קורונה וגאולה


1 דקות קריאה
21 Mar
21Mar

כולם מצפים לה, כולם מייחלים לה, כולם משתוקקים אליה.

גלות בת אלפיים עומדת מאחורינו, דורות, דורות, של יהודים מציצים מעבר לכתפיים שלנו ונושאים לעבר הימים האלו עיניים מבקשות.

האמנם? הייתכן? שמא? 

אולי באמת אנחנו נהיה אלו שנזכה לראות אותו בכל יום שיבוא?

אין ספק שמהלכים אלוקיים מופלאים מתחוללים לנגד עינינו. 

עולם שלם קורס לתוך עצמו כמו מגדל קלפים.

"ושח גבהות האדם…"

עולם שלם נחנק בגסיסה ארוכה וממושכת, נגיף קטן וערמומי שולח את אלפי הזרועות הקטנטנות שלו לכל עבר, ומושל בו. והכתר הוא שלו. בלי ספק.

שלו?

של מחולל הכל.

"יושב בשמיים ישחק, ה' ילעג למו":

לתבונה האנושית שהתיימרה להגיע למאדים, ופתאום חסר לה נייר טישו... למעבדות רבות עוצמה שעסוקות בשבבי ננו בלתי נראים - שפתאום וירוס אחד בלתי נראה שיתק אותם לחלוטין, למנהיגים רבי עוצמה - שנאלצו פתאום להסתגר, להסתתר, לגמגם מול המצלמה.

היתוש הקטן של טיטוס חזר להתל ברומאים.

האם אנחנו לקראת גאולה?


בספר יחזקאל כתוב (סוף פרק ל"ח):

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אלקים תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי… וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו וְעַל עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ:... וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה':


כלומר יש לנו נבואה שלקראת בואו של גוג על אדמת ישראל ה' ישפוט את הגויים בדבר - "על עמים רבים אשר איתו…"


רבנו בחיי מוסיף על כך (בשמות י"ב, כ"ט מביא מדרש תנחומא [בא ד']):

"וכל המכות שהביא הקב"ה על המצרים במצרים עתיד הוא להביאם על אדום וכו'. במצרים דם ובאדום דם וכו'. במצרים דבר, ובאדום כתיב (יחזקאל לח,כב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם, וכו'. במצרים מכת בכורות ובאדום כתיב וכו', וכתיב וירדו ראמים עמם, רבי מאיר אומר אלו רומיים".


כלומר במדרש מתואר שהמכה תבוא בעיקר על אדום, ורבי מאיר מפרט: אלו רומיים… 

איטליה, לצערה הרב, זכתה בתואר שיאנית הקורונה. אנשים מתים כמו זבובים, הרופאים והאחיות פוכרים ידיים בייאוש.


מקור נוסף מתייחס למכת דבר נוראית שתהיה על העולם כולו:

בתוספתא במסכת תענית סוף פרק ב':

"עתיד הקב"ה להביא מבול... רבי יוסי אומר מבול של מים אין, אבל מבול של דבר לעובדי כוכבים לימות המשיח יש שנא' (זכריה י"א): "ואקח את מקלי את נועם וגו' מהו אומר ותופר ביום ההוא"".


יש עוד מקורות שמדברים על הקשר בין מכת דבר גדולה שתבוא על העולם לפני ימות המשיח.

אז האם אנחנו לקראת גאולה?

הלוואי. ייתכן. אמן.


ומצד שני….

אנחנו לא זקוקים לאישורים על כך שהמשיח יכול לבוא כל יום, כל רגע ממש, כל דקה.

"אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא" - 

אנחנו שרות מהגן...

בכל יום שיבוא.

עם דבר ובלי דבר, עם מקור מפורש, ובלי מקור, עם ציטוט ובלי ציטוט.

אנחנו מחכים לו כבר שנות אלפיים.

בכל יום שיבוא.


ואם לא יבוא היום או מחר?

נמשיך לחכות לו. בסבלנות. בהשתוקקות. בציפייה.


נדע שהקורונה בכל מקרה הייתה שלב בדרך לגאולה, גם אם חלילה לא נזכה לראות זאת מיד.


איך להתכונן?

ידועים הסיפורים על גדולי ישראל שהכינו בגד על הארון שיהיה מוכן - אם הם ישמעו כל שופר פתאום. 

גם אנחנו, בעקבות האירועים האחרונים התחלנו לדבר בבית על מה נלבש כשהוא יבוא.

ומה עם הכנה רוחנית?

יש מעין לחץ באוויר… איך אני מתכוננת מבחינה רוחנית למשיח?

ובכלל האם אחרי המשיח נוכל להמשיך להתקדם ברוחניות? או שכל אחד ייעצר לפי דרגתו?

המהר"ל עונה על השאלה הזאת בצחות עיניים ובהסבר מחמם לב.

הוא מקביל זאת למצוות עירוב תבשילין.

בעירוב תבשילין אנחנו מכינים תבשיל לפני החג בשביל שבת, כדי שבחג נוכל להמשיך ולהכין בשביל השבת.

מסביר המהר"ל שהחגים מקבילים לימות המשיח, והשבת מקבילה לעולם הבא, וממילא, מי שיכין לפני המשיח - יוכל להמשיך ולהכין לעולם הבא גם בימות המשיח….

אם נתחיל לעבוד, ולהכין הרבה היום לימות המשיח - נוכל גם אז להמשיך ולאגור זכויות לעולם הבא.

שנתחיל להתכונן מעכשיו ולחטוף...



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.