1 דקות קריאה
28 Sep
28Sep

יש לי משהו לומר. 

רלוונטי לכל השנה, ובתקופת החגים יותר מתמיד.

כידוע, יש ביננו לא מעט נשים חד הוריות שנאבקות בשיניים כדי לשרוד.

לא לכולם יש משפחה תומכת, וגם לאלו שכן לא תמיד מתאים/אפשרי להתארח או לקבל עזרה.

יש לי כמה וכמה חברות שמתמודדות עם המצב הלא פשוט הזה, ולעיתים הבדידות  וחוסר האונים שלהן זועקים לשמיים.

כשמדובר לדוגמא בעזרה בבניית סוכה, בלקיחת חסות על הילדים שנמצאים לבד בבית כנסת וכך הלאה והלאה. 

נשים גרושות כמעט אינן מקבלות סיוע. לעיתים הן מחכות נואשות להזמנה משכנים או מידידים, להתעניינות, להצעת עזרה בעניינים טכניים, אך לא אחת הן חשות שקופות ואף גרוע מכך. 

אני מתארת לעצמי שנשים שנמצאות במקום הזה, יכולות להרחיב את דבריי ולהכביר בדוגמאות אינספור.

אז נכון, כולנו עמוסות מעל הראש, בקושי נושמות, הבית מלא אורחים, ובכל זאת, כולנו יכולות לפתוח עיניים ובעיקר לב ולמצוא את ההזדמנות לארח לעיתים, או לסייע בדרכים אחרות לנשים הגיבורות הללו שנלחמות להיות אמא ואבא עם מעט מאד הערכה וחיזוק מהסביבה.

ולוואי שנזכה תמיד להיות מהנותנים!



יש לך גם משהו לומר? רוצה לעורר נושא מסוים? כתבי ל: shvirega@gmail.com

עדיין לא רשומה לניוזלטר של שבי רגע? שם קורים הדברים החמים באמת... בלחיצה פה את נרשמת


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.