דרמה בחדר הטיפול: הכלי שעוקף את הCBT


3 דקות קריאה
25 Aug
25Aug

שני דברים עניינו אותי אצל שרה רוטנר.

הפסידורמה וה EMDR, שרה מטפלת בשניהם.

עולם הטיפול באמצעות דרמה תמיד סיקרן אותי. היכולת לגעת בנפש השני באמצעות כלים מתחום הבמה נשמע כמו קסם.

איך האפשרות להיכנס לדמות אחרת עוזרת להבין את העצמי יותר טוב?

למה הצגת הרגשות שמציפים עוזרת לנקות את הרי הלכלוך שבפנים?

איך הפלא הזה עובד?

תחום נוסף שבו שרה מטפלת, מסקרן לא פחות, הוא טיפול ב EMDR.

הטיפול ב EMDR, הוא ההבטחה החדשה (כבר לא כל כך חדשה...) בעולם הנפש.

הוא מיועד בעיקר לסובלים מפוסט טראומה, אבל משמש גם לטיפול בחרדות ועוד.

היעילות שלו הוכחה כאדירה: במרבית המחקרים הוא עוקף את הCBT, בשימור של תועלות הטיפול לאורך טווח, אבל בעיקר, וזה הבשורה הגדולה שלו: בקיצור זמן הטיפול כמעט במחצית!
בטיפול לנפגעים מטראומה חד פעמית וספציפית כמו לידה קשה/ תאונה וכו' ניתן לתחום את הטיפול לשלושה עד חמישה מפגשים בלבד!
שמעתי ממנה גם על השחקן החדש בזירה.

אקשן!


להציג את הקולות שבתוכי

שרה רוטנר התחילה את דרכה כמו רבות וטובות אחרות בהוראה: "עבדתי שנים בחינוך. חינכתי כיתה ו' ואחר כך בתיכון. מאד התחברתי לגיל הזה, גיל הנעורים, ולחלק הרגשי שהוא נושא בחובו. כמורה מחנכת הוצרכתי לתת מענה להיבט הרגשי אצל התלמידות, יצא לי לדבר הרבה באופן אישי עם תלמידות, או עם ההורים שלהן, וזה משך אותי ללמוד את הנושא הזה בצורה יסודית. 

השתלמתי בחינוך, ואחר כך בפסיכודרמה, בד בבד לימדתי קורסים הקשורים לתחום בהשתלמויות חרדיות.

טיפלתי בחיב"ה במעייני הישועה. במקביל ללימודים הנחיתי קבוצות של נערות לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלהן. חוג כישורי חיים לנערות, וגם לנשים - יותר בכיוון של העצמה רגשית. בין היתר הובלתי סדנאות של צוותות ופרחי הוראה - עם דגש על ניהול כיתה בצורה נכונה, התמודדות עם אתגרים שכיתה יכולה ליצור מול המורה, עזרה בפתרון קשיים חברתיים אצל התלמידות ועוד".

היו לך גם קבוצות טיפוליות שהובלת?
"לנערות הובלתי מספר קבוצות. אלו נערות שלומדות בכיתות קטנות עם לקויות למידה קלות. לנשים היו לי קבוצות העצמה".

מהן קבוצות העצמה?

"אלו קבוצות בכיוון של מתן כלים רגשיים, והרחבת היכולות והמנעד הרגשי כנשים, כאמהות. קבוצות כאלו הן לא כמו לשמוע הרצאה. יש שיתוף, יש הרבה תרגילים שאנחנו עושות, נשים מגיעות כדי להרגיש יותר טוב עם עצמן. להשתדרג. אבל קבוצה טיפולית היא תמיד יותר ממוקדת".

למה?

