1 דקות קריאה
15 Apr
15Apr

ברוך ה' הבחירות מאחורינו.

אולי נצליח לראות את הצבע המקורי של האספלט סוף סוף. 

אולי נוכל שוב לראות מה תלתה השכנה על מתקן הכביסה במרפסת. 

אולי נזכה לקצת פחות מספרי טלפונים מרגיזים על צג הטלפון שלנו.

אין יותר שלטי בחירות, אין יותר הודעות גיוועלד היסטריות בטלפון.

הקול החרדי הוכיח את עצמו, שוב, וכן, התברר שברגע האמת כולם יודעים לאיפה הם שייכים, למרות הביקורת/ המירמור והאנטגוניזם שמבצבץ לפעמים.

שקט השתרר מסביב, אם נוציא לרגע מהמשוואה את קולות שואב האבק או חיבוט הערבה במזרון שבקומה למעלה. 

אבל אולי זה ההזדמנות שלנו לחשוב מה אנחנו בוחרות.


שבי רגע על הספה, על הכסא או על הרצפה (שווה לנסות. יש משהו בלשבת על הרצפה, ואפילו לשכב -כשאף אחד לא בסביבה-  שמחזיר לרגע לשנות הילדות המתוקות...) 

תנסי לחשוב במה את בוחרת.

כן ברור, הכל הפוך מסביב, המעילים על השולחן בסלון, כל חלקי הסכום פזורים על שולחן האוכל, ותכולת ארון השירות מול דלת הכניסה. 

אבל גם בתוך כל התוהו ובוהו יש איזשהו עולם בתוכך שנברא כל רגע מחדש, ואם לא נתכנן אותו טוב - הוא עלול להיברא גרוע.

כל השנה, ובפרט בערב פסח היום יום מושך אותנו, סוחף אותנו, דוחף אותנו לעבר המטלה הבאה: ארוחת צהריים למחר! להפעיל מכונת כביסה! להתקשר לדודה להגיש מזל טוב! לדבר עם המחנכת של הילדה! להספיק עוד מגירה! לקנות גרביים בהירות לילדה לשבת! ציציות! כיפות! להתחיל לבשל לפסח!!!

צריך וצריך וצריך וצריך.

וצריך.

אבל תחשבו על זה רגע, אם המדינה מוכנה להשבית את המשק כולו ולממן תחבורה חינמית ממטולה ועד אילת ולהפסיד מיליארדים רק כדי לדעת מה אנחנו בוחרים, למה בחיים שלנו אנחנו מוכנות לרוץ עם בד קשור על עיניים בלי לעצור רגע ולברר מה אנחנו בוחרות?


אנחנו בוחרות בעל או בוסית?

אנחנו בוחרות חברות או משפחה?

אנחנו בוחרות לנקות את המדף העליון בארון הנסתר שבחדר כביסה או לשתות כוס קפה?

אנחנו בוחרות לאפות או לצעוק על הילד?

אנחנו בוחרות אמא או ילדים?

אנחנו בוחרות גיסה או שלום בית?

אנחנו בוחרות להכין עוד עוגה או לקרוא משהו על החג שמתקרב?

אנחנו בוחרות לישון או לאפות עוד עוגה?

אנחנו בוחרות עצמי או חברה?

אנחנו בוחרות דיאטה או עוגה מגרה?

אנחנו בוחרות תפילת מנחה נורמלית מיד כשאפשר, או תפילה דקה לפני השקיעה?


בכל הבחירות הללו אין טוב ואין רע. הכל יכול להיות טוב, והכל יכול להיות לא טוב, אבל דבר אחד בטוח: אם לא נבחר, או יותר נכון אם לא נהיה מודעות לבחירות שלנו: זה יהיה בחירה רעה.

ואם כן נבחר, או ליותר דיוק נהיה מודעות למניעי הבחירות האישיות שלנו, הקטנות והגדולות - אנחנו נבחר בטוב.


חשבתם על זה פעם שזה בעצם כל החיים שלנו?

מסע של בחירות אחד ארוך. בחירות שלא נגמרות עד השניה הצלולה האחרונה שלנו:


"הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ":


מהי הבחירה בחיים ביום יום שלי? ומה מסמל את המוות?

בואו נבחר לבחור.

בואו נבחר לדעת מה אנחנו בוחרות.


בהצלחה בבחירות!




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.