להאיר את הלב הזוגי/ חני שטראוס
"את יודעת מה זה ליפול לבור חשוך במקום הכי בטוח שלך"?
כך הייתה נראית דבורה כששאלה את השאלה הזו: עיניה נוצצות, ולא מכוכבים של אור... דמעות צרבו את לחייה, וידה נשענת על המשענת של הכיסא התכול עליו ישבה.
בחדר הטיפול, צריך לתת הזדמנות לכל אחת לבטא את עצמה. וזה היה הביטוי של דבורה.
"מה זה"? אני שואלת. רוצה לדעת עוד על החוויה של דבורה.
"שאת הופכת לאשמה כל הזמן! כל דבר הכי קטן, קשור אלייך"!
"כל דבר"? אני מנסה לרכך, לבדוק, למשש.
"כן!"
זהו. עכשיו נגמרו הדמעות, כעס עצום גדול ושחור מתפשט בחדר הקטן, כמעט ומאיים להטביע את שתינו.
אבל לא. מכסאי, אני כבר יודעת: מאחורי כל כעס יש כאב גדול.
"במה לדוגמא את אשמה"? אני רוכנת קדימה.
"אתמול הייתי אשמה בזה שלא היה מה לאכול. לדעתו, חייב להיות אוכל מבושל יום יום על הכיריים. שלשום הייתי אשמה בזה שהתינוק מצונן, כי אני לא מספיק מגנה על הילדים, והיום בבוקר הייתי שוב אשמה כי הבן שלי הבכור הפסיד את ההסעה לחיידר".
תסכול צועק מהלב צעיר.
"מה את עושה כשהוא מצביע עלייך באצבע מאשימה"? אני ממשיכה להתבונן, דבורה המטופחת לא מגלה בכלל בחוץ, מה מסתתר בתוכה.
"בתחילה, אני מנסה להסביר שזה לא באשמתי, שככה קרה ולא התכוונתי, אח"כ אני רואה שזה לא ממש עוזר, אני מחליטה להתנצל ולגמור עם זה. עבד יפה עד שבוע שעבר, וזה מה שגרם לי להרים אלייך טלפון ולקבוע פגישה. הוא אמר לי : 'נמאס לי מהסליחות שלך! לא שייך לטעות הרבה וכל הזמן להתנצל! את חייבת להשתנות!' דבורה נושמת נשימה ארוכה, מלאה בעלבון.
"תגידי חני, אני באמת כזו גרועה שאני חייבת להיות משהו אחר"? הקול שלה לוחש, יגע.
בשלב הראשון, אני מעבירה לדבורה הבנה וההזדהות. הרגשת אשמה היא חושך גדול.
אשמה יכולה לעצור את היצירתיות, את החשק לחיים, את השמחה הטבעית.
בשלב השני, אני מנסה לבדוק האם ההתנהלות הזו הייתה תמיד: אשמה, התנצלות, ריצוי, אשמה התנצלות ריצוי וחוזר חלילה...
התשובות לא מפתיעות אותי. דבורה חיה בצל האשמה מהיום שנולדה. התביעות ממנה היו גבוהות מהרגע הראשון, וככך גם חוסר הסיפוק ממה שהשתדלה לעשות בכל כוחה, והתביעות החוזרות והנשנות. דבורה לא מכירה מעגל אחר: מעגל של הערכה, הכרת הטוב, והודיה.
המעגל הזה רודף את דבורה בכל מיני צמתים בחיים, הוא היה גם בבית הספר וגם בעבודה, ובחדר שלי מתגלה כי הוא ממשיך עמוק לתוך הזוגיות.
"את רוצה לומר לי, שאם אני אהיה יותר בטוחה בעצמי, אחרי שאעבור את כל התהליך, זה ישפיע על בעלי והוא יפסיק להאשים?"
דבורה מפקפקת; ממתי בעלים משתנים בעקבות מודעות של האישה שלהם?!
"מערכת יחסים היא באמת דו צדדית, אבל לכל אחד יש השפעה עליה". הנחתי את ההסבר מול אוזניה המקשיבות של דבורה: "אם את מחליטה לצאת מהעמדה של המרצה, בעלך ירגיש את זה מיד. יכול להיות שתצטרכי ללמוד כלים איך לעשות את זה אחרת, אולי לנקות קצת כאבים מהעבר, והכי חשוב להכניס הרבה אמונה לכל מה שיש לך. זה לא יקרה ביום אחד, דבורה. אבל היום הזה, את יכולה להכריז על הדלקה של נר ראשון, במקום החבוי ביותר בתוכך, החשוך ביותר, והאור יוסיף, אני מבטיחה לך, יוסיף וילך"!
יש לכן שאלות? חני תשמח לענות: c5618997@gmail.com