"בקבוצה טיפולית וטיפול פרטני, מגיעים למטרה מסוימת. יש חוזה טיפולי בין המטפל למטופל. מיד בתחילה מדברים על הסטינג (מסגרת הטיפול), מטרות הטיפול, הצפי. אנחנו מכוונות למטרה מסוימת. גם בקבוצה טיפולית, אני עושה אינטק - פגישה יחידנית עם כל אחת שתשתתף בקבוצה, שמדברת על המטרות הטיפוליות. דנות על הסיבה בשלה כל אחת מגיעה לקבוצה, לאן היא רוצה שהיא תיקח אותה. חשוב לראות שכל אחת מתאימה לקבוצה, צריך שיהיה משהו משותף בין כולן". 

כמה נשים/ נערות יש בקבוצה טיפולית?

"בקבוצות שאני הובלתי, היו  6 - 8 בנות. כל אחת היא עולם בפני עצמה, אבל בין כולן הייתה תמה משותפת, נושא משותף, במקרה שלי כולן למדו בכיתה מקדמת, והיה להן דברים מאד משותפים, הנושא של דימוי וערך עצמי, הנושא של הבושה ללמוד בכיתה כזאת. הדילמות של גיל הנעורים, הרושם שאני עושה על אחרים. גם בקבוצות טיפוליות לנשים צריך שיהיו תמות משותפות".

למה בחרת בטיפול בפסיכודרמה? מה מיוחד בו?

"במסלול הלימוד הראשון שלמדתי הביאו לנו פסיכודרמטיסטית, ומאד התרשמתי מהכלי, מאד התחברתי. פסיכודרמה, בשונה משיטות טיפול אחרות, מתמקדת בעיקר בקבוצה. הנושא של הקבוצה משך אותי, כי הגעתי מתחום החינוך, התחברתי לחלק הקבוצתי בגיל הנעורים, זה דיבר אלי. למרות שהיום אני מפעילה קבוצות גם לנשים, ומטפלת גם במטופלות יחידניות בקליניקה שלי".

הבנתי למה רצית לטפל בקבוצה, אבל למה דרמה?

"אני חושבת שלכל מורה יש חלק של דרמה באישיות שלה, זה אפילו נצרך. מורה בלי קצת דרמה, עלולה לשעמם. אני הייתי מציגה בכיתה כדי לעניין את התלמידות. מלבד זאת, בנטייה האישית שלי, אהבתי משחק, מכיתה א' הייתי על במות ושיחקתי. אני לא טיפוס מאד סוער, אבל אוהבת דרמה".



הדרמה חושפת יותר

איך משתלבת הדרמה בטיפול?

"ראשית, טיפול בפסיכודרמה הוא לא הצגה. אנחנו משתמשים בכלים מעולם הדרמה לטיפול. למשל, נכנסים לתוך דמות מסוימת ומציגים אותה, קוראים לזה 'חילופי תפקידים'. אני הופכת להיות מישהו אחר בנושא שמטריד אותי, חווה על בשרי התבוננות מזווית ראיה אחרת, וממילא יכולה למצוא פתרונות. זאת דרך לצאת קצת מהמשבצת הקטנה והלוחצת שלי, ולראות במבט רחב יותר את התמונה.

אנחנו יכולות גם להתחלף לתפקיד של ילדה קטנה, או לילדה הקטנה שבתוכי. אפשר לנסות להציג רגשות מסוימים, רגש של כעס למשל, ולנסות להבין מה החלק הזה רוצה לומר לנו. ברגע שאנחנו מדובבים חלקים מסוימים ומציגים אותם זה מציף את הדברים בצורה שונה. זו כמובן רק דוגמה קטנה מארסנל הכלים של הפסיכודרמה".

מה הייחודיות של הפסיכודרמה?

"הפסיכודרמה נותנת משנה תוקף למה שאני חווה, וממילא קל יותר להתבונן על הרגש/ המקום הפגוע, ולטפל בו. הרוח היא נצח, משהו מופשט. כשאנחנו נותנים נוכחות פיזית לרגש, על ידי דרמה כמו פיסול למשל, הנוכחות הפיזית, נותנת לאירוע הקשה משהו מוחשי".

