ואף על פי כן נוע תנוע


1 דקות קריאה
06 Apr
06Apr

אלישבע קרייסמן העבירה שיעורי ספורט ליד הבית שלה, בטלז סטון.

באולם הקטן שהיא שכרה נדחסו עשרות נשים, הביקוש עלה על ההיצע.

שמונה שנים העסק נע קדימה לפי הקצב: אירובי, פילאטיס, ספינינג ועוד - אבל כמה חודשים לפני הקורונה משהו התחיל לחרוק,

הקורונה הייתה המכה בפטיש שחיסל את העסק באופן סופי.

אלישבע נותרה עם אפס הכנסות וחובות בבנק על ציוד אותו רכשה.

בהתחלה היה קשה, מפח נפש. אבל במקום להיכנס לדיכאון אלישבע בחרה לעשות את מה שהיא הכי טובה בו:

לנוע.

היא ניסתה שיעורים בזום, שיעורים מוסרטים בצורה חובבנית, אבל אז היא החליטה לפעול כמו שהיא אוהבת:

להשקיע הון כדי להפיק לנשים חרדיות שיעורים בליגה גבוהה שמותאמים לגוף ולנפש.

ישבתי איתה לשיחה בארבע עיניים על ספורט, כושר, למה נשים צריכות ללמוד מנשים, למה התעמלות לא נכונה מסוכנת לגוף, על מה היא לא תתפשר לעולם בשיעורי כושר שלה.

ולמה רולי דיקמן מייצר מוזיקה במיוחד בשבילה.

לא יושבת רגע.


בלי פשרות: בגוף ובנפש

אלישבע, אך התחיל הכל?

"שמונה שנים ניהלתי עסק מצליח של שיעורי ספורט בטלז סטון שבה אני גרה. ב"ה שיעורי ההתעמלות שלי הצליחו מאד, נשים צבאו על הדלתות. הכל התנהל במאמץ גדול כי פיזית התנאים היו לא קלים.
טלז סטון היא מועצה קטנה שגדלה בקצב מסחרר והיה לי קשה עד בלתי אפשרי למצוא בה שטח פיזי לקיים בה את השיעורים שלי. במשך שמונה שנים עברתי ממקום למקום, ואף שטח לא הכיל את כמות הנשים שרצו להגיע לשיעור. הגענו למצב שבחדר שיכול להכיל כמות של 15 נשים נכנסו 20 נשים שישבו כמעט אחת על השניה… הביקוש היה הרבה יותר מהיכולת".

למה נשים באו אלייך?
"תמיד ראיתי שליחות גדולה במקצוע שלי, בראש ובראשונה לעזור לנשים להיות בריאות יותר, לפני רזות וחטובות. אני משקיעה המון עבודה על רצפת אגן ושרירי בטן, במיוחד לנשים אצלינו שחולשות על כמה חזיתות בו זמנית תוך כדי ילודה.
אחד מהדברים שהתעסקתי ואני מתעסקת בהם כל הזמן זה שיקום מפציעות. נשים שהגוף שלהן נפגע מפציעות שונות, ותחום כאוב של פציעות מספורט. נשים שכבר פינו זמן והלכו להתעמל במכוני כושר שונים, הרבה מהם לא חרדיים, ולא מותאמים לגוף הרגיש של אישה חרדית, או כאלו שבקורונה צפו בסרטוני התעמלות של גברים (כי זה מה שנפתח בחסימות החרדיות) ופשוט פצעו את רצפת האגן שלהן, ואת שרירי הבטן, או שכבו בלי יכולת לזוז יום שלם אחרי שיעור התעמלות מסיבי".

עד כדי כך?
"באופן כללי אישה לא יכולה לראות סרטוני כושר שמעבירים גברים ולחשוב שהיא מסוגלת לעשות כל דבר, לא, הגוף הוא שונה והיכולות שונות.
אישה צריכה אישה מולה שתאמן אותה, ויותר מזה. אישה חרדית צריכה מישהי שמבינה את הצרכים שלה כאישה חרדית. אנחנו לא נשים חילוניות שמבלות בחדר כושר לפחות שלוש פעמים בשבוע, רובינו בקושי מצליחות לדחוס את הפעם בשבוע, ואולי פעמיים. אנחנו ולדניות, הרקמות שלנו יותר חלשות, אנחנו עובדות בלי הפסקה בבית ובחוץ, כל זה דורש התחשבות! התייחסות שונה. ויש גם את הנושא הרוחני".

