בעקבות הקטע הזה, התקבלו שלוש תגובות כואבות למייל של 'שבי רגע', בחרנו להעלות אותן פה.
הנה מה שכותבות מירי, גיטי ושירה על החיים לצד אח שנשר:
התגובה של מירי:
"היא כל כך צודקת, אותה כותבת אלמונית
שברור שהיא נמצאת בצד הזה של "אחות של---"
דווקא האחים שמחזיקים חזק
שמרגישים צורך "לפצות" את ההורים
שלא נותנים לעצמם לחשוב כדי לא לכאוב
הם באמת ראויים
תעלו את הנושא החשוב הזה
אל תרפו
אחות לאח נושר".
המילים של גיטי:
הייתי בטוחה שהשיר מדבר על אחים אמיתיים... : (
כל כך התרגשתי שסוף סוף מישהו נזכר שלנושרים יש אחים ביולוגים, שכואבים כל יום, ומבולבלים כל פעם שהנושרים הנ''ל חוזרים הביתה.
אנחנו רואים הורים מפורקים ושבורים, ואף אחד לא באמת זוכר שיש עוד כמה נשמות שלא מבינים מה קורה ולא ממש יודעים איך לאכול את זה....
חבל.
חבל שאין שום קבוצת תמיכה בטלפון או בכל מקום אחר,
משהו לאחים והאחיות של כל אלו...
להורים יש בד''כ הרצאות, ספרים, ייעוץ, ועוד אפשרויות.
אבל לי?
אני לא צריכה?
אני אחות.
זהו.
במקום שלי. כאחות לאח נושר כבת להורים חזקים וגיבורים.
מהמקום הזה אני כותבת לך ואומרת שאין.
אין חיזוק.
אין תמיכה.
ה' רואה והוא הנותן כוח.
---
גיטי"
המילים של שירה:
"אני לא יודעת מי כתבה את השיר על האחים של הנושרים, אני חייבת לה תודה ענקית
תודה שאמרת את הכאב בקול, כן, גם אני אחות ל...
אני מאמינה באמונה שלמה שהקב"ה עבר בית בית ובחר בבית שלי לגדל את האח הנושר והמתוק שלי
אני יודעת שלא היה בעולם מקום טוב יותר בשבילו! ואלוקים בחר אותנו בפינצטה!
ולא, אנחנו לא עושים דבר מיוחד, רק משתדלים לאהוב ולקבל אתו איך שהוא –
וזו עבודה קשה כ'כ! רק ד' יודע כמה!
ואני רוצה לדבר מהמקום שלי כאחות,
על התקופה שהכל התחיל, חשבתם פעם איזה זעזוע עוברת ילדה בט' שלפתע האח הצדיק והטוב שלה בשחור לבן מוריד את הכיפה???
שפתאום היא קולטת שהבחור נעול שבתות שלמות בחדר כי הוא מחלל שבת???
אני לא ארחיב כי אין עניין, כל אחת יכולה לדמיין בלי גבולות בעצמה
וההורים שהופכים לשבר כלי, לפתע הדמויות הכי חזקות בעולם שלה בוכות לה, והיא צריכה לנחם
וגם ובעיקר, לא לאכזב! אפילו לא טיפה!
זה פחד וחרדה אמיתית! שרק מי שנמצאת שם תבין, הרצון להיות הכי טובה שאפשר, לא לאכזב, לא לצער, שרק לא יבכו
אני בוכה כשאני כותבת את זה,
הייתי קטנה וויתרתי כל כך הרבה בשביל לשמח אותם, והיום אני יודעת שזה לא עזר בכלל,
וזה בא מהמקום של הילדה הקטנה שרוצה להגן על ההורים שלה .
והבית שעובר שינויים דרסטיים כי פתאום כל מה שהיינו עד היום לא טוב,
והיו מלא אנשים 'טובים' שדאגו לומר במה להשתנות ואת מה להעיף....
אז פתאום אין... ואמא שאני כ'כ אוהבת מתלבשת אחרת כ'כ... כל הבית עובר להילוך קיצוני וזה שינוי עצום! וקשה!
אבל כמו כל דבר בחיים, אנחנו ברוך ד' התקדמנו וכיום הבית שלנו הוא בית שמח! למרות ועל אף הכל!
ההורים שלי הם אנשים גדולים! ואני מעריצה שלהם!
אין מתח סביב הנושא! הדיבור מאוד פתוח וכל שאלה אפשר לשאול, יש לנו אפילו בדיחות:)
מצאנו את דרך האמצע, עזבנו את הקיצוניות ואת האשמה העצמית
הבית שלנו נושם וחי אמונה! ולאט לאט אנחנו גדלים מזה!
מאחלת ומקווה בשביל כל האחיות של... שתמיד תרגישו כמה אתן בנות אהובות של הקב'ה!
שהבית שלכן יהיה מלא שמחה ואמונה! ושנזכה בקרוב ממש לראות את כל הבנים חוזרים מאהבה!
שירה"
יש לך גם משהו לומר? רוצה לעורר נושא מסוים? כתבי ל: shvirega@gmail.com
עדיין לא רשומה לניוזלטר של שבי רגע? שם קורים הדברים החמים באמת... בלחיצה פה את נרשמת