מה פירוש פיסול?

"פיסול היא טכניקה בפסיכודרמה בה עומדים בתנוחה קפואה מסוימת שממחישה רגש מסוים. בקבוצה טיפולית, לפעמים מישהו מהקבוצה יכולה 'לפסל' בשביל השניה את הרגשות שלה, קוראים לזה 'אגו מסייע'. זה עוד כלי בפסיכודרמה. מישהי שתגלם את הכאב/ התסכול ועוד.

בדרך כלל הבת הנבחרת שמתמקדים בה באותו תהליך, תיתן לסובבות תנועה מסוימת ומשפט, כל אחת מהן מהווה דוגמא כאמור לרגש מסוים, לדמות שהיא התמודדה איתה כמו הורים/ צוות חינוכי /חברה, שקשורים לאירוע שהיא רוצה להעלות או אולי מישהי שתגלם את הבית, את המקומות בהם צצה הדילמה. 

על ידי הבנות ש'מפסלות' היא חווה את הרגש בצורה מבוקרת, זה נותן פתח להתמודד, לבדוק איזה קולות בתוכי יכולים לתת מענה לקול שמולי".

למה זה מחדש למטופלת? הרי מול הקולות האלו היא מתמודדת באופן יומיומי?

"הפיסול נותן אפשרות לראות בעיניים מול מה אני מתמודדת בתוכי, אלו קולות מולי, ובעיקר בתוכי, מייצרים לי רעש שמפריע לי להתקדם. הפיסול נותן כותרת, משיים את הרגשות הקשים שבפנים. בדרך כלל יש הרבה בלגן, הרבה כאוס. המשפט, הכותרת, יוצר הרבה סדר. המטופלת בוחרת משפט מאד מסוים שנותן מראה משמעותית לעולם שבפנים, ומייצר מודעות לרגש, לתחושה, זה כבר חמישים אחוז מהעבודה. נשים ובעיקר בנות לא יודעות מול מה הן מתמודדות בכלל. הקול הפנימי הוא האויב, כשאני מוציאה אותו החוצה אני מנקה המון מצבורים שליליים מבפנים, וגם לומדת להביא את הקול הנגדי, להתעמת עם הקולות השליליים".

מה קורה לצופות בתהליך שמישהי מסוימת עושה?

"כשמישהי אחת עושה עבודה כולן נעזרות בה, ה'צופות' עוברות גם הן תהליך טיפולי תוך כדי. בסופו של דבר לכולנו יש עניין עם הערך העצמי שלנו, לכולנו יש חרדות במקום זה אחר, ולכן כל מקרה מניב תועלת לכל הקבוצה. 

באורח מפתיע, בדרך כלל יהיה קשר בין הדמות שנבחרה להיות אגו מסייע, כלומר לגלם דמות או רגש בשביל מטופלת אחרת בקבוצה, לבין  דילמה אישית שלה או משהו אחר שקיים אצלה. לדוגמה, בקבוצה טיפולית לנערות, אחת הנערות הביאה סיפור של דחיה חברתית קשה. היא בחרה באחת המשתתפות שתגלם את הדמות של עצמה, כדי שתוכל להתבונן בעצמה 'מבחוץ', בסוף המפגש- בסבב של שיתוף שאנו עושות, שיתפה הנערה שגילמה את המטופלת בחווית דחיה שהיא חווה, אמנם בהקשר אחר, היא הזדהתה לגמרי עם התפקיד שקיבלה, לא במקרה… בפסיכודרמה קוראים לתופעה הזו 'טלא'". 

לא נוצר מזה דברים פוגעים? שמישהי בוחרת חברה שתגלם את האישה הרעה למשל.

