לשוב לריקוד שלי


1 דקות קריאה
13 Sep
13Sep

פעם, לפני כמה שנים כשהבן שלי היה תינוק, הייתי מגיעה איתו כל שבוע, לסטודיו. נוסעת כל הדרך מבית שמש לירושלים. סוחבת אותו איתי באוטובוס וברכבת הקלה, עגלה ותיק לו ולי, ורצון והחלטה לחזור שוב לסטודיו. לפגוש אותי ואותו בסטודיו, התכוונתי להקב''ה, וליצירה שהוא בוחר להעביר דרכי. 

היו שבועות שהייתי מגיעה אחרי דרך ארוכה ונוחתת בסטודיו, בקומה מינוס אחד בבניין שבו עבדתי, נעמדת עם שתי ידיים פרוסות לפנים ושואלת את הקב''ה:

"לְְמָה באתי שוב לכאן?"

מהשאלה הפשוטה הזאת בגוף, נולדה יצירת מחול מהממת בשם: "U-turn חזרה בגלל שאלה"    

וזה אחד הקטעים הראשונים שכתבתי במהלך התהליך:


"חוזרת לשאול. חוזרת לחקור.

חוזרת לברר. חוזרת אל האמת.

חוזרת לעצמי. חוזרת לאבא שבשמיים.

אם לא אשאל. אם לא אחפש. אם לא אבקש 

איך אחזור?"


פעם, לפני הרבה שנים, בצעירותי, חודש אלול, תשרי, והמושג 'תשובה' היו המושגים הכי שנואים עלי.

פחדתי שבוודאי לא אצא טובה בדין. כלומר אני לא בסדר, הייתי אמורה לדעת הכל מראש ולא לטעות מלכתחילה. 

'תשובה' ניתנת רק לבעלי תשובה, לאלו שהגיעו ממקום מאד רחוק, לא היה להם שום מושג על יהדות או בורא עולם ולכן נתנה להם התשובה, האפשרות לחזור בתשובה.

לי, כחרדית, מגיעה סטירת לחי על כך שאני לא בסדר, עוברת עבירות, טועה בדרך ולא מקיימת כל המצוות כפי שהתבקשנו בתורה, מלכתחילה.

פחדתי מבורא עולם. 

פחדתי מהמושג של יום הדין, ואיך אני אדע האם מספיק חזרתי בתשובה? כל המושגים הגבוהים של ארבעת החלקים של חזרה בתשובה היו עבורי כותרות מסובכות ומפחידות.

בסופו של דבר גם קנאתי בבעלי תשובה שאחרי הכל הם עוד זוכים לעמוד במקום גבוה יותר ממני...


היום, חודש אלול ותשרי הם החודשים האהובים עלי.

הם חודשים של חגיגה בפומבי של אהבה בין הקב''ה, ואיתנו, איתי. 

היום אבינו שבשמיים, דואג לי להכל. אוהב אותי ומקבל אותי כמו שאני.

למדתי להפנים עמוק שאני בסדר מלכתחילה. יש לי נשמה אלוקית.


ככה אני ראויה לעבוד.

ככה אני יקרה ואהובה, 

ככה אני בדרך,

ככה אני ביע(ו)ד.


ובדרך אני נופלת וקמה. טועה ומתקנת. מחפשת עוזבת וחוזרת שוב.

וכן, גילוי נאות. גם אני כאישה חרדית מבית זוכה בכותרת 'חוזרת בתשובה', וגם את.

כל אחת מאיתנו, לא משנה מאיזה כיוון את מתחילה את הדרך שלך, העיקר להיות בדרך. בדרך אל היעד. זה היע(ו)ד בפני עצמו. 


הדרך שהיא יעד...

יעד אל ד' 

להתקרב איתך אליך

יעד שהוא דרך, דרך שהיא יעד 

יעד אל ד' עם ד'


הקטע הזה הוא חלק מטקסטים שכתבתי במהלך בניית המופע: U-turn חזרה בגלל שאלה

הטקסטים האלו היו עבורי מקורות השראה שעליהם התלבשו תנועות, מוזיקה מאת המוזיקאית הפסנתרנית המוכשרת חני שטרן, ווידאו-ארט שהצלמת ליטל המוכשרת צילמה וערכה למופע ועוד. 

בסופו של דבר המילים כמעט לא היו נוכחות ביצירה, אלא ההוויה שלהם ומעבר.


וככה אני חוזרת בתשובה. כל יום מחדש. משתדלת. כל השנה.

לשוב אל עצמי. להקשיב למילים, לתנועות, לריקודים שעולים מתוכי, בכל המצבים, בכל הדרכים, מבקשים להישמע ולקבל קול וביטוי לכבודו יתברך.


לקראת חג הסוכות הקרב ובא, מזמינה כל אחת מכן, להסכים הפעם להקשיב ולרקוד את תשוקתך ואהבתך לבורא עולם. בואי נחגוג בפומבי את סיפור האהבה שלנו עם הבורא, והלוואי ונזכה לרקוד יחד בשמחת בית השואבה עוד השנה.

ובינתיים, אל תפסיקו לרקוד בביתכן הפרטי... לרקוד מבפנים החוצה את מה שמבקש להישמע. 

דרך תנועת הגוף, מילים, ניגונים, ציור או כל דרך אחרת שמתאימה לכן - לרקוד את אהבתכן ורגשותיכן לבורא.


תשובה מהנה, וחג שמח.

להתראות בבית המקדש בב''א.

בתנועה מתמדת,

גיטי פורגס - מחול פורץ גבולות 

gittyporgesz4@gmail.com

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.