גאולת הנפש/ ד"ר נורית סרקיס בנק


1 דקות קריאה
07 Apr
07Apr

"עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי"

את עבודותיו של הצלם דוד מאיר ראיתי לראשונה כאשר עבדתי במוזיאון ישראל. זה היה בראשית שנות ה-2000. 

יום אחד, חזרתי לשולחן העבודה שלי, ועל שולחני, במחלקה לאמנות מודרנית, הניח צלם מספר צילומים מעוצבים, מן כרטיסי ברכה על נייר איכותי, כמתנה. 

שמו של הצלם לא היה רשום על הצילומים. מיד, ברגע הראשון שבו התבוננתי בצילומיו, נפשי יצאה למסע אל החופש. אל מעבר לקירות המוזיאון. נסקתי מעל הרים וימים, עפתי מעל נהרות ושדות, פרשתי את כנפי נפשי, אל השמיים, אל האינסוף. היה משהו בצילומים הללו, שעורר בי מסע תודעתי.

הצילומים עברו איתי, ומוקמו על שולחני גם כשעברתי מהמחלקה לאמנות מודרנית, למרכז המידע לאמנות יהודית אותה הקמתי, כחמש שנים לאחר שחזרתי בתשובה. אהבתי להעיף בצילומים אלו מבט, ושוב לפרוש את כנפי הרוח שבי אל המרחבים התודעתיים מעבר לאותם שתיעד הצלם....לא ידעתי דבר על הצלם שצילם אותם, לא ידעתי מה התהליכים שהוא עצמו עובר.... אך הצילומים הללו המשיכו להוות עבורי השראה, והם מונחים עד היום על שולחן העבודה שלי.


את שווה כסף! 

המשך המאמר למנויות פרימיום בלבד, בתשלום של פחות מ - 4.50 למגזין חודשי מפנק!

רוצה גם להשקיע בעצמך?

ניתן להצטרף כאן. 



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.