"לא. בדרך כלל השיח חיובי, ובדרך כלל נגלה שהיא מתמודדת עם דבר דומה. הרבה פעמים בנות או נשים אומרות 'כששיחקתי את הדמות הרעה, הבנתי פתאום את אחותי, את גיסתי או את חמותי…'.

התהליך הזה לא מאד חושפני? במיוחד בתהליך של הצגה שמראה את הכל מול הפנים? עולם הדיבור הרבה יותר מרוחק ותמיד אפשר להתחבא מאחורי מילים. כאן, נשמע שנוגעים בנקודות הכי אישיות...

"בהחלט. הפסיכודרמה היא אחד הכלים הכי חושפניים שיש, ולכן גם האפקטיביות הגדולה שלה. כמובן, יש בכל טיפול, ווודאי בקבוצה, תהליך של בניית אמון. לא מיד נוגעים בדברים העמוקים, מתחילים מדברים שקל לחשוף. רק אחרי שנוצר קשר חזק, סגור, ויש תקשורת טובה וכנה, ובשלב שהבנות עצמן מוכנות לחשוף, אז נגיע לזה. בכל מקרה מטופלת בוחרת מה לחשוף, והיכן לעצור".

יש מקום שבו את כמטפלת עוצרת את הבנות, שלא יחשפו מדי ואחר כך יצטערו?

"אני לא נתקלתי, לא בקבוצות שהובלתי, ולא בקבוצות שצפיתי בהן שמישהי אמרה אחר כך 'חשפתי מדי הרבה'. הקבוצות מאד מוגנות, יש הרבה אמון, הדדיות, הכלה, ובעיקר אין שיפוטיות. זה ממש לימוד לחיים, אנו עובדות הרבה במפגשים על האמון בקבוצה, על הדרך להגיב לחברות בקבוצה, איך לא להתנגד לרגש של הזולת, וגם, לא להיות שיפוטיים כלפי רגש של אחרים, או חוויה של השני, גם אם זה נראה לי לא הגיוני. פתאום בתוך תהליך קבוצתי עמוק מבינים שהכל הגיוני. הכל יושב על דברים עמוקים בלב של השני. דבר נוסף שמגלים בקבוצות כאלו, זה שכולנו מתמודדות עם אותן דברים, לכולנו יש רגשות שנראים לנו מוגזמים, לכולנו יש רפרטואר מאד דומה".


משתמשים במה שמתאים

למה צריך את הפסיכודרמה? מה רע בטיפול המסורתי על ידי הדיבור?

"האפקט של הפסיכודרמה הוא עצום, בעיקר בגלל שהוא נוגע בעיקר בנקודות הרגישות. הנקודה היא לא לדבר 'על', אלא לעשות 'את'. זה כמו שבכל מקצוע יש חלק תיאורטי, וחלק מעשי של יישום בשטח, במובן מסויים הפסיכודרמה מגלמת את החלק המעשי, את הסטאז' של החיים. 

הייתה לי מטופלת, ילדה שסבלה מחרדת בחינות. דיברנו על החרדה שלה, אבל אז עברנו לתרגול מעשי. יצרנו כביכול מודל של כיתה בחדר שלי, בנינו לה מקום שבו היא יושבת, שילבתי בזה גם מודלים מ CBT. נתתי לה דף שהוא 'המבחן'. היא הצליחה להיכנס לתוך החוויה, להרגיש את הפחד ולעמוד מולו. תרגלה את הקולות ה"מפחידים" ואת הקולות המרגיעים, כשהיא ניגשה למבחן היא התמודדה".

את מטפלת רק על ידי פסיכודרמה?

"הפסיכודרמה היא כלי, לא תוכן. היא אמנם כלי משמעותי אצלי, אבל אני אתאים אותו כשנצרך וכשהיא מביאה תועלת. בנוסף הרבה מאד גישות משתלבות בתוך הפסיכודרמה, וכמטפלת יש לי את הבחירה להשתמש בהן בצורה מיטבית". 

