התנדבות נגד בדידות


2 דקות קריאה
19 Nov
19Nov


מחלקות קורונה.

נגיף אחד מתעתע.

חוש טעם וריח שמתאדים.

כאבי שרירים, עייפות.

ומאבק על הנשימה. נשימה. ועוד נשימה. ועוד נשימה.

רופאים ואחיות עטויים לבן, נראים כמו מומיות מהלכות.

אין קשר אנושי, אין מגע מלטף, אין תקשורת עם הסביבה.

בוקר עולה והלבד מציק, צהריים מציצים והלבד מציק, ערב מאפיל והלבד מציק.

לבד. לבד. לבד. 

בית החולים איכילוב היה הראשון שנרתם כדי למוטט את חומת הבדידות האופפת את המחלקות האלו.

ביקשתי מחוי לענס, האחראית על מערך ההתנדבות מטעם עזר מציון בבית החולים, לספר על המגע האנושי שנוצר בין החולים לבין המתנדבים.

התנדבות נגד בדידות.



50% חסרי נוגדים

חוי, איך התחיל הכל?

"כבר בתחילת אכלוס מחלקות הקורונה, התחילו להגיע פניות של בני משפחה שקרוביהם מאושפזים במחלקות קורונה, והם דואגים להם. המשפחות שבחוץ מרגישות לפעמים יותר גרוע מאלו שמאושפזים בפנים. חוסר הידיעה הוא נוראי. הצענו את הרעיון להכנסת מתנדבים לבית החולים, עוד הרבה לפני שמתנדבים הוכנסו בפועל למחלקות, עוד לפני שמשרד הבריאות נתן את האישור, והאמת שבאיכילוב ממש התלהבו מהרעיון.

הוא התגלגל עוד מספר שבועות, היה צריך לקבל אישור, לחדד נהלים ובטיחות, היו הרבה ישיבות של הרופאים והזיהומולוגים, כדי לדעת שעושים את זה בצורה הטובה ביותר שתבטח את המתנדבים, וגם לא תוציא את המחלה החוצה. ואז הוחלט שמכניסים רק עם מיגון מלא כמו הצוות הרפואי. ברגע שהגיע אישור התחלנו לפרסם במדיות השונות, ומיד היו לנו אלפי פניות! כמובן שעם הזמן, ירדו רבים מהם בגלל הסינונים השונים. 

התנדבות בבית חולים באופן כללי היא הליך מורכב. גם בלי קשר לקורונה. מעבר לראיון אישי שנעשה עם כל מתנדב, בודקים את המצב הבריאותי, שיש לו את כל החיסונים הנדרשים. גברים צריכים למשל אישור מהמשטרה".

מעניין. אני התנדבתי בתור בחורה בבית חולים ומעולם לא עברתי הליך כזה.

"התנדבויות מזדמנות, ובמחלקות קלות יותר, לא מחייבות תמיד נוהל כזה. אבל התנדבות במחלקה קבועה, ומורכבת, מחייבת הכנה מוקדמת, אלו הוראות של משרד הבריאות. במחלקות קורונה צריך כמובן בדיקה סרולוגית. ומה שהדהים אותנו, זה שאין כללים למי יש נוגדים ולמי אין. פשוט בלתי צפוי".

מה היו התוצאות?

"רק לחמישים אחוז מאלו שחלו יש נוגדים, כלומר לחמישים אחוז לא היה נוגדים, כולל כאלו שחלו לפני חודש, חודש וחצי".

וואו. נתון מדהים! ואלו אנשים שוודאי היו חולים?

"אלו אנשים שעבדו בדיקת מטוש, יש להם בדיקה חיובית מוכחת, הם יודעים שהיו חולים, ולמרות זאת אין להם נוגדים. מצד שני, אלו אנשים שרוצים ויכולים להתנדב, אז אנחנו מפנים אותם למחלקות האחרות, גם במחלקות האחרות יש תמיד ביקוש".

