תשובה: קורונה, לחץ, חרדות


1 דקות קריאה
03 Nov
03Nov

רונית כותבת:

"אני נהנית מאוד מהאתר שלך ונתרמת רבות, אשמח לקרוא בתחום של חרדות, מחשבות טורדניות ובאופן כללי כל דבר שנותן כח להתמודדות היומיומית. תודה רבה!


ביקשתי משרה רוטנר פסיכודרמטיסתית ומטפלת ב - EMDR, שראיינתי אותה בעבר פה. שתענה על הבקשה.


שלום רונית היקרה, מכיוון שכתבת באופן כללי ולא ציינת תחום מסוים של חרדות, בחרתי להתמקד בנושא הבוער לכולנו היום: הקורונה.

בתקופה האחרונה כולנו מתמודדים מול המשבר, מבחינה כלכלית, בריאותית ורגשית.

רבים מאיתנו מרגישים פחות טוב בתקופה האחרונה, מצב הרוח יורד, ישנן יותר דאגות.


אחד הדברים שמזינים את החששות והדאגות בתקופה זו הוא אי-הוודאות המוחלטת שבמצב הנוכחי, שמעלה את מפלס החרדה.

ראשית, חשוב לדעת, שחרדה אינה קשורה לסיכון מציאותי. במציאות היומיומית שלנו אנחנו עושים הרבה דברים מסוכנים שאינם מעוררים בנו חרדה. 

למשל, לחצות את הכביש זה מסוכן מאוד, וודאי לנסוע בכביש. הסיבה שאנחנו לא חרדים מחצייה יומיומית של הכביש, היא כי יש לנו תחושת שליטה על הפעולות שאנחנו עושים. אומנם זה לא מדויק אבל עצם התחושה שיש לנו שליטה מסייעת לנו שלא נחוש חרדה.

באופן כללי, הסיכוי שנחלה בנגיף או שיקרה לנו משהו בעקבות ההידבקות הוא לא יותר גדול ממצבים אחרים שאנחנו חשופים אליהם ביום יום כמו למשל תאונת דרכים. אך תחושה של חוסר וודאות וחוסר שליטה נוכח המצב מפתחת חרדה אצל רבים.

הקורונה היא בדיוק המצב שמדגים את חוסר השליטה במציאות אליה מצטרפת גם חוסר וודאות ותחושת חוסר אונים, כל אלה הם כר פורה להתפתחות פחדים וחרדות. 

 

החרדות יכולות להתבטא במספר מישורים:

1. רגש - הרגש העיקרי הוא פחד. מלבד זאת עשויות גם להופיע תחושות של כעס, אי שקט, תסכול. בתקופה זו ישנם אנשים שמפחדים לחלות או שמפחדים שבני משפחתם יחלו. כעס יכול לבוא לידי ביטוי כלפי אחרים, כלפי מי שלדעתם אינו נשמר מספיק, או למשל, כלפי קרובים שאינם מבינים את החרדה שהם חווים.

2. מחשבות - בעיקר מחשבות קטסטרופליות של "עומד לקרות הגרוע מכל", כמובן שהמחשבות יכולות ללבוש צורות או ניסוחים שונים אך מה שמאפיין אותם בעיקר זה שהם חוזרות שוב ושוב בראש ולא נותנת מנוח. חשוב לשים לב האם אנחנו מרגישים שמחשבות טורדניות, שנחווית כבלתי נשלטות מאפיינות את היום שלנו יותר ויותר. 

3. התנהגות - לרוב ההתנהגות מאופיינת בהימנעות, אנשים יעשו הכל כדי להתרחק ממה שמאיים עליהם. או יאמצו התנהגויות שכביכול יתנו להם תחושה שהם יכולים להרגיע את גורם הפחד, ויותר מכך להחזיר את תחושת השליטה. למשל העיסוק המוגזם סביב ההיגיינה, קריאת חדשות, פתיחת אתרי חדשות וכו'.

4. תחושות גופניות - לרוב חרדה מקושרת עם דפיקות לב מהירות, קשיי נשימה והרגשת מועקה בחזה או בבטן, וכן מתח שרירים.


אז מה עושים?

נתייחס לכל המישורים וניתן להם מענה.

1. רגש - על מנת להפחית את תחושות החרדה, חוסר האונים וחוסר השליטה יש לשמור על שגרה. השגרה נותנת תחושת בטחון ויציבות, גם בתוך המצב הלא יציב. כמו כן, חשוב לשתף ברגשותינו ובחוויותינו אנשים שמסוגלים להכיל אותנו, השיתוף מקל ומוריד מעוצמת הרגש.

גם העובדה שזו צרת רבים היא אכן חצי נחמה. (כפי שמביא המהרש"א. גיטין נ"ח, ב').

דבר נוסף שיכול לתרום להפחתת תחושת הלחץ והחרדה הוא התעסקות בתחביבים. גם מבע רגשי באמצעים מילוליים של דיבור וכתיבה ובאמצעים בלתי-מילוליים בהבעה ביצירה (בצבע, בתנועה, בצליל) יכולים לסייע. שחרור וביטוי רגשי ברמה אישית או בין אישית תורמים באופן משמעותי להפחתת תחושות של לחץ.

2. מחשבות - כדאי מאוד לעסוק בדברים שמסיחים את הדעת, ההצלחה בהסחת הדעת היא חלק משמעותי בתחושת השליטה. הסחת הדעת תצמצם את המחשבות האובססיביות והתעסקות היתר סביב גורם החרדה, התסכול או הכעס.

3. התנהגות - ההתנהגות שלנו סביב החרדות, או כל רגש קשה אחר, לא רק שאינה מפחיתה את החרדה, אלא מזינה אותה ומגבירה אותה. איננו רוצים לחוש את חוסר האונים ואת הפחד, אז אנו מתעסקות סביב הנושא - אם בהשגת אינפורמציה, אם סביב ההיגיינה. למעשה עלינו לעשות בדיוק צעדים הפוכים, מי שעוסקת באובססיות קבועות, תנסה להפחית אותן, מי שבודקת את החדשות שבע פעמים ביום, תתעדכן פעמיים ביום. ובכלל, הכי טוב לא לשוחח על העניין יותר מידי, להפחית כמה שניתן דיבור עם אנשים שחרדים מהקורונה או מההשלכות שלה. מצאי נושאי עניין אחרים להתעסק בהם. וכך בנוגע לכל התנהגות שבאה כביכול למתן את החרדה אך למעשה מגבירה אותה.

4. תחושות גופניות - מומלץ לתרגל נשימות ותחומים המביאים לתרפיה. פעילות גופנית כמו ספורט וריקודים מסייעים באופן משמעותי להפגת מתחים חרדות ודיכאון, חשוב להרבות בהם. 

אם יש חרדות שנמשכות לאורך זמן ופוגעות בתפקוד ובאיכות החיים חשוב לפנות לטיפול רגשי ולא לחכות להחמרה קשה מידי.

בפעם הבאה בע"ה ננסה לגעת בבניית חוסן נפשי.


שרה רוטנר, מטפלת רגשית מורשית, פסיכודרמטיסטית ומטפלת ב-EMDR.

לתגובות, שרה: sara05331@gmail.com  




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.