יש לך קצת מקום בלב לחומש ויקרא?


1 דקות קריאה
13 Mar
13Mar

הנה הנה מתחיל החומש שקשה לנו איתו...

הנה מגיע החומש שאנחנו מעדיפות לדלג עליו.

לדלג? גם ככה אנחנו בדרך כלל קוראות פרשת שבוע מתיקיית דפי הקשר של הילדים.

אבל בחומש ויקרא זה עוד יותר קשה.

מה קשור? באמת, מה קשור אלי קורבנות עכשיו? גם ככה אני מזדהה עם הקורבן בכל כך הרבה סיטואציות, מרגישה אולי ששופכים את דמי, שמישהו מזה אותי לכל הכיוונים, שהזמן שלי נשחט כל רגע…

וברצינות: באמת באמת קשה לנו להתחבר לכל הפרשות שעוסקות בעבודת בית המקדש.

אבל רגע לפני שנעצום את העיניים ונחכה לפרשות מעניינות יותר, שגם בזה, לא נעים, יש דברים שיותר מעניינים אותנו: כדאי שנקשיב רגע לסערת הפעולה האדירה בחומש ויקרא.

שעוברים ומרפרפים על הפרשה מגלים קצב אינטנסיבי עמוס בהתרחשות דרמטית ומלאת חיים, ממש כמו בספר פעולה מותח, וסליחה על ההשוואה הדלה.

יש שם בלי סוף פעולות שנעשות בקצב מסחרר על ידי אנשים מיומנים שמחכים כל השנה שרק תגיע המשמרת שלהם שיזכו להשתתף במעגל החיים העוצמתי הזה.

שימו לב לקצב המתגלגל מבין השורות הבאות:

(ואני מעתיקה מהפורמט המוצלח הזה: tp://www.toratemetfreeware.com/online/f_00762.html#HtmpReportNum0000_L5 ממליצה).

 

{א}: אִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי ה': {ב} וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: {ג} וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לה' אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב: {ד} וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה: {ה} וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ בְנֵי אַהֲרֹן הַמִּזְבֵּחָה עַל לה' זָכָר אוֹ נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ: {ז} אִם כֶּשֶׂב הוּא מַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וְהִקְרִיב אֹתוֹ לִפְנֵי ה': {ח} וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: {ט} וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לה' חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב: {י} וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה: {יא} וְהִקְטִירוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לה': {יב} וְאִם עֵז קָרְבָּנוֹ וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה': {יג} וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: {יד} וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ קָרְבָּנוֹ אִשֶּׁה לה' אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב: {טו} וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה: {טז} וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ כָּל חֵלֶב לה': {יז} חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ: (פ)


קורה שם משהו, תהליך של פעולות מתגלגל ומתהווה תחת ידיהם האמונות של בני אהרן הקדושים:

המון פעולות שנעשות פה למטה, בבית המקדש, והמון פעולות שקורות במקביל למעלה, בהיכלות העליונים.

כשאני קוראת את זה האסוציאציה שעולה בי היא החיים שלנו היום. כמו בהקבלה היפה של הבית הפרטי שלנו לבית המקדש, שאנחנו 'הכוהנות' שמשמשות בו בקודש פנימה.

גם אנחנו פועלות בלי סוף פעולות כאן למטה, חלקם נראות לנו כל כך גשמיות ושוליות, אבל גם רצף החיים שלנו בונה במקביל עולמות  אינסוף שם למעלה.

ועד שנוכל לראות עין בעין את ההתרחשויות המרתקות שבבית המקדש - 

שנעריך בינתיים את המעשים הקטנים שקורים אצלנו בין חדרי השינה למטבח.

ושגם נכניס ללב קצת געגוע לעולם של חומש ויקרא...




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.