רגע לפני שאנחנו חורצות את הדין...


1 דקות קריאה
20 Jan
20Jan

הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:

אז נכון שהיום בדרך כלל אנשים מייחלים ליותר מהירות בבתי המשפט וקצת פחות מתינות בקביעת גזרי דין... אבל...

הוו מתונים בדין  - רבי עובדיה מברטנורא: 

שאם בא דין לפניך פעם ושתים ושלש, לא תאמר דין זה כבר בא לפני ושניתי ושלשתי בו, אלא הוו מתונים, כלומר ממתינים קודם שתפסקו הדין:


אין דבר יותר קריטי מהמילים הללו בדור התזזיתי, המוסח, ההיפראקטיבי, והמלהטט שלנו.

הוו מתונים. מתונים. מתון לשון המתנה. רק גלגול של המילה הזאת ללשון מפחיתה את רמת המוליך העצבי נוראדרנלין, שמופרש בעת מתח וסטרס. 

מעניין שבהתייחסות לדין לא אומרת המשנה: הוו חכמים, הוו בודקים, הוו מחפשים, אלא הוו מתונים. ללכת מתון.

מתון במה? בדין. 

טוב, בהתחשב בכך שלא נכנס מחר לבית המשפט העליון, מדוע ואיפה זה רלוונטי לחיים שלנו. מתי אנחנו דנות?

כל רגע. את ההולכים ברחוב, את הבעל, את הילדים, את ההורים, את השכנים, את הדודים ואת הנהג באוטובוס. 

חורצות בשבריר שנייה דעה על כל יצור אנושי שנושם בארבע האמות הפיזיות והנפשיות שלנו. 

סטיגמות, דעות קדומות, סטראוטיפים משמשים בערבוביה לטוב ולמוטב.

"הוא כזה, והיא כזאת, והוא עשה את זה בגלל ש… והיא מתלבשת כך בגלל ש… והטונים, וצורת הדיבור..."

חורצים דינים כל הזמן, כל רגע, בלי לתת אפשרות לשום סנגור או קטגור להופיע בזירה. 

ומעניינת צורת ההתבטאות של המשנה: לא לדון דין אמת, או במקרה היומיומי - לדון לכף זכות, אלא - קודם כל - הבסיס: 

להיות מתונים. מתון, שקול בודק. 

וכמו שאומר רבינו עובדיה: 

"שאם בא דין לפניך פעם ושתים ושלש, לא תאמר דין זה כבר בא לפני ושניתי ושלשתי בו" - כלומר גם אם ברור לי מה דעתי, וחרצתי דין כבר כמה פעמים על דבר מסוים, תחשוב שוב. תמתין.

והרמב"ם מוסיף: שיאחרו לחתוך הדין ולא יפסיקוהו מהרה עד שיבינוהו שאפשר שיתגלו להם עניינים שלא היו נגלים בתחילת המחשבה:

רגע לפני גזר הדין...

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.