4 אתרים לסיור סליחות אלולי/ יהודית גולדמן

רוח של סליחות מלטפת באוויר.

רוח של טהרה ונקיות.

הספרדים מתחילים מתחילת חודש אלול, מחטאים את ליבם, והאשכנזים מצטרפים אליהם עוד מעט...

לכבוד החודש, ביקשתי מיהודית גולדמן מדריכת סיורים מנוסה,

שתתן לנו המלצות למעמדי סליחות שנוגעים בלב, בתקווה שהקורונה תאפשר לנו לחוות קצת.

(השנה, שנת תש"פ, חשוב לברר לפני אם המקום פתוח, והאם עזרת נשים פתוחה).

תחנה ראשונה: ישיבת אור החיים

תחנת ראשונה של מעמד סליחות מרגש, היא בישיבת 'אור החיים' של הרב ראובן אלבז שליט"א, שממוקמת בשכונת הבוכרים.

הרב אלבז הוא מגדולי המקרבים ליהדות בדורנו. הנוסח של עדות המזרח, אך בקהל ואפילו בין התלמידים ניתן למצוא אשכנזים רבים. 

עזרת הנשים גם היא עמוסה מאד, מסתבר שלא תוכלו להציץ למטה, אבל חשבו עלינו מראש, והציבו מסכים המשדרים כל מה שקורה למטה.
ניתן לראות את הפייטן התורן מתפלל ברגש (הם מתחלפים מדי יום), גדולי הפייטנים מתפללים שם.
מרגש לראות את ההמונים הבאים בשעת לילה מאוחרת ורוצים להתקרב.
אם הגעתן בזמן שהרב אלבז מחזק ומדבר, הרווחתן הרבה יותר.

ישיבת אור החיים

צילום: קפדניקו, ויקיפדיה

תחנה שניה: הבית של ר' שעי'ה ברדקי 

התחנה הזאת אמנם לא תחנת - סליחות, אבל מעניינת לא פחות.

סמוך לישיבת 'אור החיים', ברחוב אור החיים 11, תגלו את הבית של ר' שעי'ה ברדקי שהיה אחד מנקיי הדעת בירושלים של פעם. 

ר' שעי'ה היה אחד מתלמידי הגר"א ותמיד חלם לעלות ולחון את עפר הארץ. לאחר שנפטרה אשתו הוא ראה בכך סימן, נטל את בנו ובתו הקטנים ויצא לדרך.

לאחר ייסורים וקשיים רבים הוא הגיע לירושלים, שם נישא בשנית לביתו של ר' ישראל משקלוב, וכיהן במשך תקופה ממושכת כראש קהילת הפרושים בירושלים. ר' שעי'ה היה בין המתנגדים הבולטים לרוחות ההשכלה שהחלו לחדור ליישוב הישן והשמור.

בדרך לארץ ארע לו מקרה מטלטל. 

הוא עלה עם ילדיו לאוניה שהייתה אמורה להיות החלק האחרון של המסע, אולם, הים סער, וכשנראו חופי הארץ מרחוק נבקעה האוניה. 

ר' שעי'ה תפס את ילדיו וקפץ למים, תקוותו הייתה החוף ולשם ניסה לחתור. לאחר כמה שעות של שחיה כשרק רגליו חותרות ובידיו הוא אוחז את ילדיו, ר' שעי'ה הרגיש שכוחותיו כלים, והבין שכולם טובעים, או שהוא משחרר את אחד מילדיו. 

הוא לא יכול להחליט מי מהם... אבל גם בשעה זו מוחו היה חד כתער, והוא ידע שההלכה אומרת שחיי הבן קודמים לחיי הבת. בעדינות הוא שחרר את אחיזתה והרגיש את ההקלה בכובד... 

הילדה קלטה את מעשה אביה, והתחילה לצעוק: 'אבא, אבא, הצילו!', כשר' שעי'ה שמע את הזעקה, הוא חזר לאחור תפס את ילדתו והמשיך. 

לאחר כמה שעות פלט אותם גל על החוף - אבא מעולף ושני ילדים קטנים שהגיעו לארץ ישראל... 

גם אנחנו יכולים לצעוק: 'אבא, אבא, הצילו...' גם אם לא מגיע לנו, וודאי שאבא הרחמן שלנו בשמים לא יוכל לעמוד נגד צעקתנו.

תחנה שלישית: בית כנסת החורבה
בדרך לכותל, תתקלו בבית כנסת החורבה.

בית כנסת החורבה, כידוע נחרב פעמיים.

פעם ראשונה ב- 1720 בערך על ידי הערבים המקומיים, ופעם שנייה במלחמת העצמאות על ידי הערבים הירדנים שכבשו את הרובע ופוצצו אותו. 

בנייתו הפעם השלישית גרמה להתרגשות רבה, ורבים הזדהו עם בית המקדש-מעט, שקם שוב מעפרו.
הסליחות בבית הכנסת מעבירות את הנוכחים לעולם אחר, הרבה יותר גבוה, והאווירה מרוממת. 

הן נערכות אמנם לפנות בוקר אבל שוות כל מאמץ. 

החורבה

צולם על ידי Halimi shi, ויקיפדיה

תחנה רביעית: סליחות בכותל

בכל יום בחודש אלול רבים נוהרים לכוון שריד בית מקדשנו, ככל שראש השנה מתקרב הזרם מתגבר, ועשרת ימי תשובה אלו ימי השיא.

היום המרכזי הוא היום שבו מגיע הראשון לציון בראשות רבנים נוספים. 

אם יצא לכם פעם לראות את הכותל בברכת כוהנים בחול המועד, אז כאן מראה רבבות האנשים והרחבה המלאה דומה מאד, רק שלמרות החשיכה ניתן להבחין שהקהל הרבה יותר צבעוני, אנשים מכל גווני הקשת מגיעים לכאן. 

תוכלו לראות שרבים מהם לא יודעים מהי תפילה ומה עושים בדיוק, הם הגיעו בעיקר לחוויה. אך כולם מכירים את הפיוט "חטאנו לפניך" ואז השירה עולה... המראה מרגש מאד והכותל שמתנשא מהצד מוסיף להתרגשות. 

עצרו והביטו בהמון הזה שבא לכאן, ובקשו מהקב"ה שיביט גם הוא ויחון אותנו ואת כל עמו יחד לרחמים.

הרגעים המרגשים ביותר הם כמובן לפנות בוקר. אם תוכלו להגיע אז, צינת הבוקר והשחר שכמעט מפציע מוסיפים לקדושה שבמקום.

אם אתם רוצים להוסיף חוויה חנו או רדו מהאוטובוס קצת רחוק, הצטיידו בעששיות או פנסים ולכו בסמטאות הקסומות. 

סליחות בכותל

צולם על ידי: Yael Shilo, ויקיפדיה

לפרטים נוספים: יהודית גולדמן 0583230921

תמונת השער: ויקיפדיה.