למה מה שבחוץ נראה כל כך אמיתי.


1 דקות קריאה
19 Feb
19Feb

הסיפור הטראגי של פרשת כי תשא. 

הרגע. הרגע הם קיבלו שני כתרים על הראש.

הרגע הם קיבלו את התורה. הרגע נקרע להם הים. הרגע הוציאו אותם מבית עבדים לאור יום. 

הרגע.

וברגע הבא הם עוברים בשאט נפש על שלוש העבירות החמורות שבתורה: מתחילים בעבודה זרה עוברים לגילוי עריות ומשם לשפיכות דמים. ("ויקומו לצחק" - רש"י: מכאן שעברו על גילוי עריות ושפיכות דמים).

מה קורה עם העם הזה.

הם כאילו אוטמים את הראש, את האוזניים, את הלב, את העיניים, לכל מה שהם ראו, שמעו, חוו, חיו על בשרם ממש - ובוחרים ברע! ברע ממש. 

אז נכון - היה שם את הערב רב שהסית ושכנע והוא דחף אותם לעברי פי פחת, ובכל זאת. זה מזעזע ממש. לחשוב על המקום הגבוה שבו הם היו, ואל המקום הנוראי שאליו הם מדרדרים.

זה באמת כל כך קרוב? כל כך דק? כל כך נגיש וזמין? 

איך??

אז יש הרבה מפרשים שמנסים לפרש את זה בדרכים שונות, וברור שדווקא בגלל שהם הגיעו למעלות גבוהות כל כך, כדי שתהיה אפשרות בחירה גם כח הרע גבר כל כך. 

בכל מצב, ככל שאדם עולה גם כח הרע גובר יחד איתו, אחרת לא תהיה אפשרות בחירה.

בתקופה שחכמים ביטלו את יצר עבודה זרה בטלה הנבואה. לא ייתכן שניקח ממך את הרע ויהיה עודף של טוב. אם הייתה נשארת הנבואה, אפשר היה לגמור עם הסיפור. כולנו היינו עפים לעבר הקדושה ונשארים חבוקים בזרועותיה המנחמות לנצח.

עם ישראל היו בדרגה כל כך גבוהה ולכן גם לרע היה כח עצום ממול. אוהו כמה כח. 

בכל מקרה זה מבהיל. ומלמד. ומעמיד תמרור אדום - התקדמת? למדת משהו? תדע  - הרע לא נשאר מאחור. הוא גדל ביחד איתך ומעמיד אותך למבחן חדש בדיוק איפה שאתה. 


התעתוע של העגל

אהרן הכהן פעל בדרך הכי הגיונית שהייתה (ולא שהוא זקוק, חלילה, לציונים שלנו). אי אפשר לעצור עדר ששועט במדרון במלוא העוצמה. הוא ירמוס אותך ברגע. אפשר לנסות להציב מכשולים, לתעל, לנווט, לשנות את התוואי. אבל לעצור? לא שייך. זה בדיוק מה שעושה אהרן: הוא מנסה להציב מכשול. לבלום קצת, ללחוץ על הברקס כמה שאפשר... אבל השיטפון חזק ממנו. 

הם פורקים את הנזמים והתכשיטים באושר, הם מצווחים לקראת מציאת האלוהים החדש, הם שטופים עד למעלה מראשם ביצרים - 

ולמרבה הזוועה הולך להם טוב.

אהרן מגלה שהזהב קורם עוד וגידים ונהפך לדמות של עגל שיש לו חיות ממשית!

לא לזה אהרן התכוון. ממש לא.

אבל הרע מקבל כח לפעמים כח אמיתי. ממשי. הוא מקבל חיות. ולרגע הוא נדמה לאלוהים. הוא שולט, הוא מגביה, הוא מנמיך, הוא מניע, יש לו כח ועוצמה ויופי והדר וחן, ועם ישראל כורע ומשתחווה לו - 

וואו. כמה שהרע בעולם שלנו יכול לקבל חיות. מרשים שם בחוץ בלי ספק. כל כך הרבה עוצמה הם מרכזים בידיים שלהם - תעשיות שלמות שמגלגלות מיליונים: בידור, קולנוע, אופנה, אקדמיה, ארכיטקטורה, מדע מדויק, מדעים של רוח, אילי הון, ואילי און, חכמה, ותבונה, ופרסי נובל - הכל כל כך יפה, ומרשים וחי. בעיקר חי.

לפעמים אנחנו רק פורקים את הנזמים, פורקים משהו מעצמנו וכבר הרע מתחיל לחגוג למולנו: יש לו כח, אמיתי. יש לו עוצמה וכדאי שנזכור את זה בפעם הבאה שנראה איזשהו עגל זהב כזה או אחר למולנו.


פנים אל פנים

ומצד שני - הסיפור המופלא של הקשר בין משה רבינו לה'. קשר של פנים מול פנים, קשר של מציאת חן, של רחמים, קשר של דיבור אישי בין ילוד אישה לאלוקים.

מספיק לקרוא את הפסוקים עוצרי הנשימה שבפרשה:

{ח} וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה: 

{ט} וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה: 

{י} וְרָאָה כָל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל וְקָם כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲוּוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ: 

{יא} וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי: 

{יג} וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה: 

{יד} וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ:

…..

{כט} וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ: 

{ל} וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו:

---

"יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן.... מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ".




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.