הבו לי את כל הנביאים, מכל הדורות.
הבו לי נביא אחד שריד לדור דעה.
הבו לי פסוק שיגע בי היום או נבואה.
משהוא שיגע בי כבר היום בנשמה.
משהו בשבילי!!!
אני, אישה פשוטה של 2023
שגרה בבני ברק, ובעלה אברך,
ומשלמת 5,000 אלפים שקל משכנתא ועוד 200 אלף בגמ"חים.
אישה שקונה לילדים בגדים בקידישיק בסוף עונה,
והחיים שלה מלאים במלא עולם הזה.
והיא רוצה-מלא עולם הבא.
למה אין נביא אחד שיסתכל אלי עכשיו בעיניים,
ויגיד לי- ככה השם רוצה!!!
שתביאי ארבע ילדים לעולם,
ותרוצי כל יום להסעה,
ותלמדי שבע שעות,
ותחזרי עם מיגרנה איומה,
ותטפלי בילדים כלאחר יד.
ותכבסי,
ותרדפי כל היום אחרי מליוני פריטים שרק דור ה-2023 מייצר.
ותרוצי טרופת נשימה סביב הזנב של עצמך,
ותרצי כל היום ה-כ-ל!!
גם תורה, גם גדולה.
גם יופי, גם צניעות,
גם יוקרה, גם הסתפקות.
גם אינטרנט, גם מסונן,
גם נוחות, גם עבודה,
גם כיסוי ראש - גם טבעי (?)
גם וגם......איפה הם???
איפה כל הנביאים ואנשי האמת נמצאים כשאני נכנסת בשעה רבע לחמש הביתה מהעבודה??
רק כי הלכתי להמציא טרף לביתי,
והראש שלי דופק,
והכל סביבי שוחק,
ואין בי טיפת אנרגיה להסתכל לילד אחד שלי בעיניים ולשאול אותו - איך היה היום?
ואיפשהו שם,
בתוך התאים המתים במוח,
אני מנסה להזכיר לעצמי,
שבעלי צדיק.
ואוהב ללמוד.
וזה חלום חיי, משחר ילדותי.
ובשביל זה אני קמה כל בוקר לעבודה,
ורצה ונופלת, וקמה וקורסת
ו... אבל איפשהו אבא,
אני נאבדת.
אני שוכחת.
אני מתבלבלת...
ואז יש בי רגעים כאלו,
הבזקים.
כמו איזה בת קול קטנה שנשלחת אלי מן השמיים,
באמצע יום ארוך ומתיש.
בדרך לרופא שיניים עם הקטן התורן לפני ההשכבה,
לפני איזו אסיפה מאוד חשובה בעבודה.
אני מצליחה לשמוע קול קטן שאומר לי,
אפרת, עכשיו בורא עולם רוצה אותך כאן!
קמה ונופלת, טועה ונאבדת,
כאן.
בבחירות היומיומיות הבלתי פוסקות,
בדמעות הרותחות שאת חוטפת פה ושם בתפילות.
אני בחרתי בך-
ללדת. להביא חיים לעולם.
עם המיגרנות,
עם התסכולים,
עם האכזבות,
עם החלומות שעוד לא הצלחת להגשים.
בדור יתום כל כך.
בדיוק אותך.
אבא,
תודה.