מה הנושא הרוחני?
"אני מקפידה מעבר להתייחסות לפן הפיזי שמתאים לנו כנשים, לתת גם המעטפת הרוחנית שמתאימה לנו כנשים חרדיות. לצערי הרב יש תחושה לפעמים שבמכון כושר/ בסטודיו להתעמלות הכל מותר בשם קדושת השחרור והספורט. כך נכנסת מוזיקה לועזית רועשת שלא היינו שומעות אותה במסגרת אחרת, בגדי התעמלות שנשים לא מעזות ללבוש אפילו בבית שלהם, או התעמלות בלי כיסוי ראש, כל מיני ערכים שכאילו חייבים להישאר מחוץ למפתן הדלת של חדר הכושר, ואין שום סיבה שזה יהיה ככה. מהרגע שפתחתי את השיעורים שלי הקפדתי על הגוף, וגם על הנפש, מתעמלים אצלי עם חצאית מעל המכנסיים בחלק של האירובי, אין להוריד כיסוי ראש, וגם המוזיקה מתאימה, ולא גורעת כלום מאיכות הספורט".

איזו מוזיקה את משמיעה?
"מוזיקה בלי מילים שמתאימה לקצב, או מוזיקה משלנו בקצב של דאנס. אני תמיד אומרת שרולי דיקמן יוצר מוזיקה בשביל השיעורים שלי... זה מותאם בהחלט לקצב מהיר של התעמלות ועושה אווירה מעולה גם בלי לשמוע צווחות באנגלית".

מאיפה האומץ להרגיל נשים שאפשר אחרת? לדרוש שיתלבשו בצורה מתאימה?
"זה לא נסיון קל, ואני משקיעה בזה המון. ושלא תחשבי שאני פרומרית גדולה, ממש לא, אבל חשוב לי לתת מעטפת שמותאמת גם לגוף וגם לנפש. אני משקיעה בזה המון, בין היתר ייצרתי קו של חצאיות מיוחדות קצרות ומתרחבות כדי שיתאימו לנשים מתעמלות".


מה מחזיק אותך בעבודה על הערכים האלו?
"זה אף פעם לא היה לי קל. בשנים הראשונות הייתי מגמגמת כשהסברתי בטלפון הראשון של ההרשמה שצריך חצאית מעל המכנסיים, ואחרי הטלפון הייתי בוכה. ממש לא הייתי מסוגלת לעמוד במקום הזה של "המורה לצניעות" זה כל כך לא אני. יותר מזה, בסמינר שנאתי את הטרור שעשו עם הנושא של הצניעות, והיה לי ממש קשה פתאום להיות כביכול במקום של המורות שלי.
אבל, לפני שפתחתי את המכון, מטבע הדברים הסתובבתי הרבה בחדרי כושר ומכונים חרדיים, ופשוט נדהמתי והזדעזעתי ממה שקורה שם בשם קדושת הספורט. זה מתחיל בלי חצאית, עובר למכנסיים מדוגמות, שרוול שמתקצר, הורדת כיסוי הראש, קניית אביזרי לבוש מיוחדים כדי להרגיש בנוח באווירה שנוצרה שם. את יכולה לראות אישה חרדית נכנסת, לבושה הכי שמור שאפשר, ודקה אחרי בחדר הכושר היא פשוט אישה אחרת, נראית חילונית לגמרי. ממש שתי נשים שונות, זה זעזע אותי. ושמעתי גם על השלכות קשות יותר מאלו שתיארתי פה. היה לי ברור שאני לא פותחת שיעורי ספורט וגורמת להידרדרות של נשים. בעלי תמך בי כל הזמן והחלטנו שאנחנו עושים את זה כמו שצריך, או שאנחנו סוגרים את העסק. וכמו שאמרתי זה היה קשה מאד בהתחלה, היום כבר פיתחתי חוסן".

מה היו התגובות של הנשים?
"היו נשים שהודו לי, היו כאלו שבירכו אותי, והיו שכעסו. אות הכבוד בשבילי זה שהגיעו כל מיני נשים שלא היו מגיעות אם המצב היה שונה, כמו אחת הרבניות החשובות כאן, שהרגישה בנוח להתעמל בגלל התנאים הלא מתפשרים שלי".

מדהים. זה בטח לא היה קל.
"עכשיו אני מדברת על זה בקלות, אבל בהתחלה שמעתי גם תגובות לא נעימות והייתי בטוחה שאני מפסידה לקוחות ופוגעת בפרנסה שלי, אבל לא התייאשתי, וברוך ה' העניין הופנם עם הזמן. אני חושבת שגם הסייעתא דשמיא של השיעורים היתה בגלל זה. נשים סיפרו על המון תועלת, על הרגשה יותר טובה,על שינויים לטובה בכל מיני תהליכים בגוף, על כך שהן חזקות יותר, בעיני זה בגלל שלא התפשרנו על כלום, לא על הגוף ולא על הרוח".



