אפשר להפריד את העסק ואת העבודה מהבית! מי את? / כתבה שלישית בסדרה: עצמאות


1 דקות קריאה
24 May
24May

"אני אמא". 

  • "אני ירושלמית". 
  • "אני בודקת תוכנה". 
  • אחות בבית החולים שטיפלה בי במשך אשפוז אחרי ניתוח שאלה אגב הטבת הכרית והגבהת המיטה: "גברת, את מורה?" לא יכולתי להכחיש. 

הצגה עצמית מפורטת בודקת, מלבד כישורי הפרזנטציה שלך, את הזהות העצמית שלך ואת המרכיבים שלה. תחום העיסוק, העבודה, ההתמחות, התארים והסטטוס בעבודה הם חלק מרכזי שעליו סובב ציר היומיום שלנו וממילא גם תחושת העצמי. האם אנחנו רוצות לתאר את עצמנו ללא המשרה שלנו? לא לגלות במה אנחנו עובדות והיכן, להשאיר באופן עמום את הקידום שזכינו בו ולהגיע לאירוע משפחתי ולשוחח עם עקרת הבית מהמשפחה כאילו שגם אנחנו, כל עולמנו הוא קורי עכביש, כתמים צהבהבים על צוארון בגד תינוקות שנשמר במחסן מלפני שנתיים ומילוי לבצק פילו? 

העבודה שלנו אינה רק אמצעי להשגת כסף ופרנסה אלא גם תחום עניין שמרתק אותנו. בחרנו לעבוד בתחום מסוים כי אנחנו אוהבות את התחום הזה ונהנות להצליח בו. האתגרים ממלאים את הראש שלנו ברעיונות, אנחנו מוטרדות מהבעיות ומשתוקקות לשתף ברגשות הסוערים והעמוקים שערים בנו בעקבות מה שקורה במשרד, מול המחשב, בתוך המחשב ומהצד השני של הצג. העבודה היא חלק ממני, ולא רק בגלל הזמן והכוח שאני משקיעה בה אלא בגלל שהעבודה מבטאת חלק ניכר מהמהות שלי. 

הפרדת העבודה מהחיים האישיים היא לא רק משימה טכנית שבה אינני עונה לשיחות טלפון של לקוחות בזמן שאני עם הילדים שלי. התיחום של העבודה ושל החיים האישיים הוא גבול שצריך לעבור בפנים, בנפש. מי אני באמת, ומה העבודה בשבילי וכמה מקום היא תופסת בערך העצמי הכולל שלי. 


"בקורונה יצאנו לחלת, כל הצוות. עבר חודש בערך כשהתקשרתי לחברה לשמוע מה שלומה, והתברר לי שהיא חזרה לעבודה. עוד כמה שיחות הותירו אותי בהלם – הצוות עובדת, מי מהבית ומי מהמשרד, ואני בחלת שלי, מפוטרת. תוך כמה ימים היגיעה השיחה הרשמית ולאחריה מכתב – מבחינה כספית הייתי מסודרת, כן? מענקי קורונה וכו' – ואני מצאתי את עצמי מתאמצת ליצור תשובה לשאלה "מה את עושה?" ובעצם לשאלה "מי את?" עכשיו, ללא ניהול הצוות שלי בפרויקט שנעצר."


תחנות כאלו, שהאחרונה בהן היא היציאה לגמלאות וקבלת קצבה של פנסיונרים, מעמתות אותנו מול המציאות שבה אנחנו מדברים על כך שהעבודה היא לא הכל בחיים, אבל למעשה אנחנו בונים את האישיות שלנו עם חלקים מהודקים שעשויים מהמקצוע ומהעיסוק, באופן שאם העבודה מתפרקת האישיות שלנו בסכנת דיכאון, חידלון, חלל ריק.

"סבתא שלי תיארה לי את הפתאומיות שבה השתנו החיים ביום אחד, ברגע, כשהנאצים כבשו את הונגריה. איך ברגע אחד הם הפכו מאנשים שחיים את החיים ליהודים נרדפים, לאסירים. סבתא השתמשה במילים "לקחו הכל", כשספרה שסימנו אותה במספר. זו הפכה להיות הזהות שלה והיא רק רצתה לא לראות מה קורה מסביב מתוך תקווה שגם לא ייראו אותה, ולא יקרה לה כלום. השיחה הזו הותירה אותי עם מחשבות עמוקות על כל מה שיש לנו ושמגדיר אותנו ומי אני אהיה כשדברים יילקחו ממני – נעורים, יופי, בגדים, עבודה, העיצוב של הדירה שלנו... מי זו אני בלעדי אלו?"


חופש ועצמאות
בשוק הקפיטליסטי שבו אנחנו פועלות כיום, כאן, המילים חופש העיסוק ומקצועות חופשיים כמו גם "עצמאות" כהגדרת סטטוס מול רשויות החוק, משמעותיות ומציאותיות. יש לנו בחירה, ועלינו להדגיש את הבחירה הזו. אל תרגישי שאת חייבת ושאת "מוכרחה לקום בבוקר" או שאין לך ברירה ולכן את עובדת במקום כזה או אחר וממלאה משימות אלו ואלו שהופקדו בידייך. ההחלטה היא שלך.

- הכירי חברות מחוץ למעגל העבודה, ואל תשוחחי איתן על העבודה שלך.  - העשירי את העולם שלך בעולמות תוכן אחרים, שונים.
- הרשמי לחוג ופתחי מיומנות בתחביב שלך: פילטיס, סריגה, עיצוב בקרמיקה או ריקוד.
- אל תדברי על חוויות בעבודה במפגשים משפחתיים. התענייני באחיינים ובבנות המשפחה בתשומת לב והקשיבי להן.
- קראי ספרים שעוסקים בחיים עצמם, בחוויות החיים, בתהליכים בחיים, בעצב ובמסורות העוברות מדור לדור.
- התנדבי בארגון חסד או בקהילה בתחום שונה ואחר מתחום ההתמחות המקצועית שלך.
- בני לעצמך "עבודה מהצד". פתחי מקצוע נוסף שנשען על כישורים שאינם באים לידי ביטוי כרגע בעבודה שלך.
- גלי שאת רב ממדית, ולא דו ממדית. אינך רק "אשה עובדת" שנתונה בקונפליקט בין הבית לעבודה, האישיות שלך מתפתחת תוך כדי ההתנסויות שאת עוברת ואת גדלה ומחכימה.


העברת קו גבול בין הבית לעבודה עוברת דרך הלב.

 



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.