מה קורה אם מגיעה מטופלת שלא מתחברת לכלי הזה?

"באמת לא כולם מתחברים, וזה בסדר גמור. אני כמטפלת בודקת מה מתאים לאישה/ נערה שמולי. אם היא לא מתחברת הפסיכודרמה פחות נוכחת. במקור הפסיכודרמה נולדה בשביל טיפול קבוצתי, שם ניתן להפיק ממנה את מירב התועלת. אבל גם בטיפול יחידני, יש טעימות. בדרך כלל אני אשלב עזרים ממנה בחדר הטיפול. גם אם מטופלת לא התחברה לכלי מסויים מתוך הפסיכודרמה, היא תתחבר לכלי אחר, וגם אם לא התחברה בתחילת הטיפול, כשהיא תהיה משוחררת יותר היא תתחבר. בסופו של דבר אני משתמשת כמעט אצל כל המטופלות בכלים של פסיכודרמה. למשל גישת ה'כפיל', אני מהדהדת עם פרשנות מסוימת את הדברים שאומרת המטופלת שמולי, לפעמים מקצינה קצת את מה שאמרה, לפעמים מוסיפה לו עוד רובד, זה נותן לה  יכולת לראות את הדברים שלה כמו מראה שמציגה לה רובד פנימי יותר לתוכן שלה. בדרך כלל משתמשים בכלי הזה כשהמטפלת עומדת מאחורי המטופלת, והיא מהדהדת את הדברים שהיא שמעה. זה כלי מאד חזק ועוצמתי. זה אחרת לגמרי אם אני אשב בכיסא שלי ואקשיב למה שהיא אומרת. משתמשים בזה גם בקבוצה וגם בטיפול פרטני".

מה קורה בקבוצה שיש התנגדויות לכלים? או למטופלת אחרת?

"אחד התפקידים של מוביל הקבוצה הוא לטפל בהתנגדויות. לפעמים ההתנגדויות הן חלק מהטיפול, בודקים למה נוצרה התנגדויות. לפעמים המטופלת מתנגדת אלי, למישהי בקבוצה. אבל בדרך כלל ההתנגדות תסמל משהו, הקבוצה היא פרומיל של החיים. וכל מתח שנוצר בו הוא פיסה מסיפור גדול יותר. אצל נערות התנגדויות הן הרבה בגלל החשש מ'מה יגידו', וזה לכשעצמו נושא לטיפול, אני מציפה את ההתנגדות, ואני מדברת עליו".

טיפול בפסיכודרמה יהיה קצר יותר מטיפול דינמי רגיל?

קשה מאד לשער כמה זמן יקח טיפול. זה תלוי במטרות של הטיפול, במצב המטופל, ברמת שיתוף הפעולה שלו.  הרבה פעמים  אחרי שלושה ארבעה מפגשים נוכל לשרטט מתווה של זמן. ישנם טיפולים ארוכים של שנה או יותר וישנם טיפולים קצרי טווח. היה לי טיפול שליוויתי וסיימנו אחרי 15 מפגשים, אבל זה באמת היה טיפול ממוקד, והיו גם טיפולים קצרים יותר".

לפעמים נראה שטיפול זה משהו שמתחילים ואיש לא יודע מתי הוא ייגמר…

"אני לא רואה את זה ככה. החכמה היא ללמד את המטופלת להמשיך עם עצמה את העבודה, לתת לה כלים לחיים. אבל, נכון שיש טיפולים ארוכים  ולפעמים רק אחרי שמתחילים אפשר לראות מה עומק הפגיעה. לדוגמה, במקרים של טראומות שונות תלוי עד כמה הפגיעה התמשכה, עד כמה זה פגע באישיות. 

בטיפול קצר טווח יכול להיות שיפתרו את הבעיה, אבל זה יהיה שטחי מאד ולא יחזיק מעמד. 

