מה קורה כשקורא?

מה קורה לנו כשאנחנו גולשים לזרועותיו המחבקות של ספר טוב, מניחים את הראש, מתרפקים על הכותרת, ומתכסים בשורות הארוכות בגרגור מרוצה?

מה יש בו, בספר טוב, שגורם לנו לבלוע אותו כמו תינוק רעב? 

מה הסיבה שיהיה לנו קשה לסגור אותו, ולהשאיר אותו על המדף עד שיתפנה לנו זמן לסיים אותו?

למה נרוץ אליו, אחרי שנפגוש אותו שנים אחרי, בריצה מלאת געגועים?

מה לנו ולגיבור התורן? מה נותנת לנו הקריאה?

ומדוע כדאי שנמצא ונשקיע זמן, גם במירוץ היום יום כדי למצוא זמן לקרוא?

את חובבי הקריאה שבינינו, לא צריך לשכנע,

ובכל זאת כמה נקודות ששווה לקרוא...

נתחיל מהמילים של חיים שפירא, ד"ר למתמטיקה, וסופר בעצמו (לא המחבר של 'לך לך בני'): 

"כאשר אני קורא בספר, אני מרגיש קצת קוסם – אני מתבונן שניות אחדות בדף שלפני ומצליח להפיח רוח חיים במילים, והן מתחילות לדבר אלי ואתי, ולספר את סיפורן - והנה כבר מצאתי את השער הנסתר אשר דרכו נכנסתי לממלכתו של אדם אחר, לעיתים זה מישהו שנפרד מן העולם כבר לפני עידנים ולפעמים זהו אדם שאני עשוי לפגוש מחר בבית קפה..."

1. קריאה משנה את מסלולי המח:

קריאה, מתברר, מפתחת לא רק את האינטלגנציה הכללית, אלא גם את האינטלגנציה הרגשית והאמפתיה. 

קריאה בספר טוב, מפעילה את האזורים המוחיים שאחראיים על העולם הרגשי, ומפתחת אותם.

למעשה, קריאה מסייעת לפתח כמעט כל אזור במוח שאחראי על פעולה שעליה אנו קוראים. 

למשל, אם אנו נעיין בקטע המספר על ניווט בתוך עיר זרה, זה יסייע לנו לפתח את האזור במוח שאחראי על התמצאות במרחב. 

הסיבה לכך היא שהמוח הוא כלי לדימוי, ואין מבחינתו הבדל גדול מאוד אם החומר שהוא מעבד מגיע מהתנסות ממשית או ממילים בספר.

2. 'רואים את הקולות'... כך מפתחת הקריאה את חוש הדימיון והיצירתיות של הילדים:

כתבה ב-New York Times דיווחה על מחקר שבדק בזמן אמת כיצד משפיעה קריאת סיפורים על מוחם של ילדים. 

"בעוד שאנו יודעים כי קריאה לילדים קשורה לתוצאות טובות, יש הבנה מוגבלת של המנגנון", אומרת מחברת המאמר פרופסור פרי קלאס, מומחית לרפואת ילדים מאוניברסיטת ניו יורק. 

מחקרי עבר רבים מצאו כי קיים קשר בין קריאה בגיל צעיר ובין הצלחה בלימודים, שיפור השפה והדמיון, אבל הם לא הצליחו לפענח איך זה קורה, המחקר עליו התבסס המאמר ניסה לפצח את הסוד, וכך התברר בסיומו:

קריאה בספרים, ואפילו שמיעה של הקראת ספרים משפיעה גורמת לילדים לדמיין את הסיפור באופן חי, וממילא, מפתחת להם את חוש הדימיון, היצירתיות, וכישורים רבים נוספים.

במחקר התברר שפעולת הקריאה אצל ילדים עוררה לא רק את איזור השמיעה במח, אלא גם את האזור הוויזואלי במוח. הפעלת האזור הקשור לראייה התרחשה גם כאשר הילדים האזינו לסיפורים ללא תמונות!

מה הקשר בין הראייה להאזנה לסיפור? עורך המחקר, ד"ר ג'ון ס. האטון הסביר כי "כאשר הילדים מאזינים לסיפורים, הם מדמיינים אותם בעיני רוחם". הילד מקשיב למילים, אך מוחו מתרגם אותן לתמונות, כיוון שכך הוא יוצר את החיבור אל המציאות המוכרת לו ומפיק משמעות. 

העבודה שמוחו של הילד 'נאלץ' לעשות כדי לעבד את המילים שהוא שומע מעודדת את היצירתיות שלו.

לכן, כאשר קוראים לילד סיפור, אנחנו מסייעים לו לפתח את השפה, את הדמיון, ואת הקשר בין השמיעה לראייה – הכול באריזה אחת. לא מפתיע אם כן, שהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הוציאה הנחיה לעודד קריאה לילדים מרגע הלידה!

3. למה לקרוא אותו שוב?

מכירים את הספרים האלו, שקראתם אותם בעבר, ולמרות זאת אתם מוכנים לפתוח אותם שוב, ולבדוק "מה חדש" בהם? הם כמובן לא השתנו, אבל משהו בנו, שקורא את הטקסטים הישנים שוב, מגלה פתאום אוצרות חדשים ומרתקים בתוך עולם שכבר נחשפנו אליו בעבר.

למה? אנחנו משתנים כל הזמן. תופסים את העולם בצורה שונה, וממילא, תופסים את שנאמר בספר ברובד אחר, עמוק יותר, בוגר יותר, אחר.

לכן בדיוק כדאי לקרוא ספר טוב ומשמעותי, שוב.

לא לחינם ממליצים לנו ללמוד את פרשת השבוע כל פעם מחדש. מעבר למצווה שבכך, כדאי גם ללמוד ולבדוק, האם נשארה לנו תפיסה ילדותית וקטנה, ולשדרג אותה.

4. קריאה מורידה מתח נפשי, משפרת זיכרון ועוד.

במחקרים שונים הוכח כי קריאה איטית מתוך מודעות מסייעת לשיפור תפקודי המוח בכמה דרכים. 

בנוסף, אנשים שנוהגים להקדיש תשומת לב מלאה לקריאה מספרים שהיא שיפרה את יכולות הריכוז שלהם, הורידה את רמת המתח הנפשי והעמיקה את יכולת החשיבה, ההאזנה והאמפתיה שלהם. 

גם המדע תומך ביתרונות הללו ומחקרים שונים גילו תועלת בקריאה מודעת לשימור הזיכרון בגיל מבוגר, ולהישגים אקדמיים גבוהים ועוד. 

5. קריאה מאריכה חיים

חוקרים ישראלים שעקבו אחרי כאלף קְשישים בירושלים במשך 18 שנה אמרו כי אנשים שקוראים כל יום חיים טוב יותר ומאריכים חיים. מדוע? "ככל שאתה משתמש במוח יותר, כך אתה משַפֵּר את זרימת הדם", הסבירו החוקרים. "ייתכן שזה משפּיע גם על ההערכה העצמית – אנשים שקוראים מרגישים שהם חיוניים... קריאה היא פעולה אַקטיבית, ולכן שומרת מפני הידרדרות".

סופר אמריקאי בשם גאריסון קיילור אמר פעם: "ספר הוא מתנה שאתה יכול לפתוח שוב ושוב".

מזדהות איתו?

מקור: מהות החיים, https://www.eol.co.il/