התבלין הצבעוני שלא היה לי במטבח
אני אוהבת עיצוב, צבע ויופי (נראה לי שלא קשה לנחש).
כשנכנסתי לדירה שלי השקעתי הרבה זמן בישיבה עם המעצבת ובבחירת הצבע לחזיתות הארונות, לשיש, ולאריחים, מכיון שאני אוהבת גם וגם וגם, ניסיתי לאזן בין הרצון לעיצוב מודרני, נקי ומקבל, לבין עיצוב כפרי וחם.
בסוף התפשרתי על גם וגם: הארונות העליונים מזכוכית לבנה, והתחתונים מפורמייקה דמויית עץ (כמובן שרציתי עץ אמיתי, עד שהסבירו לי שכדאי להתחשב בבימבות של הילדים שעלולות לגרום לי למיני התקף עם כל מפגש מכוון - או שלא - עם הדלת היקרה).
כך נכנס ארון תריס לבן אבל די צמוד גם מדף עץ מסיבי בשביל כל הצנצנות העתידות.
במשך הזמן קניתי כל מיני פריטים ואביזרים מוסיפי צבע וחיים למטבח: תמונה, פרחים, קערות צבעוניות. אבל כל הזמן משהו הציק לי, משהו לא היה שלם בכל התפאורה.
הפרחים היו כל כך יפים, אבל לא חיו בשלום עם הקערה שלידם.
התמונה לא הסתנכרנה עם השעון, והמגבת הייתה לגמרי מחוץ לעניינים.
לקח לי זמן להבין שבדיוק כמו שנתתי את דעתי על צבע הארונות, הריצוף או השיש, אני צריכה גם לבדוק שכל הפריטים הנוספים בחלל מתקשרים ביניהם מבחינת האופי, המרקם ובעיקר הצבע. חשוב לתכנן צבע גם לכל האקססוריז (מה עשינו לפני שהמילה הזו נכנסה לחיינו?) הנלווים. לא רק כדי ליצור הרמוניה, אלא צבע דומיננטי נוסף במטבח נותן עומק, משמעות, טעם, הוא מעין תבלין שיכול לפעמים לשנות את כל התבשיל.
והנה כמה תמונות להשראה, שימו לב שברוב התמונות, המטבח עצמו בצבע לבן לגמרי! זה רק האביזרים שקובעים את הטון.
(ותמיד אפשר להיעזר בספריי צבע או בחנויות עיצוב מונגשות יותר לכיס..)
מטבח בגווני טורקיז עדין:
ועוד אחד בנגיעות פסטליות:
ובנטפי צבע אדומים:
ועם איזכורים וורודים
כמה נוכחות יש לקיר אחד וורוד:
קיר ירוק ותוספות אדומות:
לפתוח את הלב עם הצהוב
להשתמש בצבע של הטבע. לימונים.
ועוד כמה פרות שממילא יושבים אצלינו בארון אז למה לא להוציא אותם החוצה בצנצנת יפה?
