ספירת העומר שלנו


1 דקות קריאה
05 May
05May

כולנו מלאות ברעיונות שממלאים אותנו מימי בית הספר או הסמינר בנוגע למהות הספירה.

בתור ציפייה ליום הגדול של מתן תורה, כימים של היטהרות והזדככות שעברו על עם ישראל אחרי צאתם ממצרים, כולנו למדנו על תלמידי רבי עקיבא שנפטרו בפרק זמן כל כך קצר בשל מגיפה. ואולי השנה, לצערנו הרב, נצליח להבין את המשמעות של המילה הנוראית מגיפה.

אין ספק שלימים האלו יש משמעות רוחנית גבוהה. 

הרמב"ן מתייחס לימים האלו כמו אל ימי חול המועד ארוכים בין החג הראשון - פסח, לבין החג המסכם - שבועות: 

"... וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש" (ויקרא כ"ג, ל"ו).  

כלומר, לימים הללו יש משמעות רוחנית עמוקה משאר הימים הרגילים שבשנה, אלו ימי התקדשות, טהרה, הזדככות ועבודה לקראת היום הגדול של מתן התורה, מעמד השיא של עם ישראל, החיבור המושלם בין העם לאלוקיו.

מאז הטרגדיה הגדולה של פטירת תלמידי רבי עקיבא, אמנם נוסף לימים האלו מימד של אבלות, אבל המימד של ההתרגשות, הציפייה, וגם השמחה על המתנה הרוחנית שבהם לא נפקד מהם.

אולם השנה נוסף לי פן נוסף של הבנה בנוגע למהות הימים. הרב אביגדור מילר זצ"ל, מגדולי התורה בארצות הברית, מבאר שעצם הספירה נועדה כדי לגרום לנו לייקר את הימים שלנו בכלל. 

להבין את העומק העצום הטמון בעצם מהותו של "יום". כל יום.

יום של עבודה, ויום של בית, יום של קורונה, ויום של חול, יום של שבת, וגם יום של כביסה, כל יום יש לו משמעות עצומה, כל יום צריך להיספר על ידינו לבד, לעמוד כיחידה בפני עצמה שאותה אנו צריכים למלא. 

"... ספירת העומר היא הכלל, היא תרגול של העניין הכללי של ספירת ימינו; דהיינו לוודא שכל יום ויום מימי חיינו מנוצל על מנת להשיג עוד ועוד יראת שמים. כל יום שעובר בלוח השנה הוא חשוב ביותר, צריך לספור אותו ולשים לב אליו, לשאול את עצמנו בכל יום ויום: ”האם היום הוספתי יראת שמים בלבי?" 

כלומר, הספירה צריכה להזכיר לנו עד כמה כל יום, כל רגע, כל שעה, עומד בפני עצמו, חשוב, מדיד, הכרחי בדרך לתמונה השלימה של ימות חיינו כולם.

כמה צריך לנצל כל רגע ורגע.

לנצל? מי כמונו - נשים עמוסות - עסוקות - מתזזות - מלבישות - רוחצות - מאכילות - מלטפות - עובדות - 

עסוקות בניצול כל רגע ורגע, לפעמים בניצול אפילו של הרגעים שאין לנו... על חשבון שעות השינה שלנו (חמור!) או על חשבון הקפה המתקרר.

הרב אביגדור מילר זצ"ל מייחד במאמר שלו פינה מיוחדת לדרך בה אנחנו יכולות לנצל את הימים שלנו טוב יותר.

הוא לא נותן טיפים בניצול הזמן, הוא נותן לנו דרך במציאת פתרון הקסם, שעוזר להחליף את הרגעים האלו מרגעים מנוצלים טוב יותר מבחינה טכנית, גם לימים מנוצלים מבחינה מקסימלית באופן הרוחני.

"ולנשים ובנות גם כן יש הזדמנויות כאלה. תוך כדי שהם בוחשות בסיר, מטאטאות את הבית או מקפלות כביסה, לא משנה מה הם עושות, אם הן חושבות על הקב“ה, אכן, זו קריירה מפוארת! במקום להשליך ולבזבז את היהלומים שה‘ נותן להן, הן משמרות וצוברות אותם. וכי יש קריירה מפוארת מזו? מניתם כמה רגעים של מחשבה על ה‘ תוך כדי שטיפת הכלים? חשבתם על ה‘ כמה שניות במשרד? אתם כבר גדולים! כבר תוכלו להחשיב את היום למוצלח. גם אם בזבזתם הרבה זמן, אם לקחתם דקה אחת וניצלתם אותה – אתם כבר אחד מאלף".

מדהים לקרוא את השפה שלו אלינו, אל בית יעקב. 

את במטבח - תחשבי רגע למה את שוטפת כלים, את מבשלת, תכניסי התכוונות פנימית של חסד, של מטרה, של לתת לכולם מזון כדי לעבוד את ה' טוב יותר.

אנחנו כבר ממילא מנצלות את כל הרגעים שלנו, גם כשאנחנו מרשות לעצמינו לשבת רגע, אנחנו עושות את זה כדי להצליח לקום אחר חזקות יותר לאותה מערכת מופלאה של קיום בית יהודי עם כל אלפי הפרטים שזה כולל - 

צריך רק לכוון את המצפן הפנימי, לסמן שוב את הכיוון, ולהצליח להביא את כל הרגעים האלו שלמים ומלאים במהלך השלם של ספירת ימינו. 

על אף שאין גבול לחכמת יִרְאַת ה‘, אבל ”תפסת מרובה – לא תפסת“ (יומא פ). אם ניקח על עצמנו מדי הרבה בבת אחת, לא יישאר לנו כלום בסוף. תמיד נחזור לשיעור שלמדנו מספירת העומר, סופרים פעם אחת ביום. נשתדל פעם אחת ביום לזכור את ה‘ ולמנות את היום. בזמן שהשמש שוקעת נשאל את עצמנו, ”האם אני יכול למנות את היום הזה? מה השגתי בו? יש בו מה למנות, או שהוא רק עוד יום שעובר לבלי שוב".

הימים שלנו ממילא מלאים בחסד, טוב, נתינה, ועבודת ה' בלתי פוסקת כל רגע ורגע, נכניס רק את הרגע של ההתכוונות הפנימית - 

וננצל אותם עוד יותר, נוסיף אותם למארג השלם של אלפי הרגעים הספורים שלנו.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.