למה אנשים רוצים כל כך להתנדב במחלקות קורונה?
"אלו שחלו בקורונה ומודעים לסבל של המחלה, רוצים לעזור. יש איזושהי 'אחוות לוחמים'; גם אני הייתי בזה, אני יודע מה זה אומר. אפילו אלו שלא היו מאושפזים, גם להיות סגור שבועיים בבית זה לא קל, אז הם רוצים לעזור.

אחד מהם אמר לי: הרגשתי כמו מצורע. אני רוצה לעזור גם לאחרים שמרגישים כך. יש להם המון רצון".


מתכוננים להתנדבות באיכילוב, בהדרכת מיגון



חיוך. מים. שמע ישראל.

חוי מספרת על ההקלה הגדולה שמלווה אותם כשיש להם מענה לתת לבני המשפחה שבחוץ שדעתם נטרפת עליהם מרוב דאגה: "זה מאד משמח אותנו שפונים אלינו משפחות ואנחנו יכולים לשלוח מתנדב. השבוע פנתה אלינו משפחה, שאב המשפחה שלהם, אדם מבוגר, אושפז במחלקה. זה קרה ממרגע לרגע, אשתו בבידוד, וכולם בלחץ ודואגים לשלומו. מיד תיווכתי לו מתנדבת, שניגשה אליו, התעניינה בשלומו, בדקה מה הוא צריך, ואחר כך יצרה קשר עם המשפחה וסיפרה להם על מצבו של האב, ולמה הוא זקוק, התברר שהוא זקוק למטען לטלפון שלו, היא אפילו בירורה מה הוא רוצה לאכול או לשתות. זה היה מדהים, המשפחה נרגעה, האבא הרגיש טוב יותר. מרגש".

כל מתנדבת יוצרת קשר עם המשפחה?
"כן. זה חלק מההתנדבות במחלקות קורונה. מכיון שהמשפחות שנשארות בבית משתגעות מדאגה. מיד שהם יוצאים מהמחלקה, הם מעדכנים את המשפחה מה קורה. וגם נמצאים בקשר עם העובדת הסוציאלית של המחלקה, ולפעמים גם היא מפנה אליהם שמות שצריך לבדוק מה קורה איתם".

כמה זמן הם נמצאים בפנים?
"בתוך המחלקה עצמה, לא יותר משעתיים. טכנית, מאד קשה להיות עם המיגון יותר".

המצב במחלוקות קורונה כל כך גרוע כמו שמתארים?

"לא הייתי במחלקות. לא חליתי בקורונה ב"ה, כך שאני לא יכולה להיכנס, אבל זה די פשוט להבין שהמצב לא קל. גם במחלקות רגילות לא משאירים בן משפחה לבד, וודאי בגיל מבוגר, קל וחומר שכאן מדובר על מצב שגם הצוות הרפואי דליל, כי הם לא יכולים להיות יותר מדי, והמצוקה של חסר בעובדי סיעוד ורופאים במחלקות לא התחילה בקורונה אלא הרבה לפני, ממילא נוצר מצב לא פשוט".

העו"סית של המחלקה, תפקידה לא לבדוק מה שלום החולים?

"את כנראה לא מספיק מעודכנת במצב בבתי החולים. העו"סית של המחלקה אחראית על כמה מחלקות בו זמנית. תביני לבד כמה זמן נותר לה לטייל בין החולים…"

מה עושים המתנדבים בפועל?
"הם יושבים ליד החולים, מדברים איתם, מעניקים להם חום, לפעמים עוזרים להם לשתות מים. המצוקה באמת גדולה במחלקות. היה לנו מקרה באיכילוב של חולה חרדי שנפטר, וברגע הפטירה, מלבד הצוות הרפואי הייתה לידו המתנדבת שלנו, היחידה שאמרה לידו שמע ישראל. היא גם הכירה אותו לפני כן, ביקרה אותו מספר פעמים".

הזכרת מים, אין מי שיגיש מים לחולים?

