חזרה בתשובה: בדרך שלי


1 דקות קריאה
24 Sep
24Sep

טוב. כמה שלא נסביר ונטען (בצדק) שאנחנו עמוסות עד אפס מקום, והמח שלנו גדוש לעייפה משלל המטלות/ הדרישות/ היום יום שבולע אותנו יום אחרי יום...

אחרי הכל - אלול כבר כמעט מאחורינו והימים הנוראים (נוראי הוד!) לפנינו.

מה אנחנו אמורות לעשות, עכשיו, שהדד ליין קרוב מתמיד - והתחושה היא שעוד לא עשינו עם עצמינו (כמעט) כלום? ועדיין לא התחלנו לאפות! ובל נשכח את תמונות השנה טובה לסבתות שתלויות כחרב חדה על צווארינו.

מה עושים?


להיות אני

הכי קל להיכנס לרעש, לבליל של קולות ולהרגיש שעשינו עבודה עם עצמנו. זו אגב, גם התחושה הלפעמים מזויפת שבסמינר היינו הרבה יותר קרובות ומחוברות. ממש קל להתחבר לאלול שברקע מתנגן לך כל בוקר "פנה לעלבון" ויש שפע של הרצאות, וכנסים, וקבלות טובות סביבנו. 

עכשיו אנחנו נמצאות בחזית, בשוחות - נלחמות עד זוב דם, נפצעות, נשרטות, וברקע אין מחיאות כפיים, ולחילופין אין מורה לצניעות שתעיר לנו כשנחרוג במילימטר, אין הרצאות באופן יומיומי (אלא אם כן נצליח לגרור את עצמנו מהספה בלילה למתנ"ס השכונתי), וגם אין תחושה מדבקת של התקרבות, טהרה.

זה רק אנחנו מול עצמינו, מול האלול והחזרה בתשובה הפרטית שלנו.


רגע של שקט

אין מה לעשות. בשביל להתקרב באמת צריך למצוא רגע של שקט. כדי לרקוד בשמחת תורה חייבים אנשים מסביבנו, גם ליל הסדר נחוג ברוב עם, אבל בשביל לזכות לרגע של תשובה אמיתית חייבים למצוא כמה רגעים של שקט מסביב ושקט פנימי. 

ואז? ברוב המקרים כבר נדע מה לעשות. 

"לב יודע מרת נפשו", רובינו יודעות מה נדרש מאיתנו. 

בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין הילדים, בינינו לבין המקרר או ביננו לבין ההורים, יש לנו עבודה לעשות. וזה מצויין.  לזה בדיוק הימים הללו נועדו.


אין סיכוי להשתנות

מי ביקש מאיתנו להשתנות בכלל? 

ביקשו מאיתנו לזוז. קצת. זהו. ולא, לא הכוונה לקחת קבלה קטנה (שבדרך כלל תהיה קריאת ברכת המזון מתוך ברכון. ואני לא מזלזלת, חלילה) יש איזשהו ריטואל קבוע שעובר לנו בראש שאלול פירושו לקבל קבלה קטנה. וכמו ששמעתי פעם אישה אחת שואלת בשיעור לנשים (אמיתי!): "אני יודעת שבאלול צריך לחשוב על קבלה קטנה לחלק אותה לחצי ואז להתמיד בה במשך השנה, מה כדאי לי לקבל על עצמי?".

זה לא אלול. נכון שיש מקור לרעיון הזה (אצל גדולי עולם ביניהם רבי אליהו לופיאן זצ"ל), שאם אדם לוקח על עצמו משהו קטן אפילו, ומשתדל להתמיד בו במשך השנה זה יהיה לו לפרקליט טוב לימי הדין.

אבל לא זאת עבודת הימים הנוראים.

הימים הללו נועדו לחזרה בתשובה שפירושה: לשוב לה'. איך? על ידי חרטה, וידוי וקבלה לעתיד. 

ואין עניין למלא את זה בתור מכונה טכנית. למלמל כמה מילות וידוי אישיות, להכריז על חרטה כללית ומיד לקבל על עצמנו להשתנות.

זה צריך לנבוע מבפנים. בשביל זה צריך שקט. צריך להיות רגע עם עצמי. לבד. לבד. לבד.

על הספה עם כוס קפה. עם יוגורט טוב. באוטובוס בדרך לעבודה. עם מחברת. עם עט. עם אוזניות. או בהליכה בשעת לילה.

איך שמתאים לי. 

לעשות, מה שמכונה, חשבון נפש.


זה פשוט.

הבעיה היא שכל המושגים הללו מרוב ששמענו עליהם מאות פירושים/ משלים/ ווארטים/ סיפורים, אנחנו מרגישות אבודות: מה זה אומר חשבון נפש? מה זה אומר חזרה בתשובה? אלול זה המשל על הכבשה עם הפס האדום על הגב? על הסוסים במעבר הגבול? או המילים היפות של חיה הרצברג? כנראה שהכל ביחד, אבל זה לא משנה. 

ברגע הזה שאנחנו עם עצמנו אנחנו צריכות רק רגע קטן של התכנסות פנימה. התורה כבר אומרת: "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". פשוט לגמרי.

רגע של שקט. רגע של התכנסות. רגע של התבוננות. רגע של מחשבה אישית.

אולי לשנות את ההתייחסות שלי לברכת בורא נפשות שתמיד איכשהו נעלמת? לשים לב ליחס לבעלי? לשנות משהו בהסתכלות על הילדים? לשים לב לאן זזתי השנה בגבולות האישיים שלי ביחס לצניעות? (ולאו דווקא באורך הפאה. אולי גם). לבדוק מה בדיוק אני קוראת? משהו בנוגע לשמירת הלשון? לשמירת הגוף והימנעות משוקולד?

אוף. זה נשמע כל כך בנאלי. משעמם. עוד פעם שמירת הלשון וצניעות? 

זהו. שזה ממש לא בנאלי. זה הררים שתלויים בשערה. זה קריטי. בדיוק הדקויות הקטנות הללו. ואגב, ממש לא חייב להיות שהפתרון יהיה לקרוא עוד פעם שתי הלכות כל יום בספר שמירת הלשון. אני צריכה לבדוק איך אני זזה. לא איך מקובל לחשוב שזזים. (אולי לעבוד בכלל על ההסתכלות שלי על הזולת?)

ואולי החזרה בתשובה שלי תהיה ללכת לייעוץ בכל מיני תחומים? כדי ללמוד איך לזוז ביחס לילדים, או לעצמי? 

לבקר יותר אצל ההורים? ואולי לבקר פחות? זאת הייתה עבודת ה' של חברה שלי - להתרחק כדי להתקרב.


חזרה בתשובה פירושה לפני הכל לעצור. לחשוב. ולנוע קדימה. בדיוק איפה ואיך שמתאים לי.


עכשיו אני מתיישבת לקרוא מה שכתבתי. אולי עלי לפחות זה ישפיע.

שתהיה לנו שנה טובה, מתוקה ומלאה ברחמים!



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.