גברת, גברת, נפל! / שפרה זיו


1 דקות קריאה
21 Mar
21Mar

שמש נחמדה הגיחה מבין העננים מבשרת על יום נאה. מצוידת בעגלת קניות מהסוג הישן, צעדתי נחושות אל עבר רחבת השוק העירוני. ריחות תבלינים והמון בסטות צבעוניות קידמו פניי יחד עם צעקות הרוכלים. 

יום רביעי - יום שוק, אשר חזר מחופשת קורונה חסרת תקדים שכמוה לא הייתה וכמוה - הוי, ריבונו של עולם, נקווה שלא תהיה. השוק נראה רענן מתמיד, מסקרן ומלא מציאות. אני מתחילה בשיטוטים.

"גברת, גברת, נפל!" קורא לעברי ערבי מגודל עם כובע מצחייה היושב על סולם נמוך ולידו בסטת גיבובי בגדים, ועוד כמה סטנדים ממיטב האופנה באום אל-פאחם. 

בחנתי את רצפת השוק. גלילי סיגריות וניירות מעוכים, עט שראה ימים טובים יותר ועטיפות סוכריות. מה הוא רוצה מחיי? "גברת, גברת, נפל!" הוא ממשיך לצווח ובאותה נשימה מוסיף: "נפל המחיר" אני ממהרת הלאה בעצבנות. הוא לא היחיד. 

השוק הצפתי מלא רוכלים ערבים עם דרכי שיווק 'יצירתיות' מהסוג. הצעקות נשמעות מכל עבר. ושלטים פרטיזנים עם שגיאות כתיב כמעט נתקעים בך כשאתה מנסה לפלס דרכך בין נפתולי השוק. את רוב הסחורה אינני צורכת, אך ההכרח לא יגונה. 

כלים. פירות וירקות. נעלים, עליוניות, פיז'מות, כל מיני דברים שלא מתחשק להוציא עליהם יותר מדיי, והנה הם כאן זמינים וקלים לכיס. אני מזדרזת לברור לי מהריבוי המציף - את השייך אליי. בסוף נמלטת במהירות, אף שלא סיימתי לעבור על הבסטות, תוהה אם באמת היה נדרש להיכנס לכאן.

מהשוק, אני עולה אל עבר התחנה המרכזית, להמשך מסע הקניות הפסחי שלי. 

בדרך כלל, אחר השוק נותר בי מעט מאוד כוח לשיטוטים של מה בכך. אבל, עתה זה משהו אחר. עתה אני מתרגשת ממש. העיר פתוחה! חיים פה! יש מסחר. משא ומתן באמונה. 

עצוב היה לראות חנויות סגורות. העיר הקדושה שלנו מתאפיינת ביסוד הרוח, והגשמיות כאן - רעועה במקצת. צריך סייעתא דשמיא להצליח להחזיק חנות צפתית גם בימי שיגרה, ובמציאות שהתרגשה על כולנו לאחרונה – היה צריך ניסים מעל הטבע. חנות ועוד חנות נעלמו מהשטח. אך הנה - למרות הכול - יש מסחר שבעזרתו יתברך יתאושש וישגשג.

העיר הצפתית, היא בעצם מדרחוב ענק העמוס לעייפה בחנויות מחנויות שונות הצמודות אחת לשנייה בנחש מתפתל. משרוך ועד עגילי גולדפילד, מגרביים ועד תמונות אומנותיות. הכול יש בו, במדרחוב הבנוי אבנים אבנים בסגנון קסם צפתי מובהק. "למה לנסוע לבני ברק?" אני נוהגת לשאול את חברותיי שמרחיקות נדוד אל מעבר לגלובוס (קרי, מעבר להרי הגליל) עבור שמלה או נעל. "ותתפסהו בבגדו" - 

הצדיקים אומרים שהיצר הרע תופס את בני האדם בבגדיהם... עתה לפני פסח, רואים את זה בחוש. אוי! אוי! ותתפסהו בבגדו. כמה דאבון לב וייסורים גורמים חסרונם או דמיונם של אלו לאנושות... השם יזמן לכולנו בגדים יפים, צנועים וזולים כרצונו יתברך בקלות וליד הבית.

ליד הפלאפל עומד כליזמר חסידי ומנגן בחליל צד, תיבת הנגינה מוצבת דומם לידו, לתוכה מושלכות מטבעות. הוא אינו מסתכל בה. עיניו עצומות. אני נעצרת למצוא מטבע הגונה, לשמוע איזה ניגון. ממשיכה במסע עד שתם כוחי מלשוטט וגרוני ניחר. 

רוכשת לי בקבוק שתייה בסופר "שפע טוב" למרות דוכני המזון המהיר, המפוזרים בנדיבות בכל מקום. המוכרות המיוחדות שתמיד היו שם, נאמנות, קבועות, הם אלו שקורצות לי. אנחנו מברכות אחת את השנייה לשלום, ומחליפות כמה מילים. 

יש אנשים כאלו שהם טובים ורוצים להטיב. שכל הרצון שלהם שהם רואים אותך עומדת בדלפק עם כמה מצרכים זה לוודא שראית שיש מבצע על האטריות, והנה תראי, שם מאחורה יש לחם טרי יותר, זה שלקחת קצת קשה. 

לעשות מלאכתך נאמנה - זה סוג של מגדלור מפיץ אור לעוברים ולשבים. וכשאני חושבת על זה, במדרחוב הצפתי יש כל כך הרבה מגדלורים שכאלו, המון אנשים טובים שרוצים שיהיה גם לך טוב.

השם יברך את כל באי עירי בתוך שאר עמו ישראל יכונן אותם על מקומם, בבריאות, בשמחה, בהרווחה בגשמיות ורוחניות, ויזכה את כולנו בפסח כשר ושמח, אמן.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.