הספר שעיצב את חיי

"לילדים של היום לא הייתי ממליצה לקרוא את הספר שעליו אני עומדת לכתוב עכשיו. זה דור אחר שיש לו ארון ספרים יהודי שנכתב על ידי אנ"ש ומלא בכל טוב מהערכים שלנו, אין צורך להזדקק לספרים שכתבו גויים ולרעות בשדות זרים. 

אולם אני גדלתי בדור אחר לגמרי, ספרי הקריאה החרדיים לילדים היו במשורה ממש, פשוט לא היה מה לקרוא. 

הדור שלי הוא הדור שכתב את השורה הראשונה בספריית הקריאה החרדית, לפניו היתה כמעט שממה. ובשממה הזו קראנו ספרים שכתבו גויים עבור גויים, זה מה שהיה בספריית בית הספר שלנו ובחנויות, וכדי לבדוק שהספר 'כשר' ההורים שלנו היו קוראים את הספר וגם קורעים ממש, כלומר תולשים עמודים שבהם נכתבו דברים שהם לא יכלו להרשות שהילדים שלהם יקראו. כך קראנו ספרים חסרי עמודים ושורות מקושקשות בלורד ארטליין והסתדרנו, כי זה מה שהיה.

וקראנו המון. ספרי הרפתקאות וביוגרפיות ועלילות על עולמם של ילדים רחוקים מאיתנו, וניסינו ללמוד מה שצריך ולא ללמוד מה שלא צריך. קשה בעידן השפע שיש לילדים שלנו היום להבין איך זה היה, כי זה פשוט לא נתפס.

אני הייתי תולעת ספרים, קראתי בלי סוף, בין היתר את פוליאנה. 

פוליאנה היא ילדה חמודה שהתייתמה מאימה בגיל צעיר מאד ואביה גידל אותה לבד עד שנפטר גם הוא, והשאיר אותה יתומה עגולה. פוליאנה נמסרת לדודה שתגדל אותה בכפר קטן ונידח, בעניות וברצינות תהומית, חסרת כל לחלוחית של חיים ושמחה. פוליאנה מגיעה למקום צחיח, ולו היתה ילדה רגילה בוודאי היתה נובלת.

אלא שלפוליאנה היה את 'משחק השמחה', אביה הצליח ללמד אותה לשחק בו לפני מותו, והמשחק הזה הציל אותה והפיח חיים בכפר כולו. בתרגום לימינו המשחק הוא מה שהיום קוראים בשפה מקצועית 'ראיה חיובית' או בפתגם 'עושים לימונדה מלימון' או 'חצי הכוס המלאה'. פוליאנה מתעקשת לשמח ולראות רק את הטוב והחיובי ולהנות מכל דבר, למרות שמלכתחילה איך אפשר להנות מלהיות יתומים? אבל פוליאנה מתעקשת לחפש ומוצאת:  אם הוריה לא היו מתים היא לא היתה מגיעה אל הדודה... ואם לבובה שחיכתה לה כל כך יש רגל שבורה זה לא נורא כי הרי יש לה בובה... וכן הלאה.  

פוליאנה מדביקה את כל הסביבה במשחק השמחה ומפריחה חיים בכפר הישנוני והמיובש.

קראתי את פוליאנה המוני פעמים וכל פעם הבטחתי לעצמי להיות כמוה, אפשר לומר שההצלחה היתה מאד דלה אבל ההנאה מקריאת הספר היתה מושלמת.

שנים רבות אחר כך, הרבה אחרי שהספר שהיה לי התפורר והפך לאבק ואני בגרתי והפכתי לאם, מצאתי את פוליאנה בחנות ספרים, שכוחה וזרוקה במדף אחורי ומיד רכשתי אותה. לא יכולתי לתת אותה לילדי לקריאה, ב"ה הם קראו רק ספרים חרדים שכתבו יהודים חרדים עבור ילדים חרדים, אז החבאתי אותה... הייתי צריכה את פוליאנה כדי להזכיר לי את משחק השמחה, ועד היום היא מוחבאת לה במגירה צדדית ומזכירה לי שכדי לשמח צריך לפעמים לעבוד אבל זה כדאי.

אני מנסה להעביר את המסר גם למטופלים שלי בקליניקה. החיים לא תמיד קלים לפעמים הם יבשושיים מעצבנים מרגיזים ובכלל לא נראים כמו החלומות שרצינו בשבילנו. אפשר לכעוס, לכאוב, להתייאש. ואפשר גם להיבנות, להתרומם ולשמוח. כאן נמצאת הבחירה. אפשר למצוא את הטוב תמיד בכל דבר, אך כן, לפעמים צריך להתעקש לחפש אותו. וזה שווה".

אורה בלוקה, רכזת נאמנויות בבנק לאומי:

מרים פרצמן, סופרת ועורכת ספרות: 

"ספר שבעיניי איכותי מאוד והשפיע עלי ממש, הוא "קורמו - מסע הגאולה", של הסופר זכריה הופמן.

קראתי אותו בשקיקה, ולראשונה - הרגשתי שנתרמתי מספר קריאה.

הספר מספר על גלות וגאולת מצרים, ומביא את הכל עם פירוט מדויק מהמדרשים. מה שכל כך אהבתי בו הוא שלמרות שהיה ניכר וצועק כל כך שהכותב יודע המון על הכל, הוא לא טרח להגיד את כל מה שהוא יודע לקוראים, הוא לא נאם מגילות של ידע, אלא פשוט סיפר... סיפר עם ידע. זה כל כך מושלם מבחינה ספרותית.

נהניתי מהספר, מהקריאה, כי ידעתי שאני יכולה לסמוך על זה. שזה אמיתי. היה לי כיף לקרוא, כי ראיתי שעבודת התחקיר נעשתה בצורה מקיפה. גם בלי לקלוט את האמינות הנושבת מהשורות, אפשר פשוט לדפדף לסוף הספר - שם יש פרק שלם בו מובאים כל המקורות למה שנכתב. כל כך כיף לקרוא ספר אמין, אפשר פשוט להרפות...

בפסח, אחרי שקראתי את קורמו הרגשתי כל כך שונה. הבנתי מה קרה שם, יכולתי להרגיש את זה. ממש חוויתי את מסע הגאולה של עם ישראל.  לראשונה ממש הבנתי וידעתי המון פרטים שאף פעם לא ידעתי, ויותר מהכל - הרגשתי. זה ממש השפיע עליי".

שלומית חזן, מייסדת 'ריסטרט להצלחה' לשילוב הצלחה אישית, עסקית ומשפחתית:

"את הספר שהשפיע עלי גיליתי ב...טיסה. ישבתי משועממת, בדרך לארה"ב כמדומני, לקחתי לידי את המגזין של אל-על ועילעלתי בו...

כחובבת קריאה, או יותר נכון - מכורת קריאה שכמוני, ישר צדו את עיניי המלצות על שני ספרים.

האחד-אודות הזיכרון, והשני: 'מה המטרה שלך'. רשמתי לעצמי את שמות שני הספרים והמשכתי להשתעמם.

עבר זמן. ברוך השם שבנו ארצה בשלום, ובהמשך הזמן איתרתי את שני הספרים ורכשתי אותם לביתי.

מה שקרה הוא בלתי ייאמן: קראתי את הספר 'מה המטרה שלך' של נחום ואייל קמינקא בשקיקה! קראתי בו שוב ושוב!

הספר לימד אותי לחשוב מחדש.

הפנמתי את תוכנו, שידרגתי אותו שננתי אותו ולאחר שנים ספורות השתמשתי בעקרונות שבו בצירוף עוד עקרונות רבים ומשמעותיים

לכדי שיטה מסודרת. שיטת 'ריסטרט-להצלחה'.

השיטה הפכה לספר רב - מכר לציבור החרדי והדתי ולסדנאות יוצאות דופן בכל הארץ ובדיגיטל".

גליה סברסוב, מומחית לנשיות וחיי זוגיות:

לואייז היי היא אשה שעברה אלימות קשה בילדות, עוני והזנחה. בהמשך החיים יצרה קשרים עם בני זוג שהיו אלימים כלפיה.

בספרה, לואיז היי מסבירה איך האמונות שרכשנו בילדות שלנו יוצרות את המציאות אותה אנחנו יוצרות בחיים שלנו היום.

תוך כדי קריאה הבחנתי איך אני מחזיקה באמונות לא מודעות לגבי כסף, זוגיות, חברות, קריירה, בריאות. 

כשקראתי את הספר שלה הרגשתי ממש קול של אמא אוהבת ומחבקת שמדריכה אותך צעד אחר צעד איך להשתחרר מטינות, כעסים, ופגיעות שהצטברו במשך השנים. איך להפסיק להפנות אצבע מאשימה החוצה שמרוקנת אותנו מהכוחות שלנו ומחזקת אותי פנימה, מאפשרת לי לקחת אחריות על עצמי.

אחד התרגילים העוצמתיים בספר הוא התפייסות עם ההורים. כשעשיתי את התרגיל בפעם הראשונה הרגשתי איך הדמעות חונקות את גרוני.

שנים של כעס לא פתור השתחרר בדמעות של שחרור וריפוי, והקשר שלי עם ההורים שלי כבר ממש לא מה שהיה פעם. 

בחנתי את האמונות שרכשתי בחיים שלי על הכסף ועל הדפוס המחשבתי שספגתי של מחסור, פחד ודאגה תמידית. 

ביצעתי את התרגילים בספר- ושחררתי את האמונות האלו שמנעו ממני לבקש כסף על הקורסים שלי מתוך אמונה ש"לאנשים אין כסף" או "כולם חיים בתדר הישרדותי". 

שינוי האמונות הוביל גם לשינוי בחשבון הבנק שלי. כל פעם שנתקלת באתגר ותקיעות בחיי, אני פותחת את הספר ומרגישה חיבוק של אמא תומכת".

ומה הספר שהשפיע עלייך?

נשמח שתשתפי לתועלת כולנו!

ויש מישהי שלקחה ספרי ילדים משפיעים, ומספרת אותן לאמהות. כאן תוכלי להכיר אותה.