"אני לא חושבת שאנשים מתים מצמא כמו שמתואר, אני כן יודעת שהמחסור בכח אדם, בנוסף לחסר במשפחה הוא קשה מאד מאד. גם כח העזר במחלקות קורונה נמצא במינימום".

החולים שמרגישים יותר טוב ומתחילים להסתובב לא יכולים לעזור לחולים במצב קשה יותר?
"אלו שמרגישים יותר טוב משתחררים לטיפול בבית. זה לא כמו בהתחלה שהחולים נשארו עד תשובה חיובית".



ממשיכים להכשיר מתנדבים חדשים

מיד עם הצגת הפרסומים, זרם אל מחלקת עזר מציון שבבית חולים איכילוב, ואל סניף תל אביב, מבול של פניות. אבל תנאי הסף הראשוני כבר צמצם את הפניות: מתקבלים מתנדבים רק מגיל 25, מתוך מטרה שלא להכניס למחלקות בחורי ישיבות ובנות סמינרים. גם אנשים בגילאי חמישים פלוס נמנעים מהתנדבות בימים אלו, רבים מהם קרובים לגילאי סיכון, נוצר מצב שהמתנדבים בגילאי 30 - 40 בערך. חוי משתפת בהתרגשות: "מה שמדהים ומרגש בהתנדבות הזאת זה הגילאים. מדובר על פי רוב על אנשים צעירים שיש להם סדר יום עמוס בעבודה וגידול משפחה, ובכל זאת הם מוצאים זמן להתנדב".

יפה מאד שבית חולים איכילוב היה הראשון להכניס מתנדבים.

"בהחלט. איכילוב והדסה עין כרם כמדומני היו הראשונים. בית החולים בכלל עובד איתנו בשיתוף פעולה הדוק. כל פעם שהם צריכים משהו הם פונים אלינו שנעזור להם".

זה מדהים שבתי החולים ממוסדים וגדולים פונים לארגוני התנדבות פרטיים לעזרה, נשמע קצת כמו מדינת חלם.

"ככה זה. כמו שהעו"סית פונה אלינו כשצריך עזרה עם מטופלים מסוימים".

כמה מתנדבים הכשרתם?

"אחרי כל המבול של הפניות והסינונים הראשוניים הגיעו למפגשים ומילאו טפסים כמה עשרות מתנדבים, מתוכם יש לנו... 16 שעברו את כל הדרישות ואת הבדיקות הסרולוגיות. יש קבוצה יפה שעכשיו בהכשרה ובדרך להיכנס למחלקה".

כרגע המחלקות מצטמצמות, אולי לא יצטרכו יותר…

"אחרי הגל השני למדנו לקח, ואנחנו ממשיכים להכשיר מתנדבים. הלוואי שלא נזדקק להם".

רק אולי עד שיכנסו יזדקקו לבדיקה סרולוגית נוספת…

"ייתכן. צריך לעשות לפי הנוהל כל שלושה חודשים. באופן כללי, בגלל הדחיפות, בית החולים עשה כל מה שהוא יכול כדי לזרז את הנהלים, כדי  שהמתנדבים יוכלו להיכנס כמה שיותר מהר".

אנשים באמת הולכים להתחסן כדי להיכנס לבתי החולים? זה מדהים.

"בהחלט. אנשים עושים את זה כל הזמן. ובעיקר, מקדישים ארבע שעות שבועיות של התנדבות כל שבוע, זה לא פשוט לאנשים עמוסים באמצע החיים. חלקם מתנדבים אפילו פעמיים בשבוע".


אם ביקור חולים בימים רגילים לוקח אחד משישים מהחולי, כמה אחוזים מהחולי לוקחת מתנדבת במחלקות קורונה?

אלו דברים שאין להם שיעור.


למחלימים המעוניינים להתנדב:

חוי: 0529580045 בווטסאפ 

מייל: havalns@gmail.com 










הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.