נושק לשמיים אבל נטוע בארץ: סולם יעקב

איך אפשר להיות שמחים, סבלניים ואכפתיים יותר? כיצד לתקן את המידות שלנו? מהם הכלים להצלחה בזוגיות ובחינוך ילדים בעידן הנוכחי? מה לעשות כדי לתת תוכן וטעם לשבתות ולחגים? ואיך מתמודדים עם משברים ואובדן?

בני הזוג ידידיה מאיר וסיון רהב־מאיר יצאו למסע בעקבות דמותו המיוחדת של הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, מחנך, מנהיג ורבה הראשי של רמת השרון במשך קרוב לשבעים שנה. הם נפגשו עם הרב לשיחות רבות, ולאחר פטירתו ליקטו מאות סיפורים קצרים ומחכימים בניסיון להבין את אישיותו מעוררת ההשראה, שהשפיעה על עשרות אלפים. בספר מספרים גברים, נשים, צעירים ומבוגרים, מכל המגזרים ומכל הסגנונות, מה למדו ממנו לאורך השנים. 

סולם יעקב מציג בפני הקורא דרכים של מחשבה והצעות לשיפור ולשינוי במגוון רחב של תחומי חיים. אתם מוזמנים להתחיל לטפס.

את הטקסט המרשים הזה העתקתי בשלמותו מאתר שמפרסם את הספר החדש: "סולם יעקב" ספרם של ידידיה וסיון (רהב) מאיר.

הספר באמת מיוחד. אבל בעיני הוא הרבה יותר ממה שכתוב כאן למעלה, למרות שגם זה מספיק כדי לרוץ ולקנות אותו.

לצערי הרב, בדרך כלל לא קל לי לקרוא ספרים על גדולי ישראל.

מפריעה לי השפה המליצית הגבוהה והמרוחקת. לפעמים נראה שכמעט על כל מילה שניה אפשר לדלג: 

מגזע תרשישים/ מגבהי מרומים/ מייחוס קדמונים/ בדלות אביונים/ מפאר פארים/ בענוות ענווים...

הספרים שלנו מלאים בכינויים גבוהים, בתארים, בהמון מילות פאר ותיאורים מופלגים וארוכים מדי. וברור שאף מילה מהתיאורים הללו אינה מיותרת, ההיפך, אפשר לכתוב עוד כמה עמודי תארים על כל אחד מגדולי ישראל שנכתב עליהם ספר. אבל, לפעמים התיאורים הללו גם מקשים על הקריאה הזורמת, הנוחה, וגם גורמים לריחוק: איך אני הקטנה יכולה להתחבר לגבהים הללו?

אני רוצה להתעורר מספר על גדולי ישראל אבל השפה המליצית, הססגונית, הכל כך רחוקה מחיי היום יום שלנו מרחיקה אותי, ואולי לנו כנשים, זה קשה שבעתיים.

כל זה לא נמצא ב'סולם יעקב'.

'סולם יעקב' מציב מראה לדמותו של הרב אדלשטיין, הוא שוזר את סיפור חייו המעורר השראה של הרב, וככזה הוא יוצא ספר מופלא, כי הדמות הראשית שבו היא דמות כזאת.

ואולי אפשר להגדיר את זה במילה אחת: אותנטיות. 

נימה של כנות, אנושיות, בגובה העיניים.

חוץ מזה: הוא כתוב יפה, ערוך טוב, ומשתדל עד כמה שאפשר להיות נאמן למקור.

והוא כיף לקריאה.

בעוונותי, ספרים על גדולי ישראל אף פעם לא השאירו אותי במתח, אולי חוץ מ'הכל לאדון הכל' האגדי ועוד כמה ספרים בודדים ממש, 'סולם יעקב' הצליח להשאיר אותי בציפייה דרוכה עד הסוף, מומלץ!

להתחיל לטפס... סולם יעקב