שלם לכולן!
בעיקר למשתמשות קבועות בתחבורה הציבורית, ובעיקר באוטובוסים עירוניים.
אני מאמינה שכולכן נתקלתן באוטובוסים שעוברים מלאים ולא עוצרים. בהמתנה בתחנה זמן ממושך ולגלות שהאוטובוס בכלל לא יצא מתחנת המוצא, ואז צריך לחכות עד האוטובוס הבא, פעמים כאלו שבתדירות של שעה ויותר!
אוטובוסים שמלאים עד אפס אפס מקום כמעט בלי אויר לנשימה! (אפשר לתגבר...), התנהגות לא נאותה מצד הנהגים, צעקות על "כמה עגלות יש לכם" (כן ירבו) או: "אתם הדתיים...". נסיעה פראית, שימוש בטלפון בזמן הנהיגה, או חבר של הנהג שמנהל איתו שיחה לאורך כל הנסיעה והוא מרוכז בשיחה יותר מאשר בנהיגה. סגירת דלתות מול הפנים למרות שאת נמצאת בתחנה.
אלו סיטואציות שחזרו על עצמן מול עיני פעמים רבות. חלק מהמשפחה עולה והנהג כבר רוצה להמשיך בנסיעה ולכן הוא סוגר את הדלתות, חלק נותרים בחוץ וחלק בפנים, גם כשמדובר בילדים קטנים שהאמא מעלה אותם ואז הולכת להכניס את העגלה.
נהג שסוגר על עגלות ילדים כשהאמא נמצאת למטה והדלת נסגרת, אדם שמעלה לאוטובוס שקית עם קניות והנהג סוגר את הדלתות. כל האנשים צועקים לו ואם הוא ממש אדיב הוא יפתח את הדלת וייתן לנוסע לגמור להעלות את השקיות. נהג בתחנה עם הרבה קווים שעומדים לפניו מספר אוטובוסים והוא מחליט שהוא מעלה אנשים אחרי התחנה, מרחק מטרים רבים - מי שמצליח לרוץ - נהדר, ומי שבתחנה שיחכה לאוטובוס הבא, כי הוא נוסע---
הרבה מאד עוגמת נפש!!
אבל ברצוני לספר על פעם אחת בה הגבתי אחרת.
באחת הפעמים נתקלתי (דווקא באוטובוס לא בשכונה חרדית) בנהג שצעק על ילד קטן שעלה בלי מסיכה לאוטובוס (זוכרות? קורונה...), כאילו הוא אדם בגילו, במילים מכוערות למדי. אחת הנשים התערבה והעירה לו ש"ידבר יפה". הוא צעק עליה והיא עליו, והאוטובוס כמרקחה. האישה התקשרה למשטרה בעקבות האלימות המילולית ובסופו של דבר ירדה, הילד ירד, והמשטרה לא הגיעה עד התחנה הסופית שבה ירדתי, באופן לא מפתיע.
בזמן המהומה לא התערבתי, שתקתי וריחמתי על הילד. הייתי החרדית היחידה באוטובוס וחשבתי מה נדרש ממני לעשות. יום למחרת החלטתי שאני מתלוננת, פשוט מרימה טלפון לפניות הציבור.
ענתה לי נציגה מקסימה שרוצה לשמוע כל תלונה שיש על נהגים שבחברה שלהם. היא שאלה כמה פרטים, הודתה לי וציינה שאם נתקלתי בעוד מקרה הדורש תלונה, שאני לא אהסס להתקשר והמקרה יטופל.
לדעתי האומץ של נהגי אוטובוס לעשות ככל העולה על רוחם, נובע מכך שהם לא מאמינים שאנשים יתקשרו להתלונן, ובאמת זה כך. אנחנו עסוקות! במיוחד ששירות פניות הציבור פתוח בבוקר בלבד עד השעה אחת, אז גם צריך לזכור להתקשר בשעות הפעילות.
אגב, יש גם אפשרות של שליחת טופס מקוון באתר משרד התחבורה, אך הם דורשים שם הרבה פרטים שלא תמיד חשבת לרשום או לקלוט, ובסעיף "התנהגות בלתי ניאותה של נהג" צריך לאשר שבמקרה שתיפתח תביעה, את מאשרת לבוא להוכיח בבית המשפט ולזה באמת אין לנו זמן... (חשוב לציין שנהג מחויב לתת פרטי נהג לנוסע שמבקש. במכשיר התיקוף שעל יד הנהג, יש קובייה שבה כתוב פרטי נהג, הוא לוחץ על זה וזה מוציא לך, אם הנהג עצבני מדי תיזהרי!).
אבל לפחות להתקשר לפניות הציבור. זה שווה. בשבילך. בשביל הבטיחות של הילדים שלנו. בשביל כולנו.
מקווה לשיתוף הפעולה של כולן בעניין.
ועוד משהו קטן: אני תמיד משתדלת כשאני רואה התנהגות ניאותה לומר לנהג תודה רבה. על הסבלנות, על זה שהוא המתין אחרי מספר אוטובוסים ולא פתח את הדלתות, אלא הגיע לתחנה ורק אז פתח. או על נסיעה נורמלית - לרדת ולומר תודה.
בואו לא נשכח שגם הם בני אדם שעובדים בשכר נמוך בעבודה לא פשוטה שמורכבות מזירות לא קלות, וגם הם רוצים לשמוע מילים טובות.
תהילה
יש לך גם משהו לומר? רוצה לעורר נושא מסוים? כתבי ל: shvirega@gmail.com
עדיין לא רשומה לניוזלטר של שבי רגע? שם קורים הדברים החמים באמת... בלחיצה פה את נרשמת