כולם מדברים על הנושרים.
אבל מי מדבר עלינו, שמחזיקים חזק בענף דוקר?
כולם מדברים על הכאב של אלו שבעטו מהכל
אף אחד לא מדבר על ההוא שחורק שיניים כדי לשרוד עוד יום מול דפים בשחור לבן
ומשגיח ששם עליו עין מזמן...
כולם מדברים שהם צריכים אהבה, הכלה, ואת כל החבילה
מי מדבר על האחים שלהם -
שרואים הורים מתפרקים
דברים אסורים שפתאום מותרים
ושכנים ששופטים עם מבטים מאשימים.
כולם מדברים נוער
כולם מדברים נושר
מי מדבר עליה שנלחמת לכבות את המחשב, לחסום את הרע, לעמוד מול עולם סוער?
כולם מדברים בריחה
מי מדבר על להישאר בקצב המטורף של החיים?
להיות חלק מקהילה. לקבל אישורים.
להישאר במסגרת. ולבחור כל יום מחדש להילחם-להילחם-להילחם?
כולם מדברים עליו
מי מדבר על אחותו?
כן, זו עם הכפתור המהודק לצוואר. עם טלפון מקשים, אבל עם אותו מבט מחפש בעיניים?
תנו להם כפיים! תקראו להם שורדים!
תחבקו אותם לפני שהם עוזבים---
ותאהבו, בבקשה תאהבו!
תנו הערכה לזאת שלא ניסתה יותר מידי
שלא הלכה רחוק, שמנסה להיצמד לחוק
שהופכת עולמות בשקט כדי לא לצער הורים
למרות שגם היא לפעמים מרגישה רחוקה מאלוקים.
תהדקו אותה לשורשים
שלא תעבור לצד של הנושרים.
את השיר שיתפה אחת הנשים היקרות ששותפות לקהילת 'שבי רגע', לא ידוע מה מקור השיר.
אם ידוע לך מי הכותב/ת, כתבי לנו וניתן קרדיט ראוי.