על המצווה של הדלקת מזגן בארץ ישראל


1 דקות קריאה
20 Jan
20Jan

זכיתי לראיין פעם את גדי פולק, הצייר והאגדה.

אחד הסיפורים שהוא סיפר היה על הפעם הראשונה שאביו עלה לארץ, גדי פולק עצמו כבר גר בארץ מספר שנים לפני כן, ואביו זכה אז לצאת מרוסיה ולעלות לארץ.

הוא תיאר את ההתרגשות של אבא שלו בעת שזכה לדרוך על אדמת הארץ.

אולם ההתרגשות התעצמה כשהם נסעו בכביש 1 בדרך לירושלים.

אבא שלו התחיל לבכות. 

גדי לא הבין. על מה הבכי.

אתה לא מבין. אמר לו אבא שלו: אני זוכה לראות שלט שכתוב עליו: ירושלים עוד 20 קמ"ש! כל השנים חלמתי לראות שלטים שכאלו.

האם אנחנו מבינות את המשמעות של לראות על השלטים בכביש 1 המחודש, או 443 לנוסעים לרמות, או לבורחים מהעבודות בכביש - 

את השלט: "ירושלים" או אפילו "מודיעין" "צפת" "בני ברק" "טבריה" - כולן ערים עם משמעויות ועבר היסטורי ומפואר.

האם אנחנו מתרגשות, קצת, מהעובדה שאנחנו זוכות לגור בארץ?

הגמרא במסכת כתובות דף קיב' עמודים א'-ב' מספרת לנו שני מדרשים כדי להמחיש קצת מהי אהבה לארץ:

ר' אבא מנשק כיפי דעכו ("כיפי", אלמוגים, או סלעים - רש"י שם. רבי אבא הגיע לארץ בספינה והורידה אותו בנמל עכו וזה היה המקום הראשון בארץ ישראל שרגלו דרכה).

ר' חנינא מתקן מתקליה.

רבי אבא היה נוהג לנשק את הסלעים של העיר עכו.

רבי חנינא היה נוהג לתקן מכשולים בעיר, כדי שלא יוציאו שם רע לדרכים בארץ ישראל, כלומר, אם היה רואה אבנים או תל עפר בדרך שמפריע להולכי הדרך, היה מתקנו כדי שלא יוציאו לעז על ארץ ישראל, וכלשון רש"י: "משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים".

 


ר' אמי ורבי אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא. כלומר, כשהיו יושבים ללמוד בקיץ והשמש מחממת, היו יושבים בצל. ובחורף, היו יושבים בשמש להתחמם. וכל זה כדי לראות ולהראות שבחה של אר"י.

רבי אמי ורבי אסי היו נוהגים ללמוד תורה בחוץ, בימים קרירים היו יושבים בשמש ובימים חמים היו יושבים בצל, על מנת לחבב עליהם את הישיבה בארץ ישראל.

כלומר שני התנאים הללו היו משתדלים ללמוד בתנאים האופטימליים לקור ולחום הגוף כדי שלא יאלצו לומר: כמה קר/ חם בארץ ישראל.

אז בפעם הבאה שעומד לנו על הלשון להגיד: "אי אפשר לסבול את החום בבני ברק..." עדיף פשוט ללכת ולהדליק את המזגן, ולהרגיש כמה נעים בארץ ישראל.


ועוד אומרת הגמרא: 

ר' חייא בר גמדא מיגנדר בעפרה (היה מתגלגל בעפרה) שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". 

וגם אם לא נתגלגל בעפר או ננשק את האדמה (ומומלץ לא לעשות כך...) כדאי שנזכור את האהבה והחיבה הזו לארץ.

ומה שיותר קרוב לדורינו. הרב מפוניבז' היה מרים רגבי אדמה בערב שנת שמיטה ואומר לה: "גוט שאבעס אדמה".

ואולי היום, בט"ו בשבט, לאחל לה: חג שמח אדמה!



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.