אפס הכנסות

תקופה קצרה לפני הקורונה התחיל העסק של אלישבע קצת לחרוק. אבל דבר לא הכין אותה לשקט המצמית של אפס פעולה בקורונה.
"כמה חודשים לפני הקורונה עברתי לידה מאד קשה שלקח לי זמן להתאושש ממנה, וכשחזרתי לעבוד באולם שאותו שכרתי מהמועצה, ביום בהיר אחד התברר שפיקוד העורף חייב את האולם לצרכים שלו. ככה נשארתי בלי שטח להעביר בו את השיעורים. אבל איכשהו הצלחנו להמשיך, היה לי חדר עם אופני ספינינג ששכרתי מתחת לבית, העברתי גם שיעורי אימון פרטיים, וגם שיעורים בבתים של נשים שהתארגנו עצמאית בקבוצות קטנות. אבל זה לא היה ממש זה ונאלצתי לבטל מנוי של נשים ולהחזיר להן כסף. אבל אז הגיעה הקורונה והעסק שלי נפח את נשמתו ברגע אחד.
בסגר הראשון כמובן לא היה ריאלי להעביר שיעורים, אבל גם אחרי פסח כשהתחילו טיפין טיפין להשתחרר מהבתים, לקח זמן עד שפתחו חדרי כושר, אבל גם לא היה לי אולם לעשות בו שיעורי התעמלות עם רווח בין אחת לשניה ושאר הכללים ההכרחיים. החדר הנחמד ששכרתי לשיעורי ספינינג בכלל לא היה רלוונטי, אימונים אישיים פסקו לגמרי, גם שיעורים בבתים שהיו מלאים בילדים הופסקו, בקיצור קמתי ביום בהיר אחד לשממה. עסק שבבת אחת נסגר על מנעול ובריח. אפס תעסוקה. אפס הכנסות".

וואו. מה עושים בכזה מצב?
"שום דבר. הייתי ממש שבר כלי. אני בן אדם עם הרבה אנרגיה שצריך לתעל אותה באיזושהי צורה, הקמתי את העסק הזה בעשר אצבעותי, ופתאום נשארתי בלי תעסוקה, בלי העסק ובלי פרנסה. זה היה מצב נוראי, קשה לי לתאר. אנשים שראו אותי לא האמינו, כולם אמרו לי שלא מתאים לי להיות ככה. מעבר למחסור בהכנסות, הייתי גם בחובות על ציוד שקניתי, היה לי שכירות לשלם על החדר של הספינינג, הייתי צריכה להתחיל להחזיר כסף לנשים שקנו אצלי מנוי. אף פעם לא הרווחתי הון. אבל הרווחתי בכמות שהספיקה לי, עבדתי בעבודה נוחה שאהבתי, ופתאום אני בבית עם ילדים, סגר, בלי עבודה".

כמה זמן לקח לך עד שהחלטת לקום ולעשות משהו?
"שבועיים. אחרי שבועיים קמתי והחלטתי שאני לא יכולה לתת לעצמי ליפול, אני חייבת לראות מה רלוונטי, ומה אני יכולה לעשות".

זה מהר. אנשים שקעו במרה שחורה לתקופה ארוכה הרבה יותר, ויש כאלו שעד עכשיו מסרבים לקבל את ההשלכות...

"אני בן אדם שחייב להמשיך ללכת קדימה, החלטתי לנסות, ישבתי שעות וקראתי על שיעורי התעמלות בזום, על סרטוני התעמלות, על התמודדות עם החסימות החרדיות. לקח לי חודשיים עד שהצלחתי להרים שיעור זום נורמלי בצורה שהשביעה את רצוני. התחלתי לפרסם מפה לאוזן, זה נתן זרם דליל של הכנסות. השכרתי את אופני הספינינג לאנשים, הפסקתי את השכירות של חדר הספינינג. ואז עלה לי הרעיון של הסרטונים. הסרטתי את עצמי בצורה די חובבנית ומכרתי ללקוחות שלי, אבל גם זה לא הניב הכנסות מדי משמעותיות, והחלטתי שאני נכנסת להשקעה רצינית וגדולה. המטרה הייתה להפיק סרטונים ברמה שאני אוהבת, עם השקעה משמעותית בכל הבחינות: נראות, מוזיקה, מקצועיות, משהו שיתן לנשים חרדיות חוויה מקיפה ומושלמת, הקזתי הרבה דם עד שהקורס נולד בפועל".

