פסח? הזדמנות לניקוי רעלים/ תמר כץ

ערב פסח.

אחד הזמנים הכי מלחיצים אותנו. עם הנשים.

הלחץ מגיע מכל כיוון אפשרי - סדר, נקיונות, בישולים, קניות, כל הילדים בבית....

ומעל הכל-בלאגן אין סופי, כאוס, שגורם לאיבוד שליטה מוחלט.

כשאישה מאבדת שליטה כמו ספינה בים סוער, היא ישר מוצאת מפלט ונחמה בחפיסת שוקולד,

מגש פיצה חם, או בכל שאריות משלוחי המנות שהילדים (לא) רצו לעצמם.

הבעיה היא שכל זה לא מביא לה נחמה.

להפך, אחרי שהשוקולד-עוגה-חטיף כבר בפנים ואי אפשר להקיא אותו החוצה, היא מתחילה להלקות

את עצמה - למה אכלתי? בכלל לא היה לי טעים...

והשמלה שקניתי לליל הסדר, איך היא תיראה עלי בכלל בקצב הזה?

איבוד השליטה בין הררי תכולת הארונות הפזורה בבית כמו הרי געש קטנים - מתעצם והיא קורסת.

היום נדבר קצת על מילת מפתח.

לדעתי ה-מילה היחידה בהא הידיעה שמצילה אותי בכל פעם מחדש והיא - ארגון.

ערב החג והחג עצמו, ערב שבת והשבת עצמה, ערב שמחה והשמחה עצמה, כ ו ל ם תלויים במילה החשובה הזאת שמקפלת בתוכה המון.

ארגון לא אומר שאת צריכה להתחיל להתכונן חודשים מראש, ארגון לא אומר שאת צריכה לגייס אמרגנית שתתחיל לסדר לך את החיים. ארגון בסך הכל אומר שאת צריכה לשבת לפני חג או אירוע ולתכנן קדימה, מה הולך להיות.

אני מתחילה דווקא עם הילדים. עושה להם סדר בראש.

לוקחת דף A4 אחד גוזרת אותו לרוחב ל-3 רצועות ומחברת אותן לרכבת ארוכה. 

שולפת טושים צבעוניים ויושבת איתם ליד השולחן במטבח. מהר מאוד הרכבת הופכת לקרונות או במילים אחרות ימים כשבכל יום אני רושמת איזה יום זה בשבוע, מה התאריך ומה קורה בו - יש או אין לימודים ומה מתוכנן.

ברכבת הילדים רואים מתי מתחיל פסח, מתי הוא נגמר, מה ההבדל בכלל בין החג הראשון והאחרון לבין חול המועד ומתי כל זה מסתיים וחוזרים ללימודים. 

סדר בראש, כבר אמרתי?

את הרכבת מדביקים בחדר הילדים, הקטנה מסמנת בוי זורח וזוהר כל יום שעובר. ואז מגיע תורי, לוקחת יומן ועושה את אותו הדבר, פשוט מפורט יותר, בנוי, הגיוני.

מחלקת את העבודה בצורה ישימה, שלא תעמיס עלי. אין יותר מחצי יום עבודה. מתאימה את סוג העבודה לזמן המתאים לו. את ארונות חדר השינה אנקה בשעות הבוקר או הלילה כשאין ילדים בסביבה. 

עבודות שהילדים שותפים להם, לעולם לא אעשה לבד. דואגת להשאיר לי יומיים ריקים מפעילות לפני פסח, תמיד יהיה משהו שיצוץ ברגע האחרון. ואחרי כל זה, או בעצם לפני, הכי מדויק לומר תוך כדי, מגיע ה-נושא של האוכל שכל כך הרבה נשים נופלות בו. 

למי יש זמן לאכול בערב פסח? ואני אומרת הפוך- איך אפשר להתמודד עם כזאת משימה ענקית בלי לאכול??? איך אפשר לצפות

מצבא הילדים הצועד על קיבתו לשיתוף פעולה אם הוא לא אוכל?

אז הנה מספר טיפים שיעזרו לך לצלוח את ערב פסח עם אנרגיות אחרות. בדוק.

- מוקדם בבוקר, עוד לפני שכל הבלאגן מתחיל, תקדישי חצי שעה להכנת ארוחת צהריים קלה, המורכבת מחלבון, פחמימה וירקות. ברגע שהארוחה הזאת מוכנה, יש לך שקט בראש.

- נכון. הבית מתרוקן מחמץ אבל אספקה סדירה שלפרות וירקות טריים ממשיכה לזרום אל הבית. אם יהיה לך תפוח, קלמנטינה, בננה, זמינים בכל שעה של היום, את מחוברת לאנרגיה זמינה.

- את כל השאריות של משלוחי המנות, רכזי בארגז קרטון אחד והניחי אותו מחוץ לדלת הבית. רחוק מהעין, רחוק מהלב. הילדים בדרך לכיתה או לגינה, תמיד יוכלו לקטוף לעצמם משהו מתוק.

- שמרי על שעות שינה שפויות. כשאת ערנית את מספיקה יותר. שעת עבודה בשעות היום, בזמן שהבטריה טעונה, שוות ערך לשעתיים בשעות הקטנות של הלילה כאשר שמורות העיניים נעצמות מאליהן...

אז צלחנו את ערב פסח. אבל מה יהיה בחג עצמו?

פסח זו הזדמנות מצוינת לניקוי רעלים. כל הממתקים, החטיפים והפחמימות מחוץ לתחום.

מה כבר נשאר? תזונה אופטימלית המבוססת על ירקות ופירות טריים ומבושלים, בטטה בתפקיד פחמימה ומנת חלבון אחת בכל סעודה.

עוגה בבוקר החג עם כוס קפה, טעימה של מנה אחרונה בסעודות החגיגיות. מצה אחת ליום ואת מסודרת. 

מאחלת לך חג כשר ושמח!

נהנית? רוצה שתמר תכתוב על נושא מסוים?

יש לך שאלה בענייני בריאות?

מוזמנת לשאול כאן למטה, או לשלוח למייל shvirega@gmail.com