ליוויתי אישה שעברה לא אצלי, טיפול CBT למיגור OCD, ואחרי שנים עשר מפגשים הסימפטומים חלפו, לכאורה פנטסטי. אבל, חודש אחרי כך התחילו סימפטומים אחרים, השטח בפנים עדיין בער. ואם לא נגעו בו כלל, הדליקה פרצה במקום אחר. היא עברה לטיפול אצל פסיכולוגית קלינית ולמדה להכיר את עצמה טוב יותר מבפנים, להבין מה לא טוב בשורש, לא לטפל רק בתופעות החיצונית.

יש נשים שבאות לטיפול כמקום לתמיכה והחזקה, אילו מטופלות שמתמודדות עם קשיים משמעותיים בהווה, התמודדויות יומיומיות, והן זקוקות למקום מכיל מקבל ומדריך, טיפול כזה הוא אכן ארוך טווח".

ספרי על מקרה טיפול שליווית.

"אספר בשינוי פרטים כמובן. ליוויתי נערה בכיתה י"א שלא הגיעה לתיכון כמעט בכלל. המחנכת טענה שהיא צריכה פסיכיאטר, היא נראתה לה בדיכאון עמוק. היא לא הופיעה בבית ספר כמעט, בילתה רוב היום במיטה, ביקשתי לראות אותה". 

טיפול חייב לבוא ברצון המטופל, לא?

"היא הגיעה מרצונה, ומההתחלה ראו את הקושי. ישבה  בפנים נפולות, חסרת אנרגיה, הבנתי מתוך ההיכרות והשיחות איתה שהיא חוותה הרבה דחיה בכל מיני מסגרות. התברר שהשהות שלה במיטה התחילה מייאוש ועצב, והפכה להיות טריק. זה גרם לכולם להתחיל להתייחס אליה, היו לה הרבה רווחים. כולם הלכו על קצות האצבעות סביבה, והיא קיבלה מעמד בבית, שלפני כן היה כנראה חסר לה. הנקודה היא שהיא באמת הרגישה בדיכאון, היא באמת רצתה לצאת מהמצב, זה היה דפוס שהיא סיגלה לעצמה, להרגיש רע, להתנתק מכולם, אבל אחר כך הדפוס נהפך להיות ממש חלק ממנה. 

כשסיימנו את הטיפול היא עשתה כברת דרך, אמנם היא עדיין הייתה רגישה לדחיה, עדיין עם צימאון לתשומת לב, אבל, היא למדה לבקש את תשומת הלב בדרכים יותר חיוביות".

למשל?

"לפנות לעזרה. לשתף בתחושות שלה במקום להיכנס למיטה ולברוח, למצוא דרך להפיג את הבדידות. היא למדה למצוא כל מיני דברים שיכולים לעזור לה לצאת ממצב דיכאוני כמו מוזיקה, פעילות גופנית ועוד. חשוב לי רק לומר שזה לא היה דיכאון פתולוגי. זה היה סוג של דכדוך. במהלך הטיפול עבדנו הרבה על הדימוי העצמי שלה, עד אז היא פחדה ליצור קשרים חדשים עם חברות, פחדה להתקרב. בחלק הזה הייתה התקדמות מאד משמעותית, היא התחילה ליצור קשרים, היטיבה  את המצב החברתי שלה".

איך הפסיכודרמה נוכחת במקרה כזה?

"השתמשתי למשל, בכלי מעולם הפסיכודרמה שנקרא 'וינייטה', שפירושו ליצור סצינה מהחיים. הצגנו איך היא פונה לחברה ומבקשת ממנה ללמוד למבחן והחברה טוענת שאין לה זמן ללמוד למבחן באותו יום. -אחר כך מתברר שהיא לומדת עם חברה אחרת. מקרה קלאסי של גיל הנעורים.שאצלה התרחש הרבה מאוד.  הצגנו את כל התגובות האוטומטיות שהיא רגילה לומר לעצמה: 'אני לא שווה', 'אף אחת לא רוצה אותי'. 

