אחרי החגים כבר פה/ מירי זילברמן
אחרי החגים.
מושג הקסם שמשכנע אותנו שתמיד יהיה זמן לכל משאלה, חלום או רצון. או כל דבר שחלמנו אי פעם לשנות או להשתנות בו.
הדחיינות היא עקב האכילס למנוע העשייה.
למה לעשות עכשיו מה שאפשר מחר?
תמיד נעים וטוב להשתעשע בדמיון שבעתיד יהיה לנו זמן לכל מה שנרצה. והשינוי המיוחל בא יבוא.
נתמקד בו כשנתפנה.
אבל המציאות טופחת לא פעם ולא פעמיים על הפנים. והאכזבות... האכזבות לעיתים קשות מנשוא.
לא כל דבר אפשר לתקן ולהשלים. לא לכל דבר יש חלופה או במקום, יש דברים שפג זמנם והתוקף כבר לא ישוב.
מאמר חז"ל - 'עבר זמנו בטל קורבנו' אינו בכדי, הוא אמיתי ונוקב ומייסר. ומכאיב מעין כמותו כשנחשפים למשמעותו.
כמה כלים בכדי לייעל את עצמינו ולמנף את העשייה לעשייה עכשווית, מנוצלת, פורייה ויעילה.
ליישם את השינוי שאנו כה חפצים בו.
הסתיו הנושק לחורף הוא הזמן הטוב ביותר להטמיע הרגלים ולשנות דברים שיפים היו לשעתם.
עכשיו מתחדשים.
אבל רגע לפני: מה זה בכלל שינוי?
שינוי זה טוב או רע? שינוי זה דבר מפתה/ מושך או תהליך המתחולל בלית ברירה?
מסתבר שבדרך כלל כשהבנו שכלו כל הקיצין ומה שהיה עד כה לא מתאים לנו הלאה אז מגיע שינוי.
שינוי = משבר.
אנחנו יכולים להסתכל על משבר בכמה היבטים.
כאסון, כצרה, כנפילה.
ואפשר לראות אותו כרגע של תחילת גאולה. אישה בלידה מכונה - 'יושבת על המשבר'.
יושבת ולא נופלת, היא אוחזת משהו, היא לא שומטת הכל. אחיזה שתעזור לה לקום ותביא לה את הפרי- היצירה החדשה- הילד!
האחיזה שהיא מחזיקה היא בהקב"ה, בשעה כזו אין לה על מי להישען ורק בו היא יכולה להיתמך. לסמוך עליו.
כשמגיע מצב של נפילה עמוקה זוהי העת לשאת עיניים לשמים ולהתפלל. מה' תבוא הישועה.
ובכל זאת, מהי ההשתדלות שלנו לשינוי אמיתי?
1. דבר ראשון - תשאלי את עצמך:
מה אני רוצה?
ככל שהמטרה תהיה ברורה ונהירה יותר כך תוכלי גם לעבוד עליה.
המטרה צריכה להיות מדידה ומדויקת.
אמירות כמו: "להיות שמחה" "להיות רזה" "שיהיה בית נקי" "ארוחות מזינות" אינן מהוות מטרה.
תשאלי את עצמך; מה המשמעות מבחינתי של 'להיות רזה'?
כשהתשובה למשל, 'לשקול פחות 20 קילו' ולאכול '3 פעמים בשבוע מנת עוף', אזי יש לנו מטרה ויש לנו יכולת לנהל אותה.
מטרה שאינה מדידה אינה מנוהלת.
2. אם אין אני לי מי לי.
שמעת את זה מאות פעמים, אבל הגיע הזמן להפנים.
תפסיקי לחכות שאחרים יפתרו לך את הבעיות. מה קרה עד היום שלמעשה לא קיבלת את העזרה המיוחלת? היא לא הגיעה ולא תגיע. ולחכות לה = לשרוף זמן.
קומי ועשי, ותתייחסי למצב כאילו אין אדם שיכול לעזור לך ואף אדם לא 'יתנדב' לעשות את העבודה שלך במקומך.
העשייה עצמה מביאה סיפוק ושמחה.
(ובמשמעות קצת שונה: 'אם אני לעצמי מה אני' - העשייה רק לעצמי משאירה אותי לבד...)
3. אם לא עכשיו - אימתי?!
מתי את הולכת להתחיל את השינוי המיוחל?
היום!
אם לא תתחילי היום תמצאי את עצמך באותו מצב גם בעוד חצי שנה, שנה, ואפילו עשר שנים.
אין זמן מתאים יותר להתחיל את העשייה יותר מעכשיו.
4. לא עליך המלאכה לגמור.
עבודה תהיה כל החיים (לשמחתנו!) ולכן אין לנו יכולת ורשות לנוח ממנה ולהפסיק לעמול.
לפעמים זה נשמע מייאש וקשה ותמיד יהיה מי שיערוב לנו וירצה להכשילנו.
לכן חשוב ללמוד שלא עליך המלאכה לגמור. אין צורך להשלים את המטרה אלא לעמול כל הזמן.
כל מסע גדול מתחיל בצעד קטן.
5. אני מאמינה בעצמי.
האדם הוא עולם קטן ויש בו את כל הכוחות והיכולות שניתנו בעולם כדי שיוכל לצמוח ולעשות טוב.
אמון בעצמינו נותן לנו יכולת לעשות את השינויים שאנחנו חפצות בהם.
"האמין בעולמו ובראו"- הקב"ה האמין ביצורי העולם שיש בכוחם את הכח לקיים עולמו.
ולולי האמון הזה העולם לא היה נברא.
ועל רגל אחת:
שאלי את עצמך שתי שאלות מפתח:
מה אני יכולה לעשות בכדי לשפר את המצב?
איך אני הולכת לעשות את השינוי?
ערכי לעצמך יומן קטן ובו ינוהל השינוי המועדף.
רשמי בו בכריכה או במקום בולט. מטרה ישימה, ושם ברור לתוכנית השינוי.
1. קבעי תאריך מתי את מסיימת ורואה תוצאות (ריאליות מאפשרת ביצוע!).
2. קבעי תתי מטרות למטרה.
3. ספרי לשני אנשים קרובים על התוכנית, הם ידרבנו אותך היטב לביצוע.
4. צ'פרי את עצמך בקטנה על ביצוע משימות.
5. שימי לעצמך תזכורות בבית.
6. חייכי והאמיני בעצמך, שינוי טוב מתחיל בשמחה, שמחה מדליקה את הרצון ומזרזת שינוי.
את יכולה, אם תרצי תצליחי בעזרת ה'.
עכשיו ולא מאוחר.
לתגובות: מרים זילברמן, מאמנת אישית BSD