בעולם מחוסר מצלמות, הקלטות ותיעוד, הייתה זו עבורי הזדמנות לפגוש את אחיי מפעם. לראות כיצד ציירו את עצמם, ישובים סביב שולחן הסדר, מתגעגעים לירושלים, כורכים מרור עם חרוסת ושופכים חמתם על הגויים.