 כשהציגה את עצמה ניגשת לבקש מחברתה ללמוד איתה, היה אכן משהו בעמידה ובטון הדיבור שהזמין דחיה. ביקשתי ממנה לבחור דמות שהיא  בעיניה "מקובלת" ו'להיות' לכמה דקות הנערה בעלת הביטחון העצמי. כך עבדנו על שפת גוף, טון דיבור, בד בבד עם עבודה על הדימוי העצמי, היו הרבה תרגולים עד שהיא הייתה מסוגלת להגיב בצורה נכונה. היא דוגמה של מישהי שנכנסה לחדר הטיפול בצורה מסוימת ויצאה משהו אחר. זה היה טיפול של שנה. החיסרון של טיפול ארוך טווח, שלא שמים לב לכברת הדרך העצומה שהמטופל עבר. גם זה התפקיד של המטפל - לשקף את הדרך שהמטופל עשה".



השחקן החדש: EMDR

אחת משיטות הטיפול שנשמעות לאחרונה יותר ויותר היא שיטת ה - EMDR. 

כששמעתי משרה שהיא מטפלת מוסמכת בגישה הזאת (שרק בעלות תואר בטיפול יכולות ללמוד אותה, ובארץ  יש שני אנשים בלבד המוסמכים ללמד אותו), ביקשתי ממנה להבין מה הרציונל של השיטה ולמה היא כל כך מדוברת לאחרונה.

"הEMDR, זאת שיטה שמתמקדת בטיפול בטראומות, אבל לא רק. בשנים האחרונות היא נכנסה מאד חזק לחדר הטיפול, ועובדים איתה בבתי חולים בטיפול בפוסט טראומה ועוד. זאת אחת הגישות שהוכחו בצורה מחקרית חד משמעית, היעילות שלה מוכחת מאד גם בתחום החרדות, ואפילו לשיפור הדימוי העצמי. אגב, זאת שיטה שאני מטפלת אצלי בקליניקה רק יחידני, אין בה אפשרות לקבוצה".

בדרך כלל בתחום החרדות שומעים בעיקר על ה CBT.

"נכון. אבל הוכח שה EMDR יעיל יותר במדדים שונים. גם ביעילות של הטיפול שנשמרת לאורך זמן יותר, וגם בכך שהטיפול קצר יותר.

מחקרים מראים שהשיטה זו מסוגלת להביא לעיבוד מהיר של זכרונות טראומטיים שלא עובדו כהלכה, לחזור למצב שבו המטופל היה בחוסר אונים, ולשתול משפטים מחזקים ונכונים של שליטה, התמודדות ויכולת. כך גם לגבי מצבי חרדה ואפילו OCD. 

לדוגמה, אדם שחווה שריפה קרובה ונאלץ לברוח. הוא היה במצוקה, חווה חוסר אונים מאז כל פעם שהוא מריח עשן הגוף שלו מתחיל להגיב כאילו יש שריפה באזור. ואפילו לא דוגמה כל כך קיצונית, גם דחיה מחבר יכולה להיות טראומה, ולפעמים אנשים לא מודעים לכך שחרדה או כעס שלהם יושב על טראומה כלשהי". 

כלומר?

"אסביר על קצה המזלג. כאשר אדם חווה חוויה עוצמתית מדי עבורו (טראומה),המח שלו לו מסוגל לעבד את האינפורמציה כמו שהוא עושה באופן רגיל. הזיכרון של האירוע הטראומטי נשאר 'קפוא בזמן' יחד עם הקולות, הריחות, הרגשות והתחושות. כל היזכרות יזומה או לא מתוכננת נחווית כקשה, כאילו האדם מתנסה בטראומה שוב בהווה.

