להתחיל מבראשית...


1 דקות קריאה
24 Oct
24Oct

הבן שלי בן החמש מסתובב כבר שבוע עם הפסוק הבראשיתי הראשון: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ".

הוא מדקלם אותו בחינניות, בהתרגשות, כמו אחד שגילה עולם חדש.

כמו אחד שגילה איך התחיל הכל.

הוא יחזור כנראה השבוע מהגן עם תיאור מה נברא בכל יום (וכדאי לעשות סקר קצר עם עצמינו ולבדוק אם אנחנו זוכרות, ביחד עם בדיקה אם אנחנו יודעות את סדר הפרשות המדויק, או אפילו את עשרת הדיברות בשלמותן. לא יאומן כמה חורים בסיסיים וקריטיים יכולים להיות לנו בתוך כל המלל שממלא לנו את הראש) - וגם עם הסבר על מה זה תהו ובוהו, ועוד כמה דברים שהגננת תנסה להמחיש להם.

זה נשמע לנו כל כך פשוט, מובן ונורמלי שהם חוזרים מהגן, מהתלמוד תורה או בית הספר, ויודעים בדיוק איך נברא העולם, באיזה סדר, מה היה קודם, מה היה אחרי, וגם כשהגדולים יותר מצטטים את הרש"י הראשון של החומש: " אמר רבי יצחק... שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"...

והם יודעים בדיוק למה הארץ שייכת לנו, ומאיפה ולמה התחיל הכל.

אבל במחשבה שנייה, זה כל כך לא מובן, לא טבעי ולא נורמלי.

בעולם שחי על תיאוריות אבולוציוניות, של טבע, של מינים חזקים ששורדים, של גנטיקה שאחראית על הכל, זה כל כך לא פשוט שילד בן חמש שלנו יודע לדקלם את האמת הפשוטה הזאת בטבעיות.

יצא לי לאחרונה לקרוא ספר על מוחן של נשים, ספר שמסביר את הבסיס הביולוגי, ההורמונלי, של מוח האישה. המון ידע מדעי מרתק היה בו, אבל מה שהדהים אותי בכל פרק היה הניסיון להבין למה הטבע יצר את ההורמון הספציפי לאישה, איך התפתחו הגנים המסוימים הללו לנשים, עם כל מיני הסברים 'היסטוריים' מרתקים, כמו לדוגמה; ההורמונים של האם שנועדו לשמור על התינוק, נועדו כדי להבטיח את קיום המין שלה מבחינה אבולוציונית.

כל כך נגוע בתיאוריות והסברים מגוחכים לדברים כל כך פשוטים, ברורים.

ופתאום מגיע הילד שלי בן חמש, ומסביר את הכל בבהירות, בפשטות: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ".

 כמה מובן. כמה נהיר. כמה אמיתי.

להתחיל איתם מבראשית...

 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.