חלק ב': בניית חוסן נפשי/ שרה רוטנר


1 דקות קריאה
22 Nov
22Nov

בפעם שעברה כתבתי כאן כתשובה לשאלה של רונית, קווים לעזרה ראשונה במצבי חרדה.

כעת ננסה לגעת בבניית חוסן נפשי, כדי לא להגיע למצבי דחק וחרדה.

חוסן נפשי מתאר יכולת פסיכולוגית חיובית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו. 

אדם בעל חוסן נפשי מתאושש בקלות (באופן יחסי) מכישלונות וממשברים, וצולח אותם בצורה טובה. 

האם חוסן נפשי היא יכולת מולדת או נרכשת? 

האם להורים יש השפעה על החוסן הנפשי של ילדיהם?  

האם החוסן הנפשי תלוי בטראומות שאדם עבר?


כל אדם נולד כביכול עם כלי. יש מי שהכלי שלו גדול, ויש מי שהכלי שלו קטן יותר, יש מי שהכלי שלו עשוי חרס ויש שהכלי שלו עשוי מתכת. הכלי הוא משל לחוסן הנפשי. יש אנשים שנולדו עם נפש חזקה יותר, הם לא נשברים בקלות. הם עמידים בפני סערות, ויש כאלו שהכלי שלהם שביר יותר. 

בתוך הכלי נכנסים הקשיים, הלחצים, מצבים של משבר, והם תלויים כמובן בעמידות הכלי.

האם מצב ה'כלי' שלנו סוף פסוק? האם עלינו להשלים עם הכלי שקיבלנו? 

לא. הקב"ה נתן לנו כלים להרחיב את הכלי הזה ולחזק אותו. והכוח הזה בידינו. כיצד עושים זאת? 


ערך עצמי, אופטימיות, מיקוד שליטה.

החוסן הנפשי בנוי ממספר מישורים: 

1. ערך עצמי - ערך עצמי הוא לא תכונה מולדת, הערך העצמי של האדם מתעצב במשך כל חייו של האדם. אדם בעל ערך עצמי טוב, נותן אמון בעצמו. הוא חש מסוגלות עצמית, כלומר מאמין בעצמו שהוא מסוגל להתמודד, הוא מאמין ביכולת שלו לבצע משימות בהצלחה, ולהגיע לתוצאה חיובית. לכן הוא לא ייכנע למצב נתון, אלא יגייס את עצמו לעשות מה שביכולתו. 

2. אופטימיות - דבר נוסף שמשפיע על החוסן הנפשי הוא האופטימיות. אדם אופטימי, שמאמין בחיים ובעולם, יעבור משברים וקשיים יותר בקלות. ואין הכוונה להיות "בת יענה", לטמון את הראש בחול. זו אינה התמודדות. חוסן נפשי משמעו להיות מציאותי, ועם זאת לראות את חצי הכוס המלאה. למצוא את הטוב בכל מאורע, להאמין שיבוא טוב יותר. אדם אופטימי מאפשר לרגשות הקשים להיות לצד חשיבה חיובית. אדם כזה יאמר: "המצב לא קל, אבל יכול היה להיות קשה יותר, אני מודה לד' על מה שיש".

3. מיקוד שליטה ריאלי - אלמנט נוסף הוא מיקוד שליטה ריאלי. ישנם דברים שאיננו יכולים לשנות. הם דברים שמיקוד השליטה שלהם חיצוני. לעומתם יש דברים בעלי מיקוד שליטה פנימי. אלו הדברים שהם בידינו, או נובעים מתוך מה שאנחנו. אדם היודע לעשות נכון את ההפרדה מה בידיו ומה לא, ישיג שני דברים: 

ראשית, הוא לא ישקיע מאמצים במקומות הלא נכונים. הוא ישקיע בדברים שמיקוד השליטה שלהם פנימי, כלומר נובעים מתוך האדם עצמו. 

שנית, הוא יבדוק אילו פתרונות אפקטיביים הוא יכול לייצר. מה הוא יכול ללמוד מהמצב. הוא יהיה מסוגל למנף אתגרים, וימצא בהם הזדמנות לגדול ולהתפתח. 

לדוגמה אדם שפוטר מעבודתו, אחרי שהוא רואה שלא יוכל לחזור לעבודה הקודמת, אם הוא בעל חוסן נפשי, הוא יאמין בעצמו שימצא עבודה אחרת, ואפילו טובה יותר. הוא יחשוב למשל, שאולי דווקא הפיטורין הם הזדמנות לבחור עבודה מתאימה יותר עבורו, ואולי בעלת הכנסה גבוהה יותר. ואולי עכשיו ההזדמנות לעשות הסבת מקצוע. 

לעומתו אדם חסר חוסן נפשי, יתלונן, יתמרמר, תהיה לו הוכחה נוספת שאי אפשר לתת אמון באנשים ואינו יכול לתת אמון בעצמו.


לגדל ילדים עם חוסן

מה תפקיד ההורים? כיצד יכולים הורים לבנות חוסן נפשי אצל ילדים? 

ראשית, הערך העצמי תלוי הרבה בהורים. הורים שאוהבים את הילד ללא תנאי, שממעטים בביקורת ומרבים בעידוד מחזקים את הערך העצמי של הילד. 

שנית, יש לדאוג לכך שהילדים יגדלו בסביבה אופטימית. ילדים הגדלים בבית שמרבים בו בתלונות, טרוניות וביקורת כלפי אנשים וכלפי העולם, יהיו ילדים פסימיים וממורמרים. לעומת ילדים שגדלים אצל הורים שמחים, אופטימיים שרואים את האנשים ואת העולם בעין חיובית, יש להם סיכוי רב לצמוח ילדים אופטימיים.  

ההורים הם דוגמא אישית להתנהגות בשעת קושי, לילדים ישנן הזדמנויות לראות את ההורים בזמני משבר, וסיכוי גבוה שהם יחקו התנהגות זו. כדאי לשמור על חוש הומור בבית, גם בזמנים לחוצים. והעיקר לשמור על אוירה אופטימית ורגועה ככל שניתן. 

יש לכן שאלות? שרה תשמח לענות, פה בתגובות למטה, או במייל: sara05331@gmail.com

שרה רוטנר, תרפיסטית מורשית, פסיכודרמטיסתית ומטפלת בשיטת EMDR.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.