליה "לשפוך את הלב".

שבי בכיסא של ביתך והרגישי כיצד היא מרגישה שאינך מרוצה מהדברים שהיא קונה ובכלל... עכשיו ספרי את כל מה שהיא רוצה לומר בשמה. היכנסי ממש לנעליה, נסי לומר את הדברים בסגנון דיבורה ובצורת ההתבטאות שלה. חשבי היטב מה היא הייתה אומרת והיכן הייתה מציינת את נקודת הקושי שלה.

תרגיל זה דורש מאמץ נפשי רב, היי מוכנה לו והשתדלי להיכנס לנעליה עד כמה שאת מסוגלת.

עכשיו עברי לכיסא השני. את הופכת להיות היועצת - ה"כותל". היכנסי לנעליים של דמות זרה ששומעת את הדברים מפי רבקי ועני לה ממקום של אדם מבחוץ. מה היית אומרת לה? אל תטיפי לה, היא לא תקשיב לך. גלי אמפתיה למקום שלה. לחילופין, את יכולה לחשוב שזו בת של חברתך שמדברת איתך, מה היית עונה לה?

החליפי שוב כיסא, היכנסי שוב לדמות של ביתך, מה היא היתה עונה לדברי היועצת? ושוב החליפי כיסא ועני לה מהמקום ה"אחר".

מה התחזק אצלך או התברר אצלך כתוצאה משיחה זו?

האם הבנת טוב יותר מהם הצרכים של ביתך?

התשובות יכולות להיות מגוונות. ייתכן למשל שכל השינוי בא לה כיוון שהיא חרדה על מקומה בחברה, שחסר לה יחס בבית והיא בוחרת להשיג אותו בצורה כזו, שמפחדת להיות "שונה", שרוצה מעמד, משתוקקת לעצמאות ועוד.

אחרי שהבנת טוב יותר את הצורך או הצרכים שלה, נסי לחשוב האם יש דרך לספק לה אותם בצורה אחרת? האם תוכלי באמצעות סיפוק הצרכים הללו לרכך את התנהגותה של ביתך, ולקרב אותה עוד אליך?

ההתבוננות 'מבחוץ' עוזרת לנו להבין את עולם הילד ממקום נקי יותר ופחות חרד. כשאישה 'זרה' מקשיבה לבת שלנו, היא אינה מערבת רגשות אישיים של פחד על העתיד שלה, של תסכול מחויות לא נעימות שקרו בין הבת להוריה וכולי. כל אלה הם 'רעשים' המפריעים לנו להתחבר לקול הפנימי של הנער/ה. התבוננות בעין חיצונית מאפשרת לנו להקשיב גם למה שהבת שלנו לא אומרת אך חווה ומרגישה.


בעין מקצועית

מירורינג - טכניקת המראה

טכניקת המראה באה לידי שימוש בפסיכודרמה כאשר המטפל מוציא את המטופל מתוך הסיטואציה, ומאפשר לו להסתכל עליה מבחוץ, בפרספקטיבה אחרת שהוא עצמו אינו מעורב בה. בשל ההרחקה, המראה יכולה להיעשות מתוך מקום אמפתי ולא ביקורתי. כך נוצרת למטופל הזדמנות להתייחס לסיטואציה בדרך מושכלת ולא מונעת דחפים ורגש בעזרתה יוכל להגיע לדרכי התמודדות חדשות ולנסות אותן. בטיפול קבוצתי, טכניקת המראה באה לידי ביטוי גם כאשר חברי הקבוצה מספרים סיטואציות דומות עליהן יכול המטופל להסתכל מבחוץ.

דיון נוסף בהקשר לדילמה חינוכית זו בטור הבא בע"ה.


לתגובות: שרה רוטנר - sara05331@gmail.com


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.