"אלה מסעי בני ישראל"/ ד"ר נורית סירקיס בנק


1 דקות קריאה
27 Jun
27Jun


כולנו נמצאים במסע. כיחידים אנו עוברים את מסע חיינו האישיים, וכעם, אנו בעיצומו של מסע בן אלפי שנה, בדרך לגאולה:
"וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם ..." (יחזקאל כ, לד)

מדי שנה בשנה, אנו חוזרים ונוגעים באותן נקודות זמן, לעיתים מוארות, לעיתים כואבות, חוזרים לאותן נקודות בזמן בספירלה הולכת ועולה, על מנת לרומם, לתקן, להאיר מחדש, ולהתקדם הלאה במסע.


סדרת העגלה היהודית, פראג, שמואל אנטולי שלסט, הדפס, שמן, מדיה מעורבת על בד


יום י"ז בתמוז הוא תחנה משמעותית במסע של כולנו.

על פי המדרש "בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול..."1 יום י"ז בתמוז נועד להיות ראש השנה, בדיוק 40 יום לאחר חג השבועות. יום זה, על פי התכנית האלוקית המקורית, היה אמור להיות יום התיקון המלא של העולם, כי בכחם של הלוחות להביא חרות לעולם מיצר הרע ומשעבוד מלכויות וכן תיקון חטא אדם הראשון, בזכות קבלה שלמה של תורה משמיים על ידי גאולי מצרים, שראו בעיניהם את כל הניסים שחולל הקדוש ברוך הוא, אשר הוציאם ה' מעבדות לחרות.

אך במקום להיות מוכנים לרגע הגדול הזה, שבו משה רבינו עמד לרדת מהר סיני, עם לוחות הברית בידו, החקוקות מצד אל צד באותיות מעשי ידי ה', במקום להיות כלי קיבול טהור, מקודש, שלם לאור העצום הזה - היינו בהסחת דעת ... ספרנו את הימים לא נכון... חישבנו בטעות את שובו של משה רבינו יום קודם... מדהים לשים לב לכך שבדיוק כמו שחטא אדם הראשון בגן עדן נבע מכך שהוא לא דייק בציווי האלוקי, ואכל מפרי עץ הדעת טוב ורע רק מעט זמן קודם שהותר לו - בין השמשות של ערב שבת הראשונה ביקום... ואילו רק היה מחכה לצאת הכוכבים – כבר היה מותר לו – והיה חי לעולמים!

מתוך סדרת העגלה היהודית, פוגרום, שמואל אנטולי שלסט, הדפס, שמן, מדיה מעורבת על בד


כך גם בחטא העגל – חוסר הדיוק בספירה של יום אחד בלבד, הביא לכפירה כל כך גדולה, לדרישה הבלתי הגיונית למצוא תחליף למשה רבינו, וגרוע מכך – לקרוא לעגל מזהב "אלה אלוהייך ישראל", ולא רק זאת, אלא שהפניית הגב הכל כך קשה הייתה מלווה בריקודים ובמחולות...

מדי שנה, כולנו, כיחידם וכעם, חוזרים להתבונן ולהתמודד פנים מול פנים עם הבושה הזאת. עלינו לשאול את עצמינו: "איך עשינו זאת?" ועוד יותר מכך: "כיצד נוכל לתקן?"

הצייר אנטולי שמואל שלסט, עבר בעצמו מסע חיים, מסע של אמנות ואמונה, מקייב שבאוקראינה, דרך צ'רנוביל ומשם למוסקבה, במסלול של לימודי אמנות אקדמיים גבוהים, ועד לבחירתו בירושלים כמקום בו הוא חי ויוצר.

שלסט עובד במשך תקופה ארוכה על סדרת יצירות אמנות - "העגלה היהודית" שראיתי לפני שנים בסטודיו של האמן ב"בית אות המוצר" בדרך חברון שבירושלים, ונשארה חקוקה בזכרוני ובלבי. סדרה העוסקת במסע הארוך של העם היהודי, החל ממסעו של יעקב אבינו אשר ירד בשבעים נפש למצריים, דרך גלות בבל, האינקוויזיציה בספרד, פוגרומים, המהפכה הרוסית, השואה, ועוד הרבה תחנות בדרך ועד למסע לקראת הגאולה.

המהפכה הרוסית מתוך סדרת העגלה היהודית, אנטולי שמואל שלסט, הדפס, שמן על קנבס


המסע הזה כבר כתוב במדרש: 

"אמר רבי חנינא: מלמד, שהראה הקב"ה לאברהם אבינו את האיל נוטש מחורש זה ונסבך בחורש אחר. אמר ליה הקב"ה: כך עתידין בניך להיות נאחזין באומות נסבכין במלכיות ונמשכין ממלכות למלכות, מבבל למדי, וממדי ליון, ומיון לאדום, וסופן להגאל בקרניו של איל, שנאמר:"וה' עליכם יראה ויצא כברק חצו וגו"'2.

המוטיב החזותי החוזר בכל העבודות בסדרה היא העגלה. מסביר האמן: "הנדודים שלנו אינם רק חיפוש אחר משגב אלא גם חיפוש עצמי. במשך אלפיים שנה חיינו "על המזוודות".... ועל כך בעצם מספרת הסדרה "העגלה היהודית": יש כאן אוקראינה מן המאה ה-18, צרפת של המאה ה-19, רוסיה של השנים הראשונות לשלטון הסובייטי, פראג בימי הביניים, ישראל של היום וארץ ישראל מימי תש"ך, יש גלות בבל וגרמניה של שנת 1945, ספרד בשלהי המאה ה-15, השואה.... התנועה היא החיים עצמם, אך לנדודים הגיע קץ".

1945, מתוך סדרת העגלה היהודית, אנטולי שמואל שלסט, הדפס, שמן על קנבס


בכל יצירותיו משלב האמן בין דימויים חזותיים היסטוריים, לבין דימויים מופשטים, עם המוטיב החוזר של גלגלי העגלה. ביצירה האחרונה בסדרה, "נמל התעופה בן גוריון" מתחלפים גלגלי העגלה במנועי הסילון של המטוסים, המביאים "על כנפי נשרים" את הבנים והבנות מארבע כנפות הארץ.

נמל התעופה בן גוריון מתוך סדרת העגלה היהודית, אנטולי שמואל שלסט, הדפס, שמן על קנבס


יהי רצון שנזכה לקחת אחריות על המסע שלנו, המסע האישי שלנו, והמסע של עמינו בין הגלויות. שנזכה באמת להתבונן בטעויות שלנו, בלי פחד, מתוך רצון אמיתי, כנה וחזק – לתקן. ומתוך התיקון הזה, גם עצם הרע עצמו יכול להתהפך לטובה.

לוּ יתקיים בנו הפסוק: 'כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ' (זכריה, ח, 19). אמן.


1 מדרש ילקוט שמעוני, פרשת פנחס, ספר במדבר, פרק כ"ט, סוד תשפב: "אמר רבי לוי: בכל חדש וחדש בקש הקב"ה ליתן לישראל מועד: בניסן נתן להם פסח, באייר נתן להם פסח קטן. בסיון נתן עצרת, בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול, ועשו העגל, ובטל תמוז אב ואלול, ובא תשרי ופרע להם: ראש השנה, ויום הכיפורים, והחג. אמר לו הקב"ה: לאחרים הוא פורע ושלו אינו נוטל. תן לו יומו".

2  ילקוט שמעוני, שם [ספר במדבר, פרשת פנחס, פרק כ"ט, סוף רמז תשפב]

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.