מה נולד?
"קורס שמחולק לשלוש רמות: בסיסי, מתקדם וחזק, שכולל בתוכו סגנונות שונים: פילאטיס, אינטרוולים, עיצוב ועוד. כל אחת יכולה להחליט במה היא רוצה להשקיע בכל פעם. להשקיע בבטן ובירכיים, לעבוד על שרירי הבטן, השקעתי המון שיהיה גם כייפי, לא מלאה, וגם נותן תוצאות".
מה נשים קונות?
"כל אחת קנתה לפי הרמה שמתאימה לה, הרבה נשים קנו את הבסיסי, נערות רכשו יותר מתקדם וחזק. כמובן שאפשר להתחיל בבסיסי ולהתקדם הלאה. מקבלים גם סרטון מתנה על חיזוק רצפת אגן, ובדואר בקבוק ספורט מתנה עם דף הנחיות מפורט, זה כולל גם ליווי בשאלות במייל או ליווי אישי לפי בחירה, חשוב לי שכל אישה תתעמל בצורה שמותאמת לה, זה לא רק כלי אחיד לכולם, אלא גם בירור אישי מה נכון לכל אחת".


איך התגובות?
"נשים מאד מתלהבות ומפרגנות, ויש כאלו שהרימו גבה מאיך שכביכול הפכתי את עצמי למותג, אז בשורה תחתונה חשוב לי לומר שמעולם לא רציתי "להתפרסם" אהבתי מאד את המקום שלי כמעבירה שיעורי ספורט אינטימיים ליד הבית. הקורונה דחפה אותי קדימה, והוציאה אותי מאזור הנוחות, והיום ב"ה אני שמחה על מה שיצא ועל האפשרות להנגיש לכל אישה ספורט איכותי לתוך הבית שזמין כל רגע.
יותר מזה, יש לי אחות בשם מירי גרין ששנים מלווה עסקים חרדיים, בקורונה הגיעו אליה המון בעלות עסק לבכות על המצב שלהם. אז היא אמרה לי גם את היית באותו מצב, גם את יכולת להמשיך ולבכות שגזלו לך את הפרנסה, אבל במקום זה בחרת לצאת ממחילת הנוחות של 'עשקו לי/ לקחו לי/ הרסו לי' ובחרת להציץ החוצה ולחפש הזדמנויות חדשות.
עמלתי על הקורסים שבעה חודשים ברציפות כמעט בלי לנשום, ואני עדיין עמלה עליהם, זה עדיין לא כמו שאני רוצה… ומי שמכירה אותי יודעת שאני רוצה הכל…".

שמעתי על זה כבר מכמה נשים שהלשינו עלייך… שיש פה עסק עם פרפקציוניסטית.
"אני באמת לא יודעת לוותר, ישבתי שעות על איפיונים של הקהל ומה שמתאים לקורס ספורט במחשב, לכל ההפקה לקחתי את ריקי שטיין מפרודקשטיין שעשתה עבודה מעל ומעבר, השיעורים הוסרטו באולפן ירוק, שאפשר להחליף בו רקעים, היו לי כמה ימי צילום אינטנסיביים שבהם עבדתי קשה מול המצלמה כמה שעות ברצף… השקעתי אלפי שקלים למשהי שמנגנת מוזיקה ייחודית, אני מעבירה את השיעור עם חולצה ממותגת, מטפחות לפי צבעי המותג ותכשיטים מתחלפים, לפני כל סרטון הלכתי למאפרת מקצועית".

לא הגזמת...
"זה מצחיק אבל קיבלתי המון תגובות על האיפור… נשים כתבו לי שרואים שהאיפור מושקע, שאני מלאת אור בפנים, וזה בהחלט יוצר חשק ומשדר שהשקיעו בך. וגם, כמו בשיעורים הפיזיים שלי, גם פה אין פשרות, נשים שראו את הסרטון החינמי שלי הופתעו לראות את השמלה הצנועה שלי, פאה באורך נורמלי, קיבלתי פידבקים מרגשים על זה. זה משמח אותי".



להקשיב לגוף
למי בכלל יש זמן וכח לעשות ספורט? מי יכולה להרים את עצמה מרביצה על הספה בערב ולהתחיל לזוז? למה זה חשוב, ובמה כדאי להתחיל בהנחה שהצלחתי לגרור את עצמי מעבודה אינטנסיבית על המחשב בלילה.
שאלתי את אלישבע.

