1 דקות קריאה
16 Nov
16Nov

את לאה אייזנבך בעלת המותג LADIES וסופר שיין, ראיינתי בעבר פה.

פניתי אליה עכשיו אחרי מעצר הזוג הישראלי בטורקיה, לשמוע ממנה כאחת שמייצרת שם את מרבית הסחורה שלה, לשמוע ממנה אם היא מפחדת לטוס, אם המצב ישתנה לדעתה ואיך זה לקנות אצל ערבים. 

איסטנבול על המפה.

לאה, את חוששת לנסוע עכשיו לטורקיה, אחרי התקרית המבהילה של מעצר זוג הישראלים?

"הסיפור הזה לא מרתיע אותי, אני לא נוסעת לטיול, ולא שאין מה לראות שם, בכל מדינה יש מה להסתכל, אבל אפילו שיט לא עשיתי שם. אני באה ממוקדת, לייצר ולהספיק, אני נוסעת בשביל כל ייצור שלוש פעמיים: לחפש חומרי גלם, לביקורת ראשונה ואחר כך לצילומים".

את אפילו מצלמת שם?

"כן, עולה לי הרבה יותר זול מאשר בארץ. הבנות מתאפרות בצורה עדינה ממש כמו שאני רוצה, אני מביאה נעליים מהארץ. יום עבודה אחד ואני מקבלת את הכל במחיר זול ממש".

איך התחושה, להסתובב בטורקיה?

"אני מרגישה שם בסדר גמור, הם צריכים אותנו. אני נסעתי לטורקיה כבר לפני 25 שנה לייצור התחפושות של סופר שיין, וייצור חלוקים. במשך חמש שנים הייתי שם, אבל אז הייתה אווירה לא נעימה.  איך שעברנו ברחוב צעקו לנו: "תל אביב, תל אביב", היו גם סיפורים לא פשוטים של ניסיונות לחטוף ישראלים, והחלטתי שהחיים שלי חשובים יותר. עכשיו חזרנו לשם, כי בגלל הקורונה קשה לייצר בסין".

תמיד ייצרת בסין?

"ייצרתי במשך שנים במתפרות בשטחים, אני לא יכולה לעמוד במחירים של המתפרות בארץ. ואז בסין שכאמור נסגרה. חזרתי לטורקיה, וב"ה אני מאד מרוצה ולא מפחדת".

את מסתירה שאת מישראל?

"אם מישהו שואל אותי ברחוב או מוכר בחנות מאיפה אני, אני אומרת מאוסטריה, לא צריכה סתם לחפש סיבות לצרות, אבל במתפרות שאיתם אני עובדת כולם יודעים שאני מישראל, התגובה בדרך כלל היא "ישראל גוד גוד". אני לא חושבת שהם באמת אוהבים אותנו, אבל הם צריכים את הכסף שלנו".

כמאמר הפתגם: 'אין אנטשימיות בעונה'

"ממש. דווקא באירופה, לפחות באירופה המזרחית אפשר להרגיש הרבה יותר אנטישמיות, הייתי בהונגריה לפני מספר שנים ושם לא שרדתי. הייתי עם בעלי שהלך בלבוש חסידי מלא, ופשוט לא שרדנו את המבטים מלאי השנאה. אחרי יומיים ברחנו. בטורקיה כולם עם זקן, והחרדים שכן מסתובבים שם לובשים חולצה צבעונית ומכניסים את הציצית, אף אחד לא צועק שם 'אני יהודי', אבל זה בהחלט אפשרי. האווירה באופן כללי היא נטו ביזנס. הם יודעים שאנחנו באים לביזנס, יצא לי אפילו להיפגש עם איראנים".

איראנים?

"כן. נכנסתי לחנות, המוכר שאל אותי מאיפה אני, ידעתי שאני אקנה שם אז אמרתי לו מישראל, והוא אומר לי אני מאיראן. לא טוב איראן, ישראל טוב טוב".

את מייצרת שם לשני העסקים שלך?
"לליידיס כן, לסופר שיין רוב הדברים עדיין בסין, כי זה דוגמאות שכבר ייצרתי בעבר, אז אני לא צריכה לטוס, אלא לפקח על העבודה בשלט רחוק".

את מבחינתך נוסעת עכשיו לטורקיה?
"כן. יש לי כרטיס לשבוע הבא... אני לא מפחדת. מקווה בשביל הזוג ששם שישחררו אותם מהר".

יוצא לך לדבר עם האנשים שם על מתיחות בין המדינות או על היחס לארדואן?

"לא, הם לא מדברים על זה. כן יצא לדבר על היחס לקורונה למשל. באופן כללי היחס אלינו נעים ומכניס אורחים, לפני חודש הייתי שם, והיה לי ממש נס, איבדתי במונית את הדרכונים והמחשב שלי, נורא. אבל בסוף מצאנו בנס, וזה נושא לכתבה נפרדת..."

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.