תמיד שעשעה אותי המילה הזו, אנטיפסטי. קל מאד לזהות שהמקור שלה הוא איטלקי (פסטו, פסטה).
אבל המונח הזה, שמקובל פה בארץ לירקות אפויים בתנור, מקורו בטעות, חלקית לפחות.
אנטיפסטי היא מילה באיטלקית שמשמעותה "לפני הארוחה", האיטלקים מתכוונים במילה הזו למנת מתאבן, מכל מיני סוגים, גם של ירקות אפויים.
אנטיפסטי היא אחת המנות הקלות, הבריאות, היפות, וגורפות המחמאות.
הצבע, הרכות והתיבול הופכים אותה למנה מועדפת.
כאן בבית היא מופיעה הרבה בלילות שבת, ותמיד נאכלת על ידי כולם (אם היא לא מנושנשת כבר בערב שבת).
מה מתאים למנת אנטיפסטי?
בטטות, פלפלים, גזר, קולורבי, עגבניות - רגילות או שרי, קישואים, בצל, קולורבי, שעועית ירוקה, כרובית, ברוקולי ועוד.
אפשר לתבל את האנטיפסטי בתיבול עדין וטבעי, עם שמן זית, מעט פלפל שחור ומלח, וגם ככה טעמו עדין ומיוחד.
אבל הנה הצעה לאנטיפסטי משודרג (בטעם, כן? לא בבריאות...).
הירקות:
2 גזרים
2 קישואים
2 בטטות
פלפל אדום
חותכים את הירקות לרצועות ארוכות, ומסדרים אותם מחולקים לסוגים, או מערבבים יחד בשכבה אחידה בתבנית.
התיבול:
כוס שמן
רבע כוס רוטב סויה
3 כפות דבש
2 שיני שום כתוש
מלח
פלפל שחור
מערבבים את התיבול, שופכים מעל הירקות.
אופים בתנור על חום של 190 מעלות במשך שעה, שלושת רבעי שעה מכוסה, ורבע שעה גלוי.
שומרים את המנה שלא תעלם ביום שישי...
שבת שלום!