איך בכלל מתחילים לזוז?
"באופן כללי אישה צריכה לדעת שהגוף דורש תחזוקה תמידית, כמו שהבית צריך תחזוקה קבועה ואין אפשרות לדלג על ניקיון קבוע שלו, גם בגוף זה ככה. כל אישה שמפריעה לה שהיא נראית בהריון גם כשהיא לא, היא יכולה וחשוב שתעבוד על שרירי הבטן, השרירים רפויים והם דורשים תחזוקה.
אני תמיד אומרת שאישה היא כמו בית מלון. היא מארחת בתוכה כל כך הרבה דברים. אי אפשר לארח בתוכינו את כל העול שאנחנו סוחבות על עצמינו; עבודה, בית, ומה שאנחנו סוחבות בפועל - הריונות ולידות, בלי לתחזק את בית המלון, העסק יקרוס. ואישה שמתעמלת ברור שההריונות שלה יותר איכותיים, היא אנרגטית, יש לה כח בשרירים. סיבולת הלב ריאה שלה יותר חזקה, היא מחזיקה את עצמה יותר טוב, היא לא משתרעת על הספה אחרי צהריים. יש נשים שהצליחו לוותר על שנת הצהריים כשהן חזרו להתעמל, יש יותר כח לנקות את הבית.
ספורט זה לא פינוק, המינימום הוא לצאת פעם בשבוע, אבל גם בבית לחטוף מה שאפשר, לא לוותר. וכמובן יש את הרווח הנפשי שהוא כל כך קריטי. הזמן של ההתנתקות, כשמתעמלים הראש לא חושב על כלום חוץ מההתעמלות עצמה, וכך גם הנפש מתרעננת מהלחץ שרץ לנו בראש כל הזמן.
נשים אמרו לי שהן אוהבות את היום של אחרי הספורט, הן יותר רעננות ביום הזה, נשים מספרות על שינה יותר טובה בלילה שאחרי, כל המערכות מתרעננות, יש תחלופה יותר טובה של חמצן. התעמלות, כשעושים אותה טוב היא קסם. זה לחדש את עצמך, לעבור לאיכות חיים גבוהה, לחיות ברמה אחרת. התעמלות מחוללת פלאים".

עם מה נשים כמוני שאלופות בלשבת צריכות להתחיל?
"הבסיס הוא שרירי אגן ובטן, אנחנו חייבות את השרירים האלו חזקים. זה חיוני. לא מותרות".

הזכרת בראיון פציעות מהתעמלות בשרירי האגן, זה באמת כל כך שכיח? תמיד ידעתי שצריך רק לכווץ בטן וזהו...

"לצערי זה ממש מצוי, אם לא עושים כפיפות בטן נכונות, רצפת אגן חלשה יכולה ממש להיפגע. השרירים שם רפויים, ומי שבבת אחת מסתערת במלוא העוצמה, בלי רחמים כמו שמתעמל המורה הגבר בקורס שהיא קנתה, לא רק שהיא לא מחזקת אלא היא מחלישה אותם עוד יותר, שלחו לי סרטונים כאלו במייל וממש נבהלתי. אלו תרגילים שאסור לנשים לעשות, בטח לא לאישה ששנים לא התעמלה והיא אחרי לידות. כששרירי הבטן רפויים האיברים הפנימיים מתחילים לזוז החוצה, אחרי לידות יש מצב של היפרדות שריר הישר, במצבים כאלו עבודה לא נכונה על הבטן רק פותחת עוד יותר את השריר ויכולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים".

אז מה כן?
"צריך להכיר את הגוף, לעבוד איתו בנחת ולבדוק מה נכון לו.
אני תמיד אומרת שיש שלושה דברים הכרחיים כשמתחילים להתעמל:
לאט ובטוח. בדיוק כמו שדיאטות כאסח לא מחזיקות, גם התעמלות כאסח לא מועילה, נשים עובדות בפרך שניים שלושה שיעורים ומאז הן שונאות כושר לכל החיים מרוב שהן עבדו קשה. אני לא מרשה לעבוד קשה, אלא לעבוד נכון.
להקשיב לגוף שלך, לבדוק מה מתאים לך, איזה סוג התעמלות את אוהבת, מה יעשה לך טוב.
אישה זה לא גבר. לגברים יש הרבה יותר סיבי שריר ולכן השרירים שלהם מלכתחילה הרבה יותר חזקים, גבר חלש לפעמים חזק יותר מאישה בכושר, ובאותה מידה הרבה פעמים אישה חרדית המצב של הגוף שלה שונה משל אישה חילונית".


הלוואי שהראיון הזה יגרום לנו להקשיב לגוף,
לדאוג לתחזוקה שלו, להתחיל לזוז, לנוע.
זה יהיה הקסם הראשון...


בלחיצה כאן תוכלי לקבל סרטון מתנה מאלישבע.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.