המצב הזה משפיע על הדרך בה האדם רואה את העולם ומתמודד עמו. הוא יסבול לעיתים קרובות מסימפטומים שונים, מתגובות רגשיות חזקות, מהתנהגויות לא מתאימות, מתפיסה עצמית שלילית, ועלול להימנע מאזורים ואירועים הנקשרים לזיכרון, לפעמים בלי שיהיה מודע לכך. בטיפול ב EMDR עובדים על התת מודע של המח, ומטפלים בבעיה מהשורש".

איך?

"יש מספר דרכים שנועדו לחבר את הנתק במח. על ידי גרייה של העיניים, שזאת הגישה הקלאסית ב EMDR, על ידי תיפוף על הברכיים או מכשיר רטט שהמטופל מחזיק, שוב, במטרה להפעיל את שתי אונות המח". 

זה נשמע קצת כמו שיטה אלטרנטיבית שרלטנית…

"זה אכן נשמע שונה ולא רגיל, אבל זאת שיטה מבוססת שנחקרה היטב. תהליך הטיפול כולל עבודה קשה מאד של כניסה עמוק פנימה לחוויות לא קלות. צריך כוחות נפש כדי לעבור טיפול כזה. בדרך כלל בטיפול רגיל המטופל ידבר, המטפל ישקף, ויחד יגיעו להבנות. כאן, המטופל חוזר בעצמו לתוך החוויה שלו, וחווה את הסיפור מחדש. מנסה להרגיש שוב את מה שהוא עבר, זה קצת יותר מורכב".

במי לא תטפלי ב EMDR?

"זה תלוי באיזה מצב המטופלת מגיעה. מישהי שמגיעה במצב ממש חסר אונים, לא מאוזן מספיק, לא נתחיל בטיפול כזה. תחילה נעבוד על יציבות, על יצירת מקום בטוח, ורק אחר כך נעבור לטפל בשיטה זו. צריך רמה מסויימת של התגייסות נפשית, כח להתמודד".

כמה זמן לוקח טיפול ב EMDR?

"אחד היתרונות הגדולים של הטיפול, הוא האפשרות לתחום אותו ולהגדיר זמן לטיפול. אמנם. מאד תלוי אם הטראומה של המטופל הייתה חד פעמית או מתמשכת. אם היו מספר טראומות, או טראומה רציפה לאורך זמן קשה לתחום בזמן קצוב. אבל לדוגמה, אישה שעברה לידה מאד טראומתית, ופחדה איך היא תלד שוב.  היו לה תופעות של פוסט טראומה כמו נדודי שינה, רעד, פלשבקים, אישה כזאת טופלה בשלושה מפגשים של שעה וחצי בלבד, אבל מדובר באישה עם כוחות נפש. 

עוד אחת שפוטרה מהעבודה ושכבה אחרי הפיטורין במיטה, בכתה ימים ולילות, חמש פגישות של שעתיים כל מפגש העמידו אותה על הרגליים".

ואנשים לא חוזרים אחר כך בתלונה שהבעיות חוזרות?

"לא. זה אחד מהפלוסים של השיטה, אנשים לא חוזרים אחר כך, אלא אם כן יש עוד מקור לבעיה שלא טופל".

נראה לך שזה הולך להחליף את הCBT, שהיא כיום אולי הכוכב הראשי בעולם הטיפול בטראומות ובחרדות?

"הגישה באמת נכנסה מאד, ברוב בתי החולים בארץ בטיפול בהלם קרב לדוגמה מטפלים בEMDR, גם לנפגעי חרדה". 

מטפלים בזה גם לילדים?

"ניתן לעבוד  גם עם ילדים. אבל צריך הכשרה מיוחדת לכך, אני אישית התמחיתי במבוגרים, שזה מגיל תשע ומעלה".


החיים הם לא משחק. אבל כשצריך משתמשים בו...

בתקווה לסצנות יפות ומשמחות!



יש לכן שאלות? יכולות לפנות לשרה במייל: sara05331@gmail.com 



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.