1 דקות קריאה
11 Jul
11Jul

"נמאס לי. נמאס לי סופית, אני לא יכולה יותר"

ככה הודיעה לי שירי השבוע.

"נמאס לי להשקיע בשביל מה שחשוב לו, כשהוא לא רואה אותי בכלל, 

נמאס לי לתקן את עצמי כל היום - בשביל להיות מה שהוא רוצה, 

להיות מלאכית, וותרנית, וצדיקה כדי שדברים יסתדרו.  זהו. לי לא אכפת כבר, 

אני כבר לא עובדת על עצמי בשביל אף אחד ובשביל שום דבר!"


ההצהרה החגיגית הזו לוותה במבט שתסכול וזעם משמשים בו בערבוביה...


"אני חייבת לדאוג שיהיו לי חיים טובים. מגיע לי שיהיה מקום גם בשבילי. קצת רוגע"


שירי היא לא היחידה שמגיעה לנקודה שאפשר לקרוא לה:

"אני לפני הכל"

או: "גמרתי לחיות בשביל אחרים"

גם את מכירה את האמירה הפנימית הזו?

את התחושה שאני חייבת, פשוט חייבת לתת מקום לעצמי? 

שמרוב שאני טובה ועושה למען הכל ולמען כולם - נאבדתי? שכחתי את עצמי?

ומשם מתבשלת איזושהי החלטה פנימית - אני מחויבת קודם למה שחשוב לי, לרצון שלי, לרגש לי, לדעה שלי.

לתת מקום לעצמי בעולם. לפני כולם.


רק מה? 

שיחד עם ההחלטה הזו נולדים בתוכנו עוד קולות:

קול המצפון - איזה מן בן אדם את? 

קול החברה - איך זה נראה? מה יחשבו עלי? 

וקולו של הפחד- אמא'לה! לאן אני עלולה להידרדר? כמו מי אני הולכת להיות?

ואז? מתחיל הזגזוג : ) 

מי שצועק בקול רם יותר - מקבל.

כש "אני" צועק וזועק - מהר אני נותנת לו, כש"הם" מלקה אותי בתוכחות מייסרות - מהר אני נותנת להם.

אוי. כמה מתח. כמה מתיש. כמה רעש בלב....


בואו נחזור רגע לשירי - למרות שבליבי ברכתי את שירי במזל טוב חגיגי לרגל הגיעה לרגע הזה, 

כי ברור לי שעבורה זה רגע של לידה מחדש - אני מודה - זה נשמע ממש רע.

מה? ככה? כזו אנוכיות? בשביל זה אנחנו כאן? 

מהי תכלית החיים אם לא נתינה? לאן תוביל הגישה המושחתת הזו?


ומה התשובה? איפה האיזון? ואיך אני יכולה לשמור על עצמי ועל הערכים שלי גם יחד?


וכמו שאמרו חכמים - שאלה טובה = חצי תשובה..


זו בדיוק השאלה המרכזית, זו השאלה שיכולה להוביל אותך לתשובות שמדויקות לך: 

לאן מובילה ההתפתחות הרגשית הזו? 

האם זו עמדה שממנה את צוברת כח, עוצמה ובחירה - לתת, להעניק, להיטיב?

או שזו הופכת להיות מטרה בפני עצמה? כלומר: אגוצנטריות במיטבה...


מה השינוי הזה מייצר בקשרים הקרובים שלך? 

הוא הרי יכול להניע שינויים מסוגים שונים. לטוב או למוטב...


והשאלה המרכזית היא - מה היה שם קודם? 

האם המסירות, הנתינה, ההתחשבות, הלהיות שם בשביל מישהו אחר - 

אכן היו תוצאה של "הליכה בדרכיו", של מידות טובות? 

או שאולי הם נבעו מפחד? מחוסר אונים? מתפיסות מעוותות?


האם ההתנערות הזו וההתמקדות בעצמי היא ירידה מוסרית, 

או אולי היא הבראה נפשית?


מה מניע את הפעולות שלי? 

האם אני פנויה לקבל החלטות כאן ועכשיו על בסיס הערכים שלי והנתונים בשטח?

או שאני עסוקה ב"מיתוג עצמי" כטובה בעיני עצמי או בעיני אחרים?

מה מכתיב את הנתינה שלי? 

שיקול דעת שלי שלוקח בחשבון את היכולות ואת המגבלות, את הערכים ואת המחירים?

או שצרכים, מסכנות או תובענות של אחרים מפעילים אותי על אוטומט?


ככל שהתשובות לשאלות האלה תתבהרנה לך - תגלי את היכולת לבחור לעשות טוב, מהמניע הנכון, במינון הנכון - 

מתוך חיבור נינוח לעצמך ולגבולות שלך.


כל זה נכון בכל מקום - אבל כשמדברים על זוגיות - שבעתיים.

שם הפחד גדול יותר, הצרכים גדולים יותר. המחירים גבוהים יותר, 

אבל חשוב לזכור - 

שהמחיר של מחיקה עצמית, של אובדן בחירה, של "לחיות רק בשבילו" 

הוא הגבוה ביותר.

לא רק בגלל הדברים ששירי העלתה - הקפיץ שבסוף משתחרר בעוצמה מטורפת, 

אלא בגלל אובדן הקשר עצמו...

כשאת לא נמצאת, כשהאני שלך לא נוכח כי את עסוקה בלהיות רק בשביל אחרים -

אין עם מי ליצור קשר. אין את מי לאהוב. בשביל מי להתאמץ, את מי לרצות. 

אין. כי האני שלך איננו. 

זהו המחיר הגבוה ביותר בעיני.


אני מציעה לך לקחת שעורי בית - ולמצוא חזרה את האני שלך. לכבד אותו, לתת לו מקום - 

ומתוך נוכחות ומלאות - לממש את הערך העצום של "עולם חסד יבנה", ולהגיע לזוגיות שלימה ומלאת שמחה ואהבה.


את הדרך המדויקת, לבנות קשרים קרובים ובריאים בבית, 

מתוך נוכחות, קיום וכבוד - ונאמנות מוחלטת לערכים שלך.

אפשר ללמוד. וחבל לשלם את שכר הלימוד ולעשות את כל הטעויות לבד כשאפשר לקבל מפת דרכים בהירה ומדויקת.


מוזמנת להצטרף להדרכה מנפצת מיתוסים שמשנה את כללי המשחק ומעניקה לך כלים 

ליצירת שינוי בחיי המשפחה גם בלי שיתוף פעולה של הצד השני.

"ארבעת המנועים לזוגיות משוחררת וקרובה"

אחרת מכל מה ששמעת עד היום בנושא....

ההדרכה ללא עלות, ביום שני, י"ט  בתמוז, 18 ביולי, בשעה 21:00

בלחיצה כאן נרשמים.

חסום לך? שלחי ל: zlaty.rosenthal.office@gmail.com

ניתן להירשם ולהאזין להדרכה גם טלפונית, במספר: 02-5